ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- בר מצווה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם שראל
אלול, ה'תשנ"ז
שאלה
ילד שאביו יהודי ואמו התגיירה על ידי ראבי קונסרבטיבי, ועכשיו רוצה לעשות את הבר מצווה שלו בבית הכנסת שלנו. כמו כן ילד שאביו יהודי ואמו גויה; ההורים גרים בנפרד. הילד התגייר בבית דין אורטודוקסי שאינו מוכר ע"י הרבנות בישראל. הבן הזה גר אצל אמו במשך כל השבוע ובשבת וחגים הוא אצל משפחתו היהודית. אמו שולחת אותו לבית הספר היהודי. האם לרב מותר לעשות את הבר מצווה ובאילו תנאים?
תשובה
גיור קונסרבטיבי הינו בעייתי ויש לחוש לו בתנאים מסוימים1. במיוחד בנדון דידן שמדובר שהאב יהודי יש להשתדל לקרב את הילד כמה שאפשר2.
ניתן לערוך את בר-המצוה בבית-הכנסת3 ובלבד שהילד לא יקרא בתורה4, אך ניתן להעלותו למפטיר, ובעליה זו יוכל להיות "בעל קורא"5.
יש לרשום בספרי הקהילה שאין שום קשר בין עריכת בר-המצוה לבין בירור יהדותו של הנער לעניין נישואיו בעתיד6.
_______________________________________________________________________________
1 לפי רמב"ם (הל' איסורי ביאה א"ב פי"ג הלט"ו) ורשב"א (יבמות עט ע"א) יכולים ג' הדיוטות להיות בית דין לגיור אלא שיש לפוסלם לכאורה מצד רשעים ועיין בדברי הרב יאה"ל הרצוג (יו"ד כרך ד' סי' צג אותיות ב-ג) שמסתפק בדבר, ובמיוחד באלה שהם כבר כמה דורות רפורמים וק"ו בקונסרבטיבים. כמו כן יש לחוש שלא הייתה טבילה, ואז ודאי שאין הגיור תופס.
באשר לקבלת עול מצוות (אם נעשתה בפני ג') יש לומר שהיא מועילה בדיעבד אף אם הייתה מינימאלית, עיין "אגרות משה" (יו"ד ח"א קס) "דידיעת המצוות אינה מעכבת וחושבת שכל מה שאומרים לה מעבר לזה זה הידור בעלמא".
2 דעת הרב ב"צ מאיר חי עוזיאל שמצוה לקרב בן של ישראלי מנכרית ("פסקי עוזיאל", סי' סא).
3 בתנאי שהייתה פעולת גיור מינימאלית של אם הילד, דהיינו קבלת מצוות בפני ג' (כמבואר בהערה 1) וטבילה, או טבילה בפני ג' אף שלא הייתה כלל קבלת מצוות, שכן לרמב"ם (שם הי"ד-י"ח) קבלת מצוות אינה מעכבת בדיעבד, ולדעת הרב עוזיאל אף לא לכתחילה, ואף שמרן המחבר לא פסק כך, יתכן שלעניין עלייה לתורה אפשר להקל. מכל מקום פסקנו לרווחא דמילתא, שלא יעלה למניין שבעה, וכמו שנהגו בקטן ("משנה ברורה" סי' רפב ס"ק יב), או שלא יקרא בתורה.
4 עיין "משיב מלחמה" (כרך ב עמ' קעט ס"ק ה) שבימינו הקורא בתורה הוא שליח-הציבור המוציא את הרבים, ולא העולה.
5 שאז אינו ממניין השבעה ויוכל גם לקרוא בתורה.
6 שהרי לדעת בעל "אגרות משה" אין לחוש כלל לגירות, ולדעת מרן הגר"ש ישראלי "במראה הבזק" (ח"א תשובה צז, לו3 במהדורה ראשונה) יש לחוש לה, אם הדיין המגייר למד בישיבות.
בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
חברי הועדה המייעצת:
הרב זלמן נחמיה גולדברג
הרב נחום אליעזר רבינוביץ
הרב ישראל רוזן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
