ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- גבורות השם
וְאָמַר כִּי הַתּוֹרָה נִבְרֵאת קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, וְהַיְנוּ כִּי כְּנֶגֶד הָאֶמְצָעִי שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַמֻּרְכָּב, קוֹדֵם הָאֶמְצָעִי הַפָּשׁוּט לְגַמְרֵי, וְהוּא הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא דֶּרֶךְ הָאֶמְצָעִי וְהַיָּשָׁר, שֶׁאֵין הַתּוֹרָה נוֹטָה מִן הַנְּקֻדָּה הָאֶמְצָעִית הוּא הַיֹּשֶׁר, וּלְכָךְ הוּא מִתְיַחֵס אֶל הָאֶמְצָעִי. וְעוֹד, כִּי כְּבָר אָמַרְנוּ לְךָ לְמַעְלָה כִּי הָאֶמְצָעִי מִתְיַחֵס לַדָּבָר הַבִּלְתִּי גַשְׁמִי יוֹתֵר בַּעֲבוּר שֶׁהוּא אֶמְצָעִי וְאֵינוֹ נוֹטֶה לְשׁוּם צַד, וְאֵין לְךָ דָּבָר בִּלְתִּי גַשְׁמִי רַק הַתּוֹרָה שֶׁהִיא שִׂכְלִית, אַף עַל גַּב שֶׁכָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ הֵם בִּלְתִּי גְשָׁמִים, אֵין דָּבָר שִׂכְלִי רַק הַתּוֹרָה. וְאִם תֹּאמַר: מַה שַּׁיָּךְ בְּרִיאָה בַּתּוֹרָה וְהִיא דָּבָר אֵין בּוֹ מַמָּשׁ כְּלָל? וְאֵין זֶה קַשְׁיָא לַמֵּבִין, כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד, כִּי הַגְּזֵרָה עַל דְּבַר מַה שֶׁהוּא גּוֹזֵר הוּא נִקְרָא: בְּרִיאָה. וְגָזַר הוּא יִתְבָּרַךְ קֹדֶם עַל הַתּוֹרָה, לְפִי שֶׁגְּזֵרַת הַיֹּשֶׁר וְהָאֱמֶת שֶׁיִּהְיֶה הָעוֹלָם נוֹהֵג בּוֹ הוּא קוֹדֵם לַכֹּל. וְעוֹד, כִּי גָּזַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ קֹדֶם לַכֹּל שֶׁיִּהְיֶה לָעוֹלָם צִיּוּר וְסֵדֶר שֶׁיִּהְיֶה נוֹהֵג בּוֹ, וְזֶהוּ שֶׁהַתּוֹרָה נִבְרֵאת תְּחִלָּה, שֶׁהֲרֵי הַתּוֹרָה הִיא צִיּוּר וְסֵדֶר הָעוֹלָם אֲשֶׁר נוֹהֵג בּוֹ. וּלְפִיכָךְ אָמְרוּ (בראשית רבה פרשה א, א): כְּשֶׁבָּרָא הָעוֹלָם הָיָה מַבִּיט בַּתּוֹרָה וּבָרָא הָעוֹלָם. כִּי הָיָה מַבִּיט בְּצִיּוּר וְסֵדֶר אֲשֶׁר גָּזַר שֶׁיִּהְיֶה לָעוֹלָם, וּבוֹ בָּרָא הָעוֹלָם. וְאִם תֹּאמַר: אִם כֵּן יִהְיוּ יָתֵר מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה! אֵין זֶה קַשְׁיָא, כִּי אֵלּוּ אֵין נוֹפְלִים 1 תַּחַת הֶמְשֵׁךְ זְמַן, כִּי כָּל אֵלּוּ דְּבָרִים הֵם דְּבָרִים בִּלְתִּי גְשָׁמִים, וְאֵינָם נוֹפְלִים תַּחַת הַזְּמַן. כִּי זְמַן שֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית תּוֹלֶה 2 בְּגֶשֶׁם הַגַּלְגַּל, וּלְכָךְ לֹא שַׁיָּךְ בְּאֵלּוּ זְמַן שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. וּמֵעַתָּה הִתְבָּאֵר לְךָ מַה שֶּׁאָמְרוּ, כִּי הַתּוֹרָה נִבְרֵאת קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם. שֶׁמֵּאַחַר שֶׁהַפָּשׁוּט קוֹדֵם לַמֻּרְכָּב, הָיָה 3 גְּזֵרַת הַפָּשׁוּט קוֹדֵם לַמֻּרְכָּב, וְהָאֶמְצָעִי הַפָּשׁוּט הַנִּבְדָּל מִן הַגֶּשֶׁם הִיא הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר.
