ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חגי תשרי
שלושה חלקים ישנם בתשובה: חרטה, וידוי וקבלה לעתיד . לפעמים עלולה להתגנב לאדם בשעת הווידוי מחשבה מייאשת: "לשם מה זה טוב? ככל שאני מתוודה יותר אני מרגיש שאני כ"כ רשע עד שאין לי כוח לתקן את מעשיי...".
כדי להתגבר על מחשבה זו עלינו להבין את המשמעות האמתית של הווידוי. הקב"ה לא ציווה אותנו לעמוד ביום הכיפורים, למנות את החטאים ולהישבר לרסיסים מהכמות והחומרה שלהם. התנהגות כזאת יכולה להוביל את האדם דווקא לייאוש ולמחשבה שאין לו שום יכולת להתנער מחטאיו והוא בעצם רשע מלא עברות. זה ודאי לא מה שהקב"ה רוצה.
מטרת החרטה והווידוי היא אחרת. הקב"ה מצווה עלינו שנעמוד מאחורי המעשים שעשינו ונקבל עליהם אחריות. משמעותה של החרטה היא שהאדם מודה בכך שחטא, אך מעוניין להתקדם הלאה ולצאת מהמשבר. נכון, אכן התרחש החטא, אך כאשר האדם עומד ביום הכיפורים 'לפני ה'', הוא רוצה להישאר במקום הזה, במקום של "ואני קרבת אלקים לי טוב". החרטה והווידוי אינם אמורים להעציב את האדם אלא להפך, למלא אותו בכוחות חדשים . כך יכול האדם להמשיך לשלב הבא, ולקבל על עצמו שלא יחזור בעתיד על מעשיו הרעים.
הלכה- נטילת ידיים ביום הכיפורים
בבוקר, לאחר הקימה מהשינה, ייטול ידיים שלוש פעמים עד סוף פרקי האצבעות, מפני שרוח רעה שורה על הידיים לאחר שנת הלילה, והיא עלולה להזיק לפתחי הגוף, וכדי להסירה צריכים ליטול כל יד שלוש פעמים לסירוגין. ולאחר שיתפנה בשירותים יחזור וייטול את ידיו עוד פעם אחת ויברך 'על נטילת ידיים', מפני שנטילה זו היא מצווה, שתיקנו חכמים ליטול ידיים בברכה לקראת תפילת שחרית. ואף שבכל יום אנו רגילים להדר בכל הנטילות ליטול את כל כפות הידיים, ביום הכיפורים יש ליטול עד סוף קשרי האצבעות, מפני שמעיקר הדין נטילה זו מספיקה הן כהכנה לתפילת שחרית והן להסרת הרוח הרעה.
לצורך מצווה מותר ליטול ידיים, לפיכך רשאים הכהנים ליטול את כל כף ידם לקראת ברכת כהנים. (מתוך 'פניני הלכה')
דברים שבלב- העבירה הכי גרועה
"מה העבירה הכי גרועה?" שאל מוטי את ירון המדריך. "לומר לך את האמת – גם העבירה הכי קלה, אם חוזרים עליה הרבה פעמים נעשית לגרועה שבעבירות. לעומת זאת – גם אם נופלים בעבירה חמורה מאד, אם מתוודים עליה מיד ורוצים מאד לתקן אותה, היא מאבדת מעט מחומרתה", אמר ירון.
"תסביר קצת, אני לא מבין", אמר מוטי.
"תראה, נגיד אכלתי משהו לא כשר, אבל ממש התחרטתי על זה ובקשתי סליחה ואמרתי שלא אשוב לעשות את זה. היחס שלי לנפילה יגרום לי שלא לשוב אליה יותר. אבל אם מישהו ראה משהו לא צנוע באינטרנט והוא אומר לעצמו: 'מה כבר עשיתי, בסך הכל הסתכלתי, לא עשיתי עבירה ממש'. חוץ מזה שהוא טועה במחשבה הזאת, כי האמת היא שזהו חטא ועוד איך, הוא גם גורם לעצמו ליפול עוד ועוד, מכיוון שהוא לא רואה במעשים הללו בעיה. בנוסף לכך, בגלל שהוא לא חושב שהוא עובר עבירה, הוא לאט לאט ייפול עוד ועוד עד שהוא יגיע למעשים הרבה יותר חמורים. המצב הזה מעכב את התשובה . לעומת זאת, זה שאכל משהו לא כשר והתחרט על כך מעומק ליבו לא ייתן לעבירה לחזור ולכן היא תלך ותיעלם.
ממש כמו חבל. כל חוט ממנו מורכב החבל הוא דק מאד וניתן לקרוע אותו במשיכה קלה. אבל כתוצאה מהצטרפות של כל החבלים יחד נוצר חבל שקשה מאד לקרוע. כך ממש גם בעבירה שנראית לנו קטנה מאד, אם היא נמשכת עוד ועוד , היא תתחזק ויהיה קשה מאד להפסיק אותה . מעבר לזה – היא תוביל גם לעבירות יותר חמורות כי הכלל הוא ש'עבירה גוררת עבירה'".
