ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- בר מצווה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
שאל חברנו רבי ציון בן שאול את השאלה הבאה, מהי עמדת ההלכה לסרטון שנתפרסם אתמול שבשמחת בר מצווה של אנשים דתיים הרימו חבריו את הבר מצווה והשליכוהו לאוויר כדי לעשות סלטה ולשמוח והוא נפל על ראשו, חתן בר המצווה ונפגע קשה. מהי עמדת ההלכה ביחס לעניין זה?
תשובה: הריקודים האלה אסורים באיסור מוחלט.
נכון מאוד שבמנהגי אשכנז הקדמונים נהגו להקל בשמחות. הרמ"א מביא בשולחן ערוך סימן כרצ"ו אורח חיים סעיף ה', שכאילו בשמחת פורים לא מקפידים אם חוטפים זה מזה, אבל השתילי זיתים כי אין דבר כזה להקל ראש ברכוש הזולת או בכבודו, רק בגלל שמחת פורים שהיתה צריכה להיות שמחת קודש, ולא כך צריך לנהוג בשמחת קודש. אומר השתילי זיתים מי התיר את הליצנות כל השנה? כל שכן בשמחת קודש זו!.
וכן מצאנו בשולחן ערוך חושן משפט שהרמ"א מקל עם אותם שהיו שמחים בשמחת חתן וכלה ודוהרים על סוסים וכתוצאה מכך נגרמים נזקים זה לזה, והקלו בזה. והרבה פוסקים חולקים על כך. כיוון שגם אם נניח שהבסיס לקולא הזו מלבד העניין של שמחה, גם העניין של ההסכמה ההדדית. דהיינו, שכאילו מוסכם שאם במהלך השמחה מישהו יפצע, מישהו יפגע יש מחילה.
התשובה על דבר זה: שמשנה מפורשת היא שאין אדם מוחל על איבריו, גם אם הוא מוחל, מחילתו אינה מחילה. אדם יכול למחול על רכושו, אבל לא על גופו. כי גופו אינו שלו ולכן אין תוקף למחילה. משום כך, אין אנו מקבלים שכאילו הבסיס לפתור מן הנזק זוהי ההסכמה. גם אין אנו מקבלים שזה בגלל השמחת מצווה.
לשיטתנו אנו, זו בכלל לא שמחת מצווה. כי חס וחלילה כבר שמחת הוללות, לא שמחת מצווה. שמחת מצווה צריכה להיות בשום שכל, באצילות, בנקיות דעת ולא חס ושלום בצורה של הוללות.
אני חושב שיהדות תימן שימרה את המודל של שמחת מצווה אצילית, סולידית, אין דינמיות. בצנעא בכלל לא רקדו. ולהפך אמרו פתגם בערבית "מאן רקס נגס" מי שרקד אז הוא פוחת באישיותו. אבל אי אפשר עד כדי כך בצורה קיצונית לבטל את הריקוד, בוודאי לא ריקוד של מצווה. בכפרים היו רוקדים אבל ריקוד של הנאת גוף, ידיים, ללא התפרעות חס ושלום אלא ממש ריקוד נעים מאוד. בעוד שאנחנו מדברים כאן על השתוללות, והשתוללות בוודאי שאין לה מקום בשום פנים ואופן.
נמצאנו למדים, א'- זו אינה שמחת מצווה אלא שמחת עברה ושמחת הוללות. ב- אין אפשרות לפתור את המזיקים אפילו שהתכוונו לטובה לפתור אותם מנזק כי אדם מועד לעולם.
מה זה שהוא זורק את החתן לאוויר ועושה לו סלטה? וכי אין הבנה ותובנה שיכול לקרות אסון מן הדבר הזה? ומשום כך כאמור, אדם מועד לעולם וגם אילו היתה הסכמה, אין לה תוקף. לכן, יש לחייב את הללו שעשו אם הם ברי מצווה, אם הם כבר הגיעו לגיל המצוות. אם הם עושים דבר כזה לחייבם בדיני נזיקין.
מה שחשוב הוא שקול קורא יצא מגדולי ישראל נגד שמחות כאלה, לא בחתונות, לא בבר מצווה ולא בשום מקום.
דרך אגב, לא אחת מרקידים את החתן בני תורה, מרקידים את החתן על הכתפיים ומבחינה הילכתית יש בעיה, זה מקום שלוחץ במקום אינטימי גם מבחינת האיסור, וגם מבחינת הנזק שיכול לקרות מהדבר הזה. זה לא דרך אמיתית ולא דרך נכונה. כל שכן עוד מההיבט של קדושת השמחה או הפוטנציאל הנזיקי שיש בכל העניין.
את הריקודים היום ניתן להשוות לאגרוף, משחקי האגרוף לא קיבלו תוקף הילכתי ע"י חכמי ישראל למרות שיש הסכמה ביניהם. כי אין אדם בעלים על גופו למחול על נזקיו.
משום כך כאמור, כל הקטע הזה איננו ראוי בתורתנו ויש צורך שגדולי ישראל יצאו נגדו על מנת שאנחנו דווקא בני תורה, אשר שומרים על קלה כבחמורה נשמור על קלה וכבחמורה גם בדין ביטחון שלא נזיק זה את זה כלל ועיקר. ובעיקר, עיקרים ללמוד על קדושה, על שמחת קודש באופן העצמי והנכון כיצד יש לעשותה ולא בדרך חלילה של הוללות.
הרב רצון ערוסי
רב העיר קרית אונו וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, נחשב לממשיך דרכו של הרב יוסף קאפח, מראשי הרבנים ואנשי האקדמיה העוסקים בחקר המשפט העברי ובהנחלתו, יו"ר "הליכות עם ישראל" - תנועה המקרבת ליהדות.

הכנס השנתי למורשת הרב קאפח תשע"א שימור מורשת אבות במשנת מארי זצ"ל
מתוך הכנס השנתי למורשת הרב קאפח - תשע"א
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