____________________________
נאמר במדרש שהדבר הראשון משבעת הדברים שנבראו קודם שנברא העולם היא התורה. כוונתם שקודם שנבראה נקודת האמצע בעולם הגשמי המורכב, היתה קיימת נקודת אמצע פשוטה לגמרי, והיא התורה, שהיא דרך האמצע ודרך הישר, לפי שאין התורה נוטה מהאמצע ומהיושר לשום צד. ועוד, כבר בארנו למעלה שהאמצע מתייחס לדבר לא גשמי, מפני שאין לו מימדים של מרחב ואינו נוטה לשום צד, ולכן האמצע מיוחס לתורה, שאין דבר לא גשמי כמו התורה, שהיא אלוקית. ואף שכל ששת הדברים הנוספים שהזכירו חז"ל אינם גשמיים, אין דבר מהם אלוקי כמו התורה. ואם תשאל: איך אפשר לומר שהתורה נבראה לפני שנברא העולם, הרי המושג בריאה לא שייך ביחס לתורה, שכן התורה רוחנית ואין בה שום ממשות גשמית? אין זו קושיה כלל למבין, כי הוא אמר ויהי הוא ציווה ויעמוד, כלומר גזירת הקב"ה על קיום דבר מסוים נחשבת לבריאה. תחילת הגזירה האלוקית היתה על התורה, מפני שהגזירה האלוקית היא שהעולם יונהג על היושר והאמת, ודבר זה קודם לכל. ועוד, הקב"ה גזר תחילה שיהיה לעולם תכנית וסדר שיהיה העולם נוהג על פיו, זו הכוונה שהתורה נבראת תחילה, כי התורה היא התכנית וסדר העולם. לכן אמרו חכמים, שהקב"ה הסתכל בתורה וברא את העולם, כלומר כביכול הסתכל הקב"ה בסדר הראוי לעולם, וכך ברא את העולם. ואם תשאל: אם ישנם דברים שבריאתם קדמה לבריאת העולם, נמצא שיש יותר מששת ימי בריאה! אין זו קושיה, כי בריאת שבעת הדברים הללו אינה 1 קשורה לזמן, מכיון שהם אינם גשמיים. ששת ימי הבריאה תלויים 2 בחומר ובגלגל שהוא דבר גשמי, לכן לא שייכים דברים אלו לששת ימי מעשה הבריאה. בדברינו התבאר לך מה שאמרו חכמים שהתורה נבראה לפני בריאת העולם, מכיון שהדבר הפשוט קודם למורכב, היתה 3 הגזירה האלוקית על קיום מציאות פשוטה הקודמת למורכב. התורה היא האמצע הפשוט שאינה גשמית, כמו שהתבאר.
גבורות השם (75)
בשביל הנשמה
70 - גבורות השם פרק ע' חלק ד'
71 - גבורות השם פרק ע' חלק ה'
72 - לימוד שבועי באמונה יז-כג אב תשע"ו
טען עוד
כמו שראינו אתמול, כנגד כל צד מצדדי המציאות קיימת מציאות רוחנית, שהיא הבסיס הרוחני שמתוכו נובע אותו דבר גשמי. לכל חפץ שקיים במציאות יש שישה צדדים; ימין, שמאל, קדימה ואחורה, למעלה ולמטה. אך יש בו גם נקודה פנימית שעומדת במרכז החפץ הגשמי, והיא אינה נוטה ומושכת לאחד מן הצדדים. הנקודה הזאת היא בעצם המשמעות והסיבה של אותו החפץ. כדוגמה ניקח את האופניים. הגלגלים צריכים להיות מכוונים זה כלפי זה. הכידון צריך להיות מעל הגלגל הקדמי, ומאוזן אליו. כל דבר נמצא במקומו המתאים בגלל הנקודה הפנימית. דהיינו: המטרה של עשיית האופניים היא ליצור כלי שאפשר יהיה לרכוב עליו בבטחה ובמהירות. לפי מטרה זו אנו מניחים את כל החלקים במקומם הראוי. חלק זה מקדימה, חלק אחר מלמעלה. אבל הנקודה הפנימית, המטרה, לא נוטה לאחד מהצדדים, אלא מגדירה את תפקידם. כן הדבר בכל חומר שקיים בעולם.
