ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
כמה מאפיינים לחטא העגל.
1. העגל מכונה גם שור, בכתובים ובדברי חז"ל . בתהילים מופיע:
"יַעֲשׂוּ עֵגֶל בְּחֹרֵב וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְמַסֵּכָה: וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב" (תהלים ק"ו יט-כ).
ובדברי הגמרא:
"ואילו שור לא קא חשיב! אמר ריש לקיש: יחזקאל ביקש עליו רחמים והפכו לכרוב. אמר לפניו: רבונו של עולם! קטיגור יעשה סניגור? (חגיגה דף יג עמוד ב) (עיין ברש"י שמות ל"ב ד במצודות דוד יחזקאל י' יד).
כך גם בדברי המדרש על הפסוקים
"וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל: וַיֹּאמֶר אֶל אַהֲרֹן קַח לְךָ עֵגֶל בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה תְּמִימִם וְהַקְרֵב לִפְנֵי יְקֹוָק: וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר קְחוּ שְׂעִיר עִזִּים לְחַטָּאת וְעֵגֶל וָכֶבֶשׂ בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם לְעֹלָה: וְשׁוֹר וָאַיִל לִשְׁלָמִים לִזְבֹּחַ לִפְנֵי יְקֹוָק וּמִנְחָה בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן כִּי הַיּוֹם יְקֹוָק נִרְאָה אֲלֵיכֶם" (ויקרא ט' א-ד). "יבוא שור ויכפר על מעשה שור, יבוא עגל ויכפר על מעשה עגל" (ספרא שמיני פרשה א ד"ה ויהי ביום).
בעברית ביטוי נוסף שמשמעותו זהה כמעט לעגל ושור והוא "פר" ואכן הביטוי היותר נפוץ בתורה הוא "פַּר בֶּן בָּקָר" (ויקרא ד' ג, ובעוד תשע הופעות).
2. סביב העגל נערכו מחולות "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרַב אֶל הַמַּחֲנֶה וַיַּרְא אֶת הָעֵגֶל וּמְחֹלֹת" (שמות ל"ב יט), , נשמעו קולות "ענות" "קוֹל עַנּוֹת אָנֹכִי שֹׁמֵעַ" (שם, שם יז), והמעשים מוגדרים כ"וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק" (שם, שם ו). רש"י ורשב"ם במקום קושרים ביטויים אלה לענייני עריות (השווה גם לרש"י בראשית כ"א ט).
3. חטא העגל חזר על עצמו במהדורא בתרא בימי ירבעם בן נבט שבנה שני עגלי זהב האחד בבית אל והשני בדן. (הקשר בין מעשיו של ירבעם לחטא העגל רמוז בכמה וכמה נקודות נזכיר רק שתיים מהן א. סיסמתם של החוטאים "אלה..." ב. שמות בניו של ירבעם ואכמ"ל).
בין שני חטאים אלה, אנו מוצאים את מלאך ד' בוחר בגדעון להושיע את ישראל בשליחותו של הקב"ה. לפני שגדעון יוצא למשימתו הוא מתבקש לבצע משימה מקדימה:
"וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֹּאמֶר לוֹ יְקֹוָק קַח אֶת פַּר הַשּׁוֹר אֲשֶׁר לְאָבִיךָ וּפַר הַשֵּׁנִי שֶׁבַע שָׁנִים וְהָרַסְתָּ אֶת מִזְבַּח הַבַּעַל אֲשֶׁר לְאָבִיךָ וְאֶת הָאֲשֵׁרָה אֲשֶׁר עָלָיו תִּכְרֹת: וּבָנִיתָ מִזְבֵּחַ לַיקֹוָק אֱלֹהֶיךָ עַל רֹאשׁ הַמָּעוֹז הַזֶּה בַּמַּעֲרָכָה וְלָקַחְתָּ אֶת הַפָּר הַשֵּׁנִי וְהַעֲלִיתָ עוֹלָה בַּעֲצֵי הָאֲשֵׁרָה אֲשֶׁר תִּכְרֹת" (שופטים ו' כה-כו).
בכך זוכה גדעון לשני שמותיו. גדעון כמי שגדע את האשרה וירובעל כמי שהרס את מזבח הבעל. גדעון, ירובעל שפגע גם הוא ב"פר" הכפול.
הבעל והאשרה שניהם יחד מהווים את שני הצדדים של פולחן הפוריות הכנעני, פולחן שהיה במהותו פלחן זימה. הפר, גם הוא סמל לפוריות ומכאן גם נגזר שמו. ענת הקשורה לשרש ענה גם היא חלק בלתי נפרד מפולחן אלילי זה (עיין הושע ב' ובעיקר בפס' יז כג-כד). עבודה זרה זו מטרתה הייתה להבטיח כביכול את הורדת הגשם וממילא את היבולים שצומחים בעקבותיו. הכנעניות האלילית שמה במרכז הווייתה את השפע הגשמי והפוריות. אנשי דורו של גדעון ניסו לפתור את בעיית ה"דלות" שלהם באמצעות עבודת הבעל והאשרה (עיין שופטים ו' ו). גדעון מחזיר אותם לדרך הישר על ידי הדגשת שמירת שתי הדברות הראשונות.
חטא העגל, הבחירה ב"שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב", הצחוק המחולות וה"עַנּוֹת" סביבו משמעותם לא רק סטיה מהדרך שהוצבה בשתי הדברות הראשונות אלא גם משתיים מן חמשת הדברות האחרונות "לֹא תִּנְאָף... לֹא תַחְמֹד" (שמות כ' יב-יג). מול כל העומדים ניצבים, השואפים להתעלות רוחנית במעמד הר סיני, שזכו לשמע מפי הגבורה את שתי הדברות הראשונות כורעים עובדי הבעל "כֹל אֲשֶׁר יִכְרַע עַל בִּרְכָּיו" (שופטים ז' ו) הנשאבים מטה אל החומרנות והבהמיות. יתכן ובכך נפתח לנו צוהר חדש להבנת חומרתו של חטא העגל.
הבה נתפלל כי נזכה להיות בין השואפים מעלה שעיניהם נשואות למתן תורה
וחייהם מוקדשים להתעלות רוחנית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
