ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

בשבח העם ובזכות הארץ ;">

בית מדרש סיפורים ותולדות צדיקים תולדותיהם של צדיקים מאמרים נוספים Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

שבט תשס"ו

בשבח העם ובזכות הארץ


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
אשר בן חיים

"אהלי יעקב"
שמחה גדולה שמחתי כשקיבלתי את הספר החשוב 'אהלי יעקב' לאדמו"ר רבי יעקב מהוסיאטין (נפטר בי"ח חשון תשי"ז), חתן האדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין ובן האדמו"ר רבי יצחק מבוהוש. הספר יצא לאור בהוצאה חדשה ונאה. בספר דרשות לפרשיות השבוע ומועדי השנה, ובהם חידושים עמוקים המבוססים על בקיאות גדולה. הדרשות על פי דרך החסידות בנוסח בית רוז'ין. שמחה נוספת שמחתי כשראיתי כי ה'אהלי יעקב' מזכיר דברי חסידות שאמר לו הדוד הזקן שלנו, הרב מאומן, הגאון רבי שלום מלמד זצ"ל, שהיה חסיד של חותנו, רבי ישראל מהוסיאטין זצ"ל.

בתחילת הספר מודפסת צוואתו של רבי ישראל מהוסיאטין מכ"ג ניסן תרצ"ט, בה הוא ממנה את חתנו, רבי יעקב, לממשיכו. על הצוואה חתומים שני גדולי החסידים, והראשון שבהם הוא רבי שלום מלמד. אגב גם 'הגאון מטשעבין' היה מחסידי הוסיאטין, וכשעלה לארץ אחר השואה הורה רבי ישראל מהוסיאטין לחסידיו לסדר לו דירה.

לימוד זכות על ישראל
יסוד גדול בעבודתם של גדולי החסידות, ובמיוחד אדמו"רי בית רוז'ין - ללמד זכות על ישראל. ואף הספר 'אהלי יעקב' רצוף בלימוד זכות על ישראל. ופעמים שהוא אף מתנצח כביכול עם הקב"ה, שעל פי הדין ראוי שיחמול ויחוס על בניו רחומיו, על בני ישראל.

בפרשת קדושים (עמוד שלב) כתב בשם רבי שלום מלמד, שאמר לו כי רבי ישראל מרוז'ין אמר בשם המגיד ממזריטש, שבפירוש אורח חיים בתחילת פרשת 'אחרי מות' רמוזים עשר מדרגות של מסירות נפש. והוסיף הרוז'ינאי, "שבימינו אלה, אם יהודי אומר אשרי יושבי ביתך - מסירות נפש היא", שכן כל סיבת הרדיפות וההריגות שהורגים רשעי אומות העולם בישראל הוא רק מפני היותנו "יושבי ביתך", ובכל זאת אנו אומרים באמונה ובהתלהבות "אשרי יושבי ביתך".

הכול לטובה
עוד סיפר בשם רבי שלום מלמד (ע' צב, ועיין שם ע' ק) על רבי זושא, שהיה פעם בהאניפולי על ציון הקדוש של המגיד הגדול ממעזריטש ז"ל, וביקש מרבו שיפעל למעלה שם לטובת ישראל. והמגיד הודיע לר' זושא שהוא אינו יכול לפעול דבר מלמעלה, מפני שמלמעלה ברור ומובן שכל הגזירות נועדו אך לטוב, ועל כן אינו יכול לפעול לבטלם כדי שלא יבטל דברים טובים מהעולם. אולם הוסיף המגיד: אתם, יושבי חלד, יכולים להתפלל, כי לפי ההשגה שלכם הגזירות אכן רעות, ועל כן אתם יכולים לפעול חסדים טובים לפי ההבנה שלכם. וכאשר סופר הדבר לרבי חיים קרוסנר ז"ל אמר: זהו שכתוב (במדבר לא, ב) "נקום נקמת בני ישראל מאת המדיינים אחר תיאסף אל עמך", כי בעולם העליון נראים הדברים באור אחר, ואז כבר לא היה משה נוקם את נקמת מדיין.

עבודת הסנגוריה של הצדיקים

ושאל: הלא לכאורה כל מה שה' עושה לטובה, ואין להתווכח ולערער על גזירותיו, והיאך שואלים ישראל עד מתי אין אתה עושה דין ברשעי הגויים? אלא שבאר, כי למרות מה שאמרו חכמים (ברכות ס, ב), שכל מה שעושה הקב"ה הכול לטובה, מכל מקום היה לחכמי ישראל קבלה של אמת, כי רצון ה' יתברך שצדיקי ומנהיגי העם מכל דור ודור יעוררו על ישראל רחמים וימתיקו את הדינים המתגברים עליהם ח"ו. והאופן היותר מוכשר הוא: להזכיר את האומות ולהקבילם נגד ישראל, כי אז רואים עד כמה ישראל צדיקים לעומת האומות.