מהו השורש הרוחני, הבסיס, לכל המטרות והרעיונות שיש בעולם? לכל 'נקודות האמצע'? התורה . התורה היא הבסיס לכל המטרות והאידיאלים שיש בעולם. כל מחשבה ותכנון נובעים ממנה. היא לא נוטה לאף צד. היא לא יותר כללית מפרטית. היא לא יותר רוחנית מגשמית. לא כמו שאר הדברים שמוזכרים בגמרא, שמבטאים רעיון או ערך ייחודי. ייחודה של התורה הוא שהיא כוללת את הכול. היא שייכת לכל הצדדים הרוחניים והגשמיים שיש בעולם. כל המושגים הללו נובעים ממנה, והיא מגדירה אותם. לכן התורה הייתה חייבת להיברא קודם שנברא העולם, מכיוון שכל התכנונים והפעולות הגדולות שהאדם נועד לחשוב וליצור בעולם – נובעים ממנה. היא השורש הרוחני שממנו נברא העולם.
בריאה, מסביר המהר"ל היא לא רק דבר גשמי. גם את הדברים שקדמו לעולם, גם את התכלית של כל המציאות – ברא הקב"ה. אך בשונה מכל בריאת העולם שלפנינו, דברים אלה לא נבראו בששת ימי בראשית. רק מציאות שהיא מונחת תחת מציאות הזמן נאמר עליה שנבראה בששת ימי בראשית. אבל מציאות מופשטת, שאיננה תלויה בזמן או במקום, לא נבראה בימי הבריאה, אלא לפניהם. אי אפשר למדוד כמה זמן לפניהם היא נבראה, מכיוון שעדיין לא היה מושג של זמן. תכליות אלה הן מעל הזמן. הן אינן קשורות למציאות כזו או אחרת, ומרגע בריאתן הן היו יכולות להתממש בכל מציאות נתונה. התורה היא לב תכליות אלה, ועל כן היא כנגד האמצע.
הרחבות
התורה – תכלית העולם
הַתּוֹרָה נִבְרֵאת קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם. רבי יהודה הלוי מסביר שהתורה קדמה לעולם משום שהיא התכלית של העולם, ולשם כך קדמו לעולם גם דברים נוספים שמשרתים תכלית זו: "שבעה דברים נבראו קודם לעולם... בדומה למאמר החכמים: סוף מעשה במחשבה תחילה, וכאשר הייתה כוונת החכמה בבריאת העולם – התורה, אשר היא עצם החכמה, ונושאיה הם הצדיקים, וביניהם שורה כסא הכבוד, והצדיקים באמת לא יהיו אלא סגולה והם ישראל, ואין מתאים להם אלא המיוחד שבמקומות והיא ירושלים, ולא ינהלם אלא הנכבד שבבני אדם, והוא משיח בן דוד, ואחריתם והליכתם לגן עדן, חוייב שיונחו אלו נבראים בכוח קודם לעולם" [כוזרי ג, עג]. בדרך דומה הסביר הרב איתן שנדורפי את דברי רש"י בתחילת ספר בראשית: "בשביל התורה שנקראת ראשית דרכו, ובשביל ישראל שנקראו ראשית תבואתה" – "לכאורה יש לשאול על דברי רש"י: לשם מה נברא העולם? בשביל ישראל או בשביל התורה? נראה שרש"י עצמו ענה על כך... ש"בשביל התורה" ו"בשביל ישראל" אינם שני דברים נפרדים אלא דבר אחד... שהעולם נברא כדי שישראל יקבלו את התורה" [הדר התורה שמות עמ' 119]. בלעדי עם ישראל אין אפשרות שתבוא לידי מימוש המגמה האלוהית בבריאת העולם, שהיא התורה, ולכן כפי שהתורה קדמה לעולם, ישראל קדמו לעולם, שכן בלעדי שניהם אין טעם לקיומו של העולם.
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך עושים קידוש?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
למה ללמוד גמרא?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
זמן הדלקת נרות חנוכה
אנחנו קודש למענך
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה אכפת לך?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
