ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- גבורות השם
וְאָמְרוּ עוֹד כִּי גַּן עֵדֶן נִבְרָא קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, כִּי גַּן עֵדֶן הוּא הַפְּשִׁיטוּת מִן דָּרוֹם, כִּי דָּרוֹם נִקְרָא: יָמִין בְּכָל מָקוֹם, וְצָפוֹן נִקְרָא: שְׂמֹאל, כְּדִכְתִיב (תהילים פט, יג): צָפוֹן וְיָמִין אַתָּה בְרָאתָם, וְכֵן הַרְבֵּה בַּכָּתוּב. וְהַיָּמִין נִקְרָא: יַד אַחַת, וְהִיא רִאשׁוֹנָה וְאֵין בָּהּ שְׁנִיּוּת. וְיָד הַשְּׂמָאלִית נִקְרֵאת: יָד שֵׁנִית, וְכַאֲשֶׁר יֵשׁ יָד שֵׁנִית אָז יֵשׁ שְׁנִיּוּת, וּבְכָל שְׁנִיּוּת יֵשׁ הִתְנַגְּדוּת. וּלְפִיכָךְ הַגַּן עֵדֶן, שֶׁשָּׁם הַמְּנוּחָה וְהָעֹנֶג וְאֵין הִתְנַגְּדוּת כְּלָל הוּא כְּנֶגֶד צַד דָּרוֹם, שֶׁהִיא אַחַת וְאֵין בָּהּ שְׁנִיּוּת. וְהַגֵּיהִנֹּם שֶׁהוּא הֵפֶךְ זֶה, שֶׁיֵּשׁ דִּין וְהִתְנַגְּדוּת לַנִּמְצָא, הוּא נֶגֶד צַד שְׂמֹאל, שֶׁשָּׁם הַשְּׁנִיּוּת. וְזֶה תָּבִין מַה שֶּׁאָמְרוּ (בראשית רבה פרשה ד, ו): לָמָּה לֹא נֶאֱמַר כִּי טוֹב בַּשֵּׁנִי? מִפְּנֵי שֶׁבּוֹ נִבְרָא גֵּיהִנֹּם. פֵּרוּשׁ, מִפְּנֵי שֶׁהַגֵּיהִנֹּם יֵשׁ בּוֹ הִתְנַגְּדוּת הוּא מִתְיַחֵס לַשְּׁנִיּוּת, שֶׁכָּל שְׁנִיּוּת יֵשׁ בּוֹ הִתְנַגְּדוּת, וְנִבְרָא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הַמִּתְיַחֵס לָזֶה. וּלְפִיכָךְ הַפְּשִׁיטוּת הַגָּמוּר שֶׁאֵין בּוֹ הַרְכָּבָה מִן צַד דָּרוֹם שֶׁהוּא יָמִין, הוּא גַּן עֵדֶן, כִּי הַיָּמִין אֵין בּוֹ הִתְנַגְּדוּת וְגַן עֵדֶן פָּשׁוּט גָּמוּר וְאֵין שָׁם הִתְנַגְּדוּת. וְכֵן פְּשִׁיטוּת צָפוֹן הוּא שֶׁהִיא פְּשׁוּטָה לָרַע הוּא הַגֵּיהִנֹּם. וּמִפְּנֵי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גָּזַר עַל הַפְּשׁוּטִים בִּבְרִיאָתָם קֹדֶם לַמֻּרְכָּבִים, לָכֵן אָמַר שֶׁגַּן עֵדֶן נִבְרָא תְּחִלָּה וְכֵן גֵּיהִנֹּם, דְּהַיְנוּ שֶׁקָּדַם בְּרִיאַת פְּשׁוּטִים לַמֻּרְכָּבִים.