והביא את המעשה מרבי לוי יצחק מברדיטשב, שפעם יצא באמצע הלילה בימי השוק הגדול וככר לחם בידו, והלך למקום שהיו הסוחרים ישנים, והעיר מספר יהודים ושאלם אם הם רוצים לאכול, וענו שהם חפצים אלא שעליהם לקום וליטול ידיהם ולברך. והוא המשיך והלך לנוצרים, וכששאלם אם הם רוצים לאכול חטפו את הכיכר ואכלוהו ברעבתנות. חזר רבי לוי יצחק מברדיטשב לביתו בשמחה ואמר: "ריבונו של עולם, ראה מה בין ישראל לאומות! והעוד יש לך תביעות עליהם? העוד תחשוב כי לך ה' הצדקה (שאינך גואלם)? כי ישראל, איך שיהיו בכל עת, עדיין הם מעולים משאר האומות".

היחס לאליטות
וידעתי כי יהיו שיתמהו עלי היאך אני מביא דברים אלו על חשיבות הסנגוריה על ישראל ועם זאת לעיתים מבקר בחריפות אישי שלטון. אולם אין שום קושיה. היחס הכללי לעם ישראל לחוד, והיחס לאישי שררה לחוד. ובמידה מסוימת דווקא הקטרוג על אישי השלטון מלמד זכות על שאר העם, כי אילו היו המנהיגים מציעים בפני העם דרכים טובות יותר, היה העם שמח בהם, אלא שאישי השלטון והאליטות רודפי השלטון וחלושי האמונה, ששולטים בתקשורת ובבתי המשפט, הם שהטו את לבב העם. ואכן כך אנו מרגישים, שהציבור הרחב ככלל אוהד ערכים יהודיים ולאומיים הרבה יותר מהאליטות שהשתלטו על מוקדי הכוח והשלטון. וכיוצא בזה כתב ב'אהלי יעקב' עמוד קפז.

בפרשת משפטים
ובפרשת משפטים (ע' רא), הזכיר דברי המדרש (שמו"ר ל, א), על הפסוק "ואלה המשפטים": "אמרו ישראל לפני הקב"ה: עד מתי אי אתה עושה דין באומות". שהרי הקב"ה ציווה לשמור את המשפטים, וידוע שהוא מקיים בעצמו את התורה כמבואר בירושלמי (ר"ה פ"א ה"ג), ועל כן מובנת השאלה של ישראל, מדוע אינו עושה דין ברשעים שונאי ישראל?!

ומדבריו שם עולה שבזכות שמירת המשפט על פי התורה אנו זוכים שה' הוא שיקבע את הדין, ויעשה דין ברשעים וינחיל את הארץ לישראל.
ומדבריו אפשר להבין שאם ח"ו הולכים אחר משפטים אחרים, אזי נותנים לאנגלים ולחבר הלאומים את הסמכות לקבוע מה יהיה על עם ישראל וארצו (עיין שם ע' רב). ואפשר להמשיך מזה לימינו, שכאשר בבית המשפט שופטים לפי חוקים אחרים, שאינם על פי התורה, זכותנו על הארץ נפגמת. והדברים גלויים וברורים לכל מתבונן, שכיום בית המשפט העליון של מדינת ישראל הוא הפוגע ביותר בזכותם של ישראל על ארצם.

על ארץ ישראל
אדמו"רי בית רוז'ין נודעו תמיד כאוהבי ישראל ואוהבי ארץ ישראל. ובעת שנפתחו השערים לעלות לארץ היו אדמו"רי בית רוז'ין מעודדים את חסידיהם לעלות ארצה. חלקם השתתפו ב'אגודת ישראל', והשתדלו לפעול דרכה למען יישוב הארץ - כך האדמו"רים מצ'ורטקוב ומסדיגורה. ואף האדמו"ר מהוסיאטין השתתף בכמה כינוסים של אגודת ישראל בווינה, והיה מבקש שידברו על ארץ ישראל. אולם לאחר שבכינוס אחד לא דיברו על ארץ ישראל ויישובה (ואף דיברו כנגד), קם ועזב את 'אגודת ישראל'. בהמשך היו אנשי תנועת המזרחי מקורבים אליו ואל חתנו בעל 'אהלי יעקב'.