"עכשיו זה יותר מובן", אמר מוטי. "אבל עדיין, למה צריך להתרגש מכל עבירה קטנה, נגיד, מה הבעיה בזה שקמתי היום מאוחר לתפילה?"
"הנקודה היא", אמר ירון, "שלא צריך להסתכל כמה קטן החטא שחטאנו אלא כמה גדול מי שחטאנו לפניו . אם נחשוב על גדולת ה' ועל החובות הרבים שאנו חייבים לו בעקבות חסדיו הגדולים והרבים לנו, כל מחשבה קלה להמרות את דבריו תתבטל מיד, או לפחות תאבד מכוחה".
סיפור- חנוכה באמלנד
חנוכה באמלנד זו לא בדיוק עונת התיירות. קר, קר מאוד. כל מקומי שיכול לברוח משם, בורח.
21.00. אנחנו עוגנים באמלנד. חושך. אי קטן וקפוא וחשוך. אף תייר. כ"כ מתאים לנו. אני קפואה. אנחנו צועדים בשלג למלון. מגיעים ודופקים על דלת סגורה ומחכים. קר מאוד. בסוף פותח לנו את הדלת ג'ייקוב, המנהל. "חדר? הלילה? מאיפה באתם? מאמסטרדם? רציתם להתרחק? הצלחתם.."
הוא ייתן לנו חדר. אבל קודם הוא צריך למצוא מפתחות ולנקות ולשאוב שטיחים ולהחליף מצעים, כי אף-אחד לא היה פה כבר חודשים. אנחנו מחכים. ושותים תה. ושותים ויסקי. ועוד תה. וג'ייקוב יורד אלינו. "החדר מוכן". הוא מביט בנו במבט חשדני. "מישראל", אנחנו עונים בלי חשק. שייתן כבר מפתח ודי. מתרחבות לו העיניים, לג'ייקוב. "יהודים?"
יהודים, יהודים. בטח שיהודים. יהודים שכרגע לא בטוחים שהם רוצים להיות יהודים, שלא מבינים מה זה אומר בדיוק להיות יהודים. שנסעו במטוס וברכבת ובמעבורת בים הצפוני, והדבר האחרון שהם רצו שיקרה להם בסוף הולנד, אחרי מאות ק"מ של מישור ודשא ומים קפואים, זה שיזכירו להם את זה. בטח יהודים, אלא מה? ג'ייקוב מכניס יד לתוך צווארון הסוודר שלו ומוציא משם מגן-דוד. מנשק אותו, וכמעט מנשק גם אותנו. "ברוכים הבאים אחים", הוא אומר בעברית הולנדית. "גם אני יהודי".
ריבונו של עולם, מה בסך הכל ביקשתי? שתיתן לי קצת להיעלם בתוך העולם הגדול שלך. אני מתחילה לבכות. ג'ייקוב מראה לי שיש לו מתחת לבר, ספר תהלים קטן שהוא שומר עליו מכל משמר. אני פותחת את הספר של ג'ייקוב, ומבעד לדמעות אני קוראת איפה שנפתח.
"פליאה דעת ממני, נשגבה, לא אוכל לה. אנא אלך מרוחך ואנה מפניך אברח. אם אסק שמים, שם אתה. ואציעה שאול, הנך. אשא כנפי שחר, אשכנה באחרית ים. גם שם ידך תנחני, ותאחזני ימינך".
רבון העולמים. אני צועקת וקוראת בחושך כבר שנים, ונדמה שאיש לא שומע. הצילו. אני מתחילה להרגיש אותך. אתה בכל מקום, קרוב יותר ממה שהדעת סובלת. דבר כזה לא הרגשתי מעולם. מה זה? לא אותך חיפשתי. תעזוב אותי. מה בעצם ביקשתי? אני יודעת איך הם קוראים לדבר הזה, שרואים ומרגישים אותך בכל פינה. השגחה. אני מרגישה את השגחתך.
שני נרות חנוכה במלון של ג'ייקוב מחייכים אליי. תברחי, זה בסדר, אנחנו אתך. אור קטן בחושך של אמלנד, בחושך שלך. אל תפחדי. יש לנו אור להאיר בך. ואם רק תיתני, לא עכשיו, כשתגמרי לברוח, כשתביני שאין ממה. כשיהיה לך מספיק אומץ, אם רק תפתחי אז אשנב, יהיה טוב כמו שלא העזת אפילו לחלום.
(מקימי / נועה ירון-דיין)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה האזינו - שבת שובה תשפז
מה הטעם שיום הכיפורים הוא דווקא בעשירי בחודש תשרי. מה הטעם שבשירת הַאֲזִינוּ שמו של משה רבינו לא נזכר בפירוש. היכן בכל אופן רמוז שמו של משה רבינו בפרשה. מה הטעם שחכמים נתנו סימן 'הַזִּיו לָךְ' להפסקות בפרשה זו יותר משאר פרשיות שבתורה.
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