כסא הכבוד כנגד הלמעלה
וְאָמַר שֶׁכִּסֵּא כָבוֹד נִבְרָא תְּחִלָּה, הוּא כְּנֶגֶד צַד הַמַּעְלָה, כִּי הַמַּעְלָה הוּא הַהִתְנַשְּׂאוּת 1 אֶל הַדָּבָר, וְהַהִתְנַשְּׂאוּת הַפָּשׁוּט שֶׁהוּא מִבְּלִי שֶׁמִּתְעָרֵב עִמּוֹ שׁוּם צַד מַטָּה הוּא כִּסֵּא הַכָּבוֹד. כִּי צַד הַמַּעְלָה שֶׁל עוֹלָם הַגַּשְׁמִי יֵשׁ עִמּוֹ הַמַּטָּה, וּמִפְּנֵי כָּךְ הַמַּעֲלָה שֶׁל עוֹלָם הַגַּשְׁמִי אֵינוֹ הַמַּעֲלָה בַּמֻּחְלָט, שֶׁהוּא בְּלִי הִצְטָרְפוּת לוֹ שׁוּם מַטָּה. אֲבָל הַמַּעְלָה הַמֻּחְלָט הוּא הַמַּעְלָה הַפָּשׁוּט, וְהוּא כִּסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁהוּא רָם וְנִשָּׂא, כְּדִכְתִיב (ישעיהו ו, א): וָאֶרְאֶה אֶת ה' יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא. וְאַף כִּי אֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ צָרִיךְ לְכִסֵּא, מִכָּל מָקוֹם 2 מַדְרֵגַת מַלְכוּת עוֹלָם שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מִתְנַשֵּׂא עֲלֵיהֶם נִקְרָא: כִּסֵּא הַכָּבוֹד, כִּי אֵין פֵּרוּשׁ כִּסֵּא רַק הַמַּלְכוּת, כְּמוֹ (בראשית מא, מ): רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ, וְכֵן בְּכָל מָקוֹם, וּכְבָר הִתְבָּאֵר זֶה בַּהַקְדָּמָה. וְקֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם גָּזַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ שֶׁיִּהְיֶה מַדְרֵגַת מַלְכוּת עוֹלָם וְהִתְנַשְּׂאוּת הַמַּלְכוּת, וְלֹא יִהְיֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְסֻלָּק מִן הָעוֹלָם לְגַמְרֵי, רַק יִהְיֶה הִתְנַשְּׂאוּת מַלְכוּת עוֹלָם עַל הַנִּמְצָאִים. וּמַדְרֵגַת מַעְלָה זֹאת הַמַּעְלָה הַפָּשׁוּט, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר: וָאֶרְאֶה אֶת ה' יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא. רָצָה לוֹמַר, שֶׁהוּא מִתְנַשֵּׂא בְּהִתְנַשְּׂאוּת עֶלְיוֹן עַל הַנִּמְצָאִים כֻּלָּם. וּלְפִיכָךְ אָמְרוּ שֶׁכִּסֵּא כָבוֹד נִבְרָא קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, שֶׁכְּבָר אָמַרְנוּ כִּי הַפָּשׁוּט הוּא נִבְרָא תְּחִלָּה.
____________________________
גבורות השם (75)
בשביל הנשמה
73 - גבורות השם פרק ע' חלק ו'
74 - גבורות השם פרק ע' חלק ז'
75 - גבורות השם פרק ע' חלק ח'
טען עוד
ואמרו שכסא הכבוד נברא קודם שנברא העולם כנגד צד המעלה, כי צד המעלה הוא התנשאות 1 על דבר, וההתנשאות הפשוטה, שהיא התנשאות שאין בה שום שייכות אל המטה, היא כסא הכבוד. כי התנשאות הצד העליון של העולם הגשמי יש בה מן הגשמיות, לכן כל מעלה של עולם גשמי אינה מעלה מוחלטת, כיון שיש בה גם את הצד שלמטה. המעלה המוחלטת, המעלה הפשוטה, נמצאת בכסא הכבוד שהוא רם ונשא, ועליו נאמר: ואראה את ה' יושב על כסא רם ונשא. ואף כי אין הקב"ה צריך כסא, המילה כסא ביחס לקב"ה 2 משמעותה: מלכות הקב"ה על העולם, שהוא מתנשא מעליהם, ונקרא: כסא הכבוד. כסא משמעותו: מלכות, כמו שנאמר: רק הכסא אגדל ממך, וכך בכל מקום הכסא מבטא: מלכות, וכבר בארנו זאת בהקדמה. לפני שנברא העולם גזר הקב"ה בחכמתו שתהא מלכותו על העולם, ולא יהיה מנותק מהעולם. מעלת מדרגה זו היא מעלה רוחנית, פשוטה, וכמו שנאמר: ואראה את ה' יושב על כסא רם ונשא, כלומר, שהוא מתנשא בהתנשאות עליונה על העולם, לכן אמרו שכסא הכבוד נברא קודם שנברא העולם, כי כבר אמרנו שהפשוט נברא לפני הגשמי.
ביאורים
מתי אנו מרגישים ב"גן עדן"? כאשר רצונותינו מתמלאים. כשאדם נתקל בדבר המנוגד לרצונו, הוא חש ברע. אין מדובר רק בדברים חיצוניים . פעמים רבות אנו מרגישים כי בתוכנו פנימה ישנם דברים המנוגדים לרצוננו. כיצד ייתכן הדבר? באדם מתרוצצים רצונות רבים, ופעמים רבות הם באים זה על חשבון זה. אפשר לראות זאת ביחס שבין הרצונות הטובים והרעים שבאדם, והן ביחס שבין הרצונות הטובים בעצמם. לדוגמה: קצין בצבא המתחבט בין הרצון לתרום למדינה לבין ההשקעה במשפחתו.
יד ימין מבטאת את המצב הפשוט והראשוני, שבו אין מציאות של כוחות אחרים שיש להתחשב בהם. זו מציאות של גן עדן, שבה האדם נמצא בשלווה פנימית חסרת סתירות. הכול מתאחד בתוכו לכיוון אחד.