כשהנאצים עלו לשלטון המליץ האדמו"ר מהוסיאטין לכל חסידיו למכור הכול ולעלות מיד לארץ ישראל, וכך הוא עצמו עשה. גם ב'אהלי יעקב', למשל בפרשת 'שלח', יש ביאורים רבים על עניינה של הארץ ועל המצווה לעסוק בישובה, ובמיוחד בזמן הזה.

גם סבי ר' דוד מלמד ז"ל היה מקושר ל'אהלי יעקב'. ואף שבאוקריאנה משפחתו היתה קשורה לבית טשרנוביל (מחנובקה ורחמסטריווקה), אחר עלייתו לארץ ובעקבות הדוד ר' שלום מלמד היה נכנס מעת לעת לאדמו"ר מהוסיאטין. ופעם כשקיבל מדודתי מכתב שבו תיארה לו איך בנות בני עקיבא הדליקו נרות חנוכה בדבקות בהיותן בהיאחזות נח"ל, רץ לרבי להראות לו את המכתב, ואף ה'אהלי יעקב' שמח לקרוא את המכתב.

על סדר היום
פעמים רבות ה'אהלי יעקב' עוסק בנושאים שעל סדר היום, והימים ימי השואה ובניין הארץ. וכך גם בפרשת השבוע שלנו - 'משפטים', כהמשך לוויכוח עם אומות העולם, הוא כותב: "והנה... הוויכוח הזה נוגע עכשיו לארץ ישראל. עם ישראל טוען: אנחנו הולכים לארץ ישראל, יותר נכון אנו מגורשים מארצות פזורינו ואנו פונים לארץ ישראל על יסוד ההבטחה: ונתתי אותה לכם מורשה אני ה'". ובסוגריים הוסיף, שאמנם רבים בורחים מאירופה לארצות אחרות אבל "רק במטרה פרטית, (אולם) במטרה כללית לאומית הולכים רק לארץ ישראל, והראיה - אוגנדה. גם החופשים בכו אז לשמע ההצעה הזאת, אפילו שלא ידעו אז אם הארץ המוצעת (אוגנדה) טובה או לא". והוסיף: "והנה האנגלים עומדים על פתח השער ואוסרים הכניסה. ואלה אשר כבר נכנסו ובנו את הארץ בדמים תרתי משמע, נתקלו בעם פרא אדם למוד מדבר, העוקר אילנות - את מעשה ידיהם, ורוצח נפשות נקיים. יסודי הכלכלה נהרסו (על ידם), וכל הדרכים בחזקת סכנת נפשות. ומה טענת ה' יתברך? ההבטחה שנתתי (לישראל) תלויה בתנאי: ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו. על הטענה הזאת משיבים ומלמדים חז"ל זכות על ישראל (כמובא ברש"י שמות כג, יג) ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו ושם אלוהים אחרים לא תזכירו, ללמדך ששקולה עבודה זרה כנגד כל המצוות כולן, והנזהר מעבודה זרה כשומר את כולן. וישראל, יהיו מה שיהיו, על זה אינם עוברים חס ושלום".

כשל כוח הסבל
והביא דברי חז"ל (ב"ק ס, ב), על הפסוק בפרשת השבוע: "כי תצא אש ומצאה קוצים... שלם ישלם המבעיר את הבעירה". אמר הקב"ה עלי לשלם את הבערה שהבערתי, אני היצתי אש בציון... ואני עתיד לבנותה באש...". והוסיף וכתב, יודעים אנו שכך יהיה, "אבל אין לנו כוח לחכות... ולכן אנו מעתירים: אחר שאמר הש"י "עלי" לשלם, ו"עלי" לשון נדר הוא (ר"ה ו, א), אנו מעתירים - לא תאחר לשלמו! הלא הקב"ה גוזר גזירה ומקיימה תחילה, הוא יגאלנו בקרוב ויקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ".

לקראת חודש אדר
אמרו חכמים: "משנכנס אדר מרבים בשמחה", והזכיר את פירוש הסבא משפאלי, כיצד אפשר להרבות את כוח הזמן לעורר ניסים וישועות? - בשמחה!

הספר אינו מופץ בחנויות, בהתאם לגישתו של האדמו"ר שרצה כי ספריו יגיעו רק אל המעוניינים באמת ללמוד בהם. ניתן להשיגו בבית המדרש של חסידי הוסיאטין בתל-אביב, רח' ביאליק 19.

------------------
פורסם גם במדור "רביבים" מהעיתון 'בשבע'.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il