ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- בר מצווה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
שאל חברנו רבי ציון בן שאול את השאלה הבאה, מהי עמדת ההלכה לסרטון שנתפרסם אתמול שבשמחת בר מצווה של אנשים דתיים הרימו חבריו את הבר מצווה והשליכוהו לאוויר כדי לעשות סלטה ולשמוח והוא נפל על ראשו, חתן בר המצווה ונפגע קשה. מהי עמדת ההלכה ביחס לעניין זה?
תשובה: הריקודים האלה אסורים באיסור מוחלט.
נכון מאוד שבמנהגי אשכנז הקדמונים נהגו להקל בשמחות. הרמ"א מביא בשולחן ערוך סימן כרצ"ו אורח חיים סעיף ה', שכאילו בשמחת פורים לא מקפידים אם חוטפים זה מזה, אבל השתילי זיתים כי אין דבר כזה להקל ראש ברכוש הזולת או בכבודו, רק בגלל שמחת פורים שהיתה צריכה להיות שמחת קודש, ולא כך צריך לנהוג בשמחת קודש. אומר השתילי זיתים מי התיר את הליצנות כל השנה? כל שכן בשמחת קודש זו!.
וכן מצאנו בשולחן ערוך חושן משפט שהרמ"א מקל עם אותם שהיו שמחים בשמחת חתן וכלה ודוהרים על סוסים וכתוצאה מכך נגרמים נזקים זה לזה, והקלו בזה. והרבה פוסקים חולקים על כך. כיוון שגם אם נניח שהבסיס לקולא הזו מלבד העניין של שמחה, גם העניין של ההסכמה ההדדית. דהיינו, שכאילו מוסכם שאם במהלך השמחה מישהו יפצע, מישהו יפגע יש מחילה.
התשובה על דבר זה: שמשנה מפורשת היא שאין אדם מוחל על איבריו, גם אם הוא מוחל, מחילתו אינה מחילה. אדם יכול למחול על רכושו, אבל לא על גופו. כי גופו אינו שלו ולכן אין תוקף למחילה. משום כך, אין אנו מקבלים שכאילו הבסיס לפתור מן הנזק זוהי ההסכמה. גם אין אנו מקבלים שזה בגלל השמחת מצווה.
לשיטתנו אנו, זו בכלל לא שמחת מצווה. כי חס וחלילה כבר שמחת הוללות, לא שמחת מצווה. שמחת מצווה צריכה להיות בשום שכל, באצילות, בנקיות דעת ולא חס ושלום בצורה של הוללות.
אני חושב שיהדות תימן שימרה את המודל של שמחת מצווה אצילית, סולידית, אין דינמיות. בצנעא בכלל לא רקדו. ולהפך אמרו פתגם בערבית "מאן רקס נגס" מי שרקד אז הוא פוחת באישיותו. אבל אי אפשר עד כדי כך בצורה קיצונית לבטל את הריקוד, בוודאי לא ריקוד של מצווה. בכפרים היו רוקדים אבל ריקוד של הנאת גוף, ידיים, ללא התפרעות חס ושלום אלא ממש ריקוד נעים מאוד. בעוד שאנחנו מדברים כאן על השתוללות, והשתוללות בוודאי שאין לה מקום בשום פנים ואופן.
נמצאנו למדים, א'- זו אינה שמחת מצווה אלא שמחת עברה ושמחת הוללות. ב- אין אפשרות לפתור את המזיקים אפילו שהתכוונו לטובה לפתור אותם מנזק כי אדם מועד לעולם.
מה זה שהוא זורק את החתן לאוויר ועושה לו סלטה? וכי אין הבנה ותובנה שיכול לקרות אסון מן הדבר הזה? ומשום כך כאמור, אדם מועד לעולם וגם אילו היתה הסכמה, אין לה תוקף. לכן, יש לחייב את הללו שעשו אם הם ברי מצווה, אם הם כבר הגיעו לגיל המצוות. אם הם עושים דבר כזה לחייבם בדיני נזיקין.
מה שחשוב הוא שקול קורא יצא מגדולי ישראל נגד שמחות כאלה, לא בחתונות, לא בבר מצווה ולא בשום מקום.
דרך אגב, לא אחת מרקידים את החתן בני תורה, מרקידים את החתן על הכתפיים ומבחינה הילכתית יש בעיה, זה מקום שלוחץ במקום אינטימי גם מבחינת האיסור, וגם מבחינת הנזק שיכול לקרות מהדבר הזה. זה לא דרך אמיתית ולא דרך נכונה. כל שכן עוד מההיבט של קדושת השמחה או הפוטנציאל הנזיקי שיש בכל העניין.
את הריקודים היום ניתן להשוות לאגרוף, משחקי האגרוף לא קיבלו תוקף הילכתי ע"י חכמי ישראל למרות שיש הסכמה ביניהם. כי אין אדם בעלים על גופו למחול על נזקיו.
משום כך כאמור, כל הקטע הזה איננו ראוי בתורתנו ויש צורך שגדולי ישראל יצאו נגדו על מנת שאנחנו דווקא בני תורה, אשר שומרים על קלה כבחמורה נשמור על קלה וכבחמורה גם בדין ביטחון שלא נזיק זה את זה כלל ועיקר. ובעיקר, עיקרים ללמוד על קדושה, על שמחת קודש באופן העצמי והנכון כיצד יש לעשותה ולא בדרך חלילה של הוללות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
