ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
שמח 'אם הבנים שמחה' על ציטוט זה, המהווה יסוד לכל שיטתו בספרו, והביא בספרו (עמ' רנח) סיפור ייחודי המעיד על גדולתו של המגיד מטריסק (שההילולא שלו תחול ב- ב' תמוז). וכך סיפר-
בעת שבא המגיד מטריסק, לביקור ראשון בעיר קראקא, הביאה לו אישה אחת סכום של מאות רובלים. נימקה האישה את המתנה הגדולה והמיוחדת, בכך שהיא בעלת חוב למגיד. לפני כמה שנים, בעת שביקר המגיד בקראקא, היא הייתה חשוכת בנים והמגיד בירך אותה בילדים, ובזכות ברכתו זכתה בילדים, לכן כעת היא מביאה לו סכום זה.
קיבל המגיד את הכסף מהאישה, ופטרה לשלום. התפלאו עוזרי המגיד מאד, שהרי המגיד מבקר לראשונה בקראקא, ואם כן האישה מחליפה אותו במגיד אחר, ונמצא שהמגיד לוקח כסף שאינו מגיע לו.
הרגיש המגיד בפליאתם, וסיפר להם את המעשה הבא – שני תלמידי חכמים, שהיו מתפרנסים בקושי רב, החליטו לעשות מעשה שאינו הגון. באותו זמן, התפרסם הבעל שם טוב בעולם במופתיו וישועותיו. החליטו השניים, שאחד מהם יתחפש לבעש"ט הקדוש והשני יתחפש לעוזר שלו, וביחד ייסעו מעיר לעיר, ואנשים יבואו אליהם לקבל ברכה לישועה, ויתנו להם כסף רב כ'פדיון נפש', וכך יתפרנסו בריווח.
אמרו ועשו, ואכן הרוויחו כסף רב, אך למרבה הפלא גם ברכותיו של הבעש"ט המזויף פעלו את פעולתם, והוא חולל ישועות ומופתים בברכותיו. הבינו השניים, שכנראה כוחות רוחניים שליליים ('סטרא אחרא') פועלים דרכם. כיוון שכך, חששו השניים שמא חלילה גם כוחותיו של הבעש"ט האמיתי מקורם בכוחות שליליים, והחליטו לנסוע אליו.
כשהגיעו השניים לבעש"ט, עוד בטרם פצו את פיהם, אמר להם הבעש"ט – אני באתי לעולם לחזק האמונה של המון ישראל, ולכן קיבלתי כוח לעשות מופתים. כשאתה התחפשת לבעש"ט, הרי אם ברכותיך לא יפעלו, המון העם יכול לטעות ולחשוב שאין כוח הבעש"ט לעשות מופתים, לכן נתתי לך כוח משלי לעשות מופתים.
סיים המגיד מטריסק את סיפורו – כך היה לי עם אישה זו. בא לכאן אדם, שהתחפש והציג עצמו כמגיד מטריסק, ואני נתתי לו כוח שברכותיו יפעלו, נמצא שהכסף על הברכה שייך באמת לי.
סיפור זה מצריך זהירות גדולה, כיוון שהוא יכול להוות כר פורה לזייפנים, ולצערנו בימינו לא חסרים כאלה. אך יש בו גם לימוד חשוב במקרים בהם מדובר בצדיקי אמת.
הצדיק, כוחו אינו רק מצד עצמו, כוחו בא מכוח הציבור ובשביל הציבור. כך מצאנו שנאמר על (התנא) שמואל הקטן, שראוי היה שתשרה עליו שכינה אלא שאין דורו ראוי. מכאן למדנו, שהשכינה שורה על הצדיק לא רק מכוחו העצמי, כי אם מכוח השליחות לבני דורו. כך מצאנו גם אצל ישעיהו הנביא, שנבואתו מתחילה מכוח שאלת הקב"ה – "את מי אשלח, ומי ילך לנו" (ישעיה ו, ז), כי נבואתו מכוח השליחות לעם.
לפיכך, כשם שהצדיק מקבל מכוח העם, כך העם מקבל מהצדיק, עד שלעיתים הצדיק ממש מאציל מרוחו לעם, כמשה ו- 70 הזקנים. (ומצאנו, שמכוח השליחות לעיתים גם מי שאינו ראוי מקבל נבואה, כפרשת נביא השקר הזקן מבית אל – מלכים א, יג).
ומכאן תובנה חשובה לפרשת קורח. קורח מקנא באהרון על זכייתו בכהונה. אמר חידושי הרי"מ – קורח אדם גדול היה, ובשעה שעמד על הדוכן ושר שירת הלויים, זכה למעלות רוחניות רמות. השתוקק קורח להיכנס לקודש הקודשים כאהרון, ולזכות למעלות רוחניות גבוהות עוד יותר. ולא ידע קורח שדווקא בשעה שאהרון נכנס לקודש הקודשים, הרי שקורח על הדוכן זוכה למעלות גבוהות, אולם אם קורח יכנס פנימה – לא יזכה לכלום.
האמת היא, שכשאהרון נכנס פנימה, הוא נכנס בשם כל כלל ישראל, ולפיכך כל כלל ישראל נכנסים עימו.
ויהי רצון שנזכה, ולא תעלה קנאת אדם על ליבנו, ונחוש שלכל יהודי יש תפקיד ייחודי משלו, ומעשיו נעשים בשם כל כלל ישראל!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
