ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
כמה מאפיינים לחטא העגל.
1. העגל מכונה גם שור, בכתובים ובדברי חז"ל . בתהילים מופיע:
"יַעֲשׂוּ עֵגֶל בְּחֹרֵב וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְמַסֵּכָה: וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב" (תהלים ק"ו יט-כ).
ובדברי הגמרא:
"ואילו שור לא קא חשיב! אמר ריש לקיש: יחזקאל ביקש עליו רחמים והפכו לכרוב. אמר לפניו: רבונו של עולם! קטיגור יעשה סניגור? (חגיגה דף יג עמוד ב) (עיין ברש"י שמות ל"ב ד במצודות דוד יחזקאל י' יד).
כך גם בדברי המדרש על הפסוקים
"וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל: וַיֹּאמֶר אֶל אַהֲרֹן קַח לְךָ עֵגֶל בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה תְּמִימִם וְהַקְרֵב לִפְנֵי יְקֹוָק: וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר קְחוּ שְׂעִיר עִזִּים לְחַטָּאת וְעֵגֶל וָכֶבֶשׂ בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם לְעֹלָה: וְשׁוֹר וָאַיִל לִשְׁלָמִים לִזְבֹּחַ לִפְנֵי יְקֹוָק וּמִנְחָה בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן כִּי הַיּוֹם יְקֹוָק נִרְאָה אֲלֵיכֶם" (ויקרא ט' א-ד). "יבוא שור ויכפר על מעשה שור, יבוא עגל ויכפר על מעשה עגל" (ספרא שמיני פרשה א ד"ה ויהי ביום).
בעברית ביטוי נוסף שמשמעותו זהה כמעט לעגל ושור והוא "פר" ואכן הביטוי היותר נפוץ בתורה הוא "פַּר בֶּן בָּקָר" (ויקרא ד' ג, ובעוד תשע הופעות).
2. סביב העגל נערכו מחולות "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרַב אֶל הַמַּחֲנֶה וַיַּרְא אֶת הָעֵגֶל וּמְחֹלֹת" (שמות ל"ב יט), , נשמעו קולות "ענות" "קוֹל עַנּוֹת אָנֹכִי שֹׁמֵעַ" (שם, שם יז), והמעשים מוגדרים כ"וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק" (שם, שם ו). רש"י ורשב"ם במקום קושרים ביטויים אלה לענייני עריות (השווה גם לרש"י בראשית כ"א ט).
3. חטא העגל חזר על עצמו במהדורא בתרא בימי ירבעם בן נבט שבנה שני עגלי זהב האחד בבית אל והשני בדן. (הקשר בין מעשיו של ירבעם לחטא העגל רמוז בכמה וכמה נקודות נזכיר רק שתיים מהן א. סיסמתם של החוטאים "אלה..." ב. שמות בניו של ירבעם ואכמ"ל).
בין שני חטאים אלה, אנו מוצאים את מלאך ד' בוחר בגדעון להושיע את ישראל בשליחותו של הקב"ה. לפני שגדעון יוצא למשימתו הוא מתבקש לבצע משימה מקדימה:
"וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֹּאמֶר לוֹ יְקֹוָק קַח אֶת פַּר הַשּׁוֹר אֲשֶׁר לְאָבִיךָ וּפַר הַשֵּׁנִי שֶׁבַע שָׁנִים וְהָרַסְתָּ אֶת מִזְבַּח הַבַּעַל אֲשֶׁר לְאָבִיךָ וְאֶת הָאֲשֵׁרָה אֲשֶׁר עָלָיו תִּכְרֹת: וּבָנִיתָ מִזְבֵּחַ לַיקֹוָק אֱלֹהֶיךָ עַל רֹאשׁ הַמָּעוֹז הַזֶּה בַּמַּעֲרָכָה וְלָקַחְתָּ אֶת הַפָּר הַשֵּׁנִי וְהַעֲלִיתָ עוֹלָה בַּעֲצֵי הָאֲשֵׁרָה אֲשֶׁר תִּכְרֹת" (שופטים ו' כה-כו).
בכך זוכה גדעון לשני שמותיו. גדעון כמי שגדע את האשרה וירובעל כמי שהרס את מזבח הבעל. גדעון, ירובעל שפגע גם הוא ב"פר" הכפול.
הבעל והאשרה שניהם יחד מהווים את שני הצדדים של פולחן הפוריות הכנעני, פולחן שהיה במהותו פלחן זימה. הפר, גם הוא סמל לפוריות ומכאן גם נגזר שמו. ענת הקשורה לשרש ענה גם היא חלק בלתי נפרד מפולחן אלילי זה (עיין הושע ב' ובעיקר בפס' יז כג-כד). עבודה זרה זו מטרתה הייתה להבטיח כביכול את הורדת הגשם וממילא את היבולים שצומחים בעקבותיו. הכנעניות האלילית שמה במרכז הווייתה את השפע הגשמי והפוריות. אנשי דורו של גדעון ניסו לפתור את בעיית ה"דלות" שלהם באמצעות עבודת הבעל והאשרה (עיין שופטים ו' ו). גדעון מחזיר אותם לדרך הישר על ידי הדגשת שמירת שתי הדברות הראשונות.
חטא העגל, הבחירה ב"שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב", הצחוק המחולות וה"עַנּוֹת" סביבו משמעותם לא רק סטיה מהדרך שהוצבה בשתי הדברות הראשונות אלא גם משתיים מן חמשת הדברות האחרונות "לֹא תִּנְאָף... לֹא תַחְמֹד" (שמות כ' יב-יג). מול כל העומדים ניצבים, השואפים להתעלות רוחנית במעמד הר סיני, שזכו לשמע מפי הגבורה את שתי הדברות הראשונות כורעים עובדי הבעל "כֹל אֲשֶׁר יִכְרַע עַל בִּרְכָּיו" (שופטים ז' ו) הנשאבים מטה אל החומרנות והבהמיות. יתכן ובכך נפתח לנו צוהר חדש להבנת חומרתו של חטא העגל.
הבה נתפלל כי נזכה להיות בין השואפים מעלה שעיניהם נשואות למתן תורה
וחייהם מוקדשים להתעלות רוחנית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