לעומת זאת, ישנו מצב של שניות . כלומר – מציאות שבה האדם נקרע בין רצונות שונים שפוגעים בשלוותו. מציאות זו קשורה לגיהנום. יד שמאל מבטאת את הגיהנום, המרכיבה מציאות של שני כוחות. וכפי שהזכרנו – שני הכוחות אינם עולים תמיד בקנה אחד.
כיסא הכבוד מסמל את ההתנשאות, אך גם את המלכות. "התנשאות" היא תיאור של מציאות המתנתקת מן המדרגות שמתחתיה מרוב עליונותה. לעומת זאת – "מלכות" היא מצב שבו העליון יורד אל התחתון ומנהיגו, בדומה למלך של עם. ירידה זו יש בה מן החיבור ויצירת הקשר, בניגוד למצב המנותק של ההתנשאות. אפשר לראות דוגמה למציאות שני רבדים סותרים אלו ביחס שבין ילד להוריו. מצד אחד הילד זקוק לביטחון שהוריו אינם ילדים כמותו, ולכן חשוב שההורים ישימו לב כי הם שומרים על מעמדם העליון כהורים. מצד שני – הילד זקוק לאהבה ולהדרכה של הוריו בכל מקום שאליו הוא יפנה.
אם-כן, גן עדן הוא כנגד ימין ודרום – המציאות הפשוטה, גיהנום הוא כנגד שמאל וצפון – המציאות המורכבת והמנוגדת, וכיסא הכבוד הוא כנגד הצד העליון – המעלה.
הרחבות
המחלוקת, גן עדן וגיהנום
שֶׁכָּל שְׁנִיּוּת יֵשׁ בּוֹ הִתְנַגְּדוּת. במקומות רבים מסביר המהר"ל שאחד הוא השלם, אך השניות – ההפרדה והחלוקה – יוצרת שבירה, ופוגעת במעלת השלם: "כי כל דבר בעולם כאשר הוא שלם הוא חזק עד שאין מקבל שבירה והפסד, אמנם מצד החלוק והפירוד אין כאן דבר שלם כלל, ודבר זה הוא הפסד לגמרי שהוא נחלק ונשבר" [דרך החיים ה, יז]. המהר"ל שם מביא דוגמה לכך ממחלוקת: כשאנשים מסכימים ביניהם ונמצאים באחדות, אזי הם שלמים וחזקים, אך מחלוקת, חלילה, בין שני אנשים, יוצרת נתק והפרדה ביניהם, והחיבור ביניהם מתערער. כל אחד מתנגד לשני בדבר שבו הם חולקים, וממילא כל אחד מהם נעשה חלש יותר ביחס למעלתם המשותפת קודם המחלוקת.
מצב של מחלוקת מוגדר בדברי המהר"ל כגיהנום. המהר"ל מסביר שגן עדן וגיהנום אינם רק מקומות בשמים, שבהם נמצאים הצדיקים והרשעים לאחר מותם, אלא הם גם המקום הנפשי שבו נמצא האדם – גם בחייו. כשהאדם נמצא בשלֵמות ובשמחה, אז המצב הזה עצמו מוגדר כגן עדן. לחלופין, אם האדם נמצא בריקנות מתמדת, בעצב, בכעס, או במחלוקת שאינה לשם שמים, אז המקום הנפשי שבו הוא נמצא זה גיהנום. אחד הביטויים של היות האדם בגיהנום הינה חולשתו הנפשית, ההרגשה שהאדם לא מסוגל לכלום, וזה נמשל בדברי המהר"ל ליד שמאל שהיא חלשה לעומת יד הימין.
המצב של הגיהנום הוא מצב זמני, ואיננו מקום בפני עצמו שהאדם יישאר בו לתמיד, אלא מטרתו, אומר המהר"ל, היא להוביל את האדם למקום חדש, שבו יהיה נמצא בשלֵמות, בחוזק, בעצמה ובעוז. כך מסביר המהר"ל על קרח ועדתו: "לכן היה פועל בהם הגיהנום שהוא הפך זה שהוא ההעדר הגמור, וזהו מברר אמתת התורה עד שהיו אומרים: 'משה אמת ותורתו אמת'" [תפארת ישראל פרק יט]. תחושה זו של גיהנום, תחושה של ריקנות, קוראת לאדם למלא את חייו בתוכן, ומהמקום הזה יוכל להגיע אט אט לגן עדן עלי אדמות (עיין גם נתיבות עולם, נתיב העבודה ט ונתיב השלום א).
לעילוי נשמת אלי אקוקה בן מזל וחביב ז"ל
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
למה אדר ב' הוא החודש המיוחד ביותר?
איך עושים קידוש?
לו הייתי רוטשילד
"בזאת התורה" - איזו תורה?
על מה בכלל שמחים בט"ו בשבט?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
חג החירות
טעינה למחשבה
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
