ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
פעם סיפר – "עשר פעמים חייתי בזה העולם. כהן גדול הייתי, נשיא הייתי, מלך הייתי, ראש גולה הייתי. עשרה מיני משרות לבשתי, אבל מעולם לא אהבתי את הבריות בשלימות, לפיכך נשלחתי שוב לעולם כדי להשלים את האהבה. אם יצליח הדבר בידי הפעם, שוב לא אחזור".
ביום הכיפורים, כשקרא את סדר עבודת הכהן הגדול, והגיע לדיבור – 'וכך היה אומר', היה משנה ואומר – 'וכך הייתי אומר. כי לא שכח את העת שהיה משמש בכהונה גדולה בירושלים ועבד את עבודת יום הכיפורים בקודש הקודשים.
מספרים, שפעם אחת ישב ה'אוהב ישראל', כשהוא שקוע במחשבות עגומות. כששאלוהו תלמידיו אם הוא חש כאב, אמר: "בכל גלגולי נשמתי הקודמים נחלתי כבוד בישראל, ורק בפעם הזאת לא נחלתי כלום". אותה שעה בא שליח מארץ ישראל, והושיט לרבי אגרת מכולל ווהלין, שמושבו בטבריה, ובה מודיעים לו שנתמנה לראש הכולל. ציווה הרבי לערוך סעודה של שמחה. אחר כך מסר לשליח סכום כסף וביקש ממנו לקנות למענו קרקע לחלקת קבר בעבורו בסמוך לקבר הושע הנביא בארץ ישראל.
בסיפור האחרון שהבאנו יש מהפך מחשבתי במהלך הסיפור. ברגע הראשון, מצטייר הרבי כדמות רודפת כבוד לעצמה, חלילה. הרבי מלא בעגמת נפש על שבגלגולו הנוכחי לא נחל כבוד. מחשבה זו תמוהה היא, מפני שהרבי הוא אדמו"ר מפורסם, מנהיגם של אלפי חסידים, והר זה כבוד גדול?
התשובה נעוצה בהמשך הסיפור. הכבוד הוא מינויו של הרבי לראש כולל ווהלין בארץ ישראל. באותם ימים, המילה 'כולל' הייתה כינוי למנגנון איסוף כספים לטובת עניי ארץ ישראל. למעשה, הרבי מונה כאחראי על איסוף כספים לעניי הארץ. מינוי זה אינו כבוד, כי אם עבודה קשה ואף בזויה, לעיתים, למען הציבור. במינוי זה מתקיים כפשוטו המשפט הנאמר למנהיגי ישראל (הוריות י.) – "כמדומין אתם ששררה אני נותן לכם? עבדות אני נותן לכם"!
הרבי מחפש שמינוי הכבוד שלו יהיה מינוי שכל עניינו עבודה וביטול לכלל. טעם הדבר, מוסבר בסיפורים הקודמים שהבאנו. בכל גלגוליו הקודמים של הרבי הוא נשא במשרות מכובדות, אך במשרות אלו הוא חיפש גם את עצמו ולא 'אהב את הבריות בשלימות' וביטל עצמו עליהם. מבחנו של המנהיג האמיתי בכלל, ומבחנו של ה'אוהב ישראל' בפרט, נעוץ דווקא בכך שיבטל עצמו לבריות בשלימות. עובר את המבחן רק מי שכבודו הוא בביטולו לציבור, כלומר – רק מי שחש שהעבדות היא בעצמה השררה.
לפיכך, ברגע שמודיעים לרבי על מינויו לראש הכולל, הוא חש שהשלים את תפקידו בעולם. ובמילים אחרות הוא הצליח לעשות 'סיום', ועליו לחגוג זאת ככל 'סיום' בסעודה של שמחה. ו... לקנות חלקת קבר בארץ ישראל, כי עכשיו יכול לנוח בשלום על משכבו.
ואכן, לפני פטירתו ציווה הרבי לבניו, שלא יחקקו על מצבתו שום שבחים מלבד המילים "אוהב ישראל", וכן עשו!
שנזכה ללמוד מאהבת ישראל שלו, ולעבוד תדיר עבודת ה' וישראל עמו. ונזכה למנהיגים שעבדותם היא שררתם!
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה המשמעות הנחת תפילין?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך השבת היא זכר ליציאת מצרים?
איך עושים קידוש?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
