ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
כמה מאפיינים לחטא העגל.
1. העגל מכונה גם שור, בכתובים ובדברי חז"ל . בתהילים מופיע:
"יַעֲשׂוּ עֵגֶל בְּחֹרֵב וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְמַסֵּכָה: וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב" (תהלים ק"ו יט-כ).
ובדברי הגמרא:
"ואילו שור לא קא חשיב! אמר ריש לקיש: יחזקאל ביקש עליו רחמים והפכו לכרוב. אמר לפניו: רבונו של עולם! קטיגור יעשה סניגור? (חגיגה דף יג עמוד ב) (עיין ברש"י שמות ל"ב ד במצודות דוד יחזקאל י' יד).
כך גם בדברי המדרש על הפסוקים
"וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל: וַיֹּאמֶר אֶל אַהֲרֹן קַח לְךָ עֵגֶל בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה תְּמִימִם וְהַקְרֵב לִפְנֵי יְקֹוָק: וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר קְחוּ שְׂעִיר עִזִּים לְחַטָּאת וְעֵגֶל וָכֶבֶשׂ בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם לְעֹלָה: וְשׁוֹר וָאַיִל לִשְׁלָמִים לִזְבֹּחַ לִפְנֵי יְקֹוָק וּמִנְחָה בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן כִּי הַיּוֹם יְקֹוָק נִרְאָה אֲלֵיכֶם" (ויקרא ט' א-ד). "יבוא שור ויכפר על מעשה שור, יבוא עגל ויכפר על מעשה עגל" (ספרא שמיני פרשה א ד"ה ויהי ביום).
בעברית ביטוי נוסף שמשמעותו זהה כמעט לעגל ושור והוא "פר" ואכן הביטוי היותר נפוץ בתורה הוא "פַּר בֶּן בָּקָר" (ויקרא ד' ג, ובעוד תשע הופעות).
2. סביב העגל נערכו מחולות "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרַב אֶל הַמַּחֲנֶה וַיַּרְא אֶת הָעֵגֶל וּמְחֹלֹת" (שמות ל"ב יט), , נשמעו קולות "ענות" "קוֹל עַנּוֹת אָנֹכִי שֹׁמֵעַ" (שם, שם יז), והמעשים מוגדרים כ"וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק" (שם, שם ו). רש"י ורשב"ם במקום קושרים ביטויים אלה לענייני עריות (השווה גם לרש"י בראשית כ"א ט).
3. חטא העגל חזר על עצמו במהדורא בתרא בימי ירבעם בן נבט שבנה שני עגלי זהב האחד בבית אל והשני בדן. (הקשר בין מעשיו של ירבעם לחטא העגל רמוז בכמה וכמה נקודות נזכיר רק שתיים מהן א. סיסמתם של החוטאים "אלה..." ב. שמות בניו של ירבעם ואכמ"ל).
בין שני חטאים אלה, אנו מוצאים את מלאך ד' בוחר בגדעון להושיע את ישראל בשליחותו של הקב"ה. לפני שגדעון יוצא למשימתו הוא מתבקש לבצע משימה מקדימה:
"וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֹּאמֶר לוֹ יְקֹוָק קַח אֶת פַּר הַשּׁוֹר אֲשֶׁר לְאָבִיךָ וּפַר הַשֵּׁנִי שֶׁבַע שָׁנִים וְהָרַסְתָּ אֶת מִזְבַּח הַבַּעַל אֲשֶׁר לְאָבִיךָ וְאֶת הָאֲשֵׁרָה אֲשֶׁר עָלָיו תִּכְרֹת: וּבָנִיתָ מִזְבֵּחַ לַיקֹוָק אֱלֹהֶיךָ עַל רֹאשׁ הַמָּעוֹז הַזֶּה בַּמַּעֲרָכָה וְלָקַחְתָּ אֶת הַפָּר הַשֵּׁנִי וְהַעֲלִיתָ עוֹלָה בַּעֲצֵי הָאֲשֵׁרָה אֲשֶׁר תִּכְרֹת" (שופטים ו' כה-כו).
בכך זוכה גדעון לשני שמותיו. גדעון כמי שגדע את האשרה וירובעל כמי שהרס את מזבח הבעל. גדעון, ירובעל שפגע גם הוא ב"פר" הכפול.
הבעל והאשרה שניהם יחד מהווים את שני הצדדים של פולחן הפוריות הכנעני, פולחן שהיה במהותו פלחן זימה. הפר, גם הוא סמל לפוריות ומכאן גם נגזר שמו. ענת הקשורה לשרש ענה גם היא חלק בלתי נפרד מפולחן אלילי זה (עיין הושע ב' ובעיקר בפס' יז כג-כד). עבודה זרה זו מטרתה הייתה להבטיח כביכול את הורדת הגשם וממילא את היבולים שצומחים בעקבותיו. הכנעניות האלילית שמה במרכז הווייתה את השפע הגשמי והפוריות. אנשי דורו של גדעון ניסו לפתור את בעיית ה"דלות" שלהם באמצעות עבודת הבעל והאשרה (עיין שופטים ו' ו). גדעון מחזיר אותם לדרך הישר על ידי הדגשת שמירת שתי הדברות הראשונות.
חטא העגל, הבחירה ב"שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב", הצחוק המחולות וה"עַנּוֹת" סביבו משמעותם לא רק סטיה מהדרך שהוצבה בשתי הדברות הראשונות אלא גם משתיים מן חמשת הדברות האחרונות "לֹא תִּנְאָף... לֹא תַחְמֹד" (שמות כ' יב-יג). מול כל העומדים ניצבים, השואפים להתעלות רוחנית במעמד הר סיני, שזכו לשמע מפי הגבורה את שתי הדברות הראשונות כורעים עובדי הבעל "כֹל אֲשֶׁר יִכְרַע עַל בִּרְכָּיו" (שופטים ז' ו) הנשאבים מטה אל החומרנות והבהמיות. יתכן ובכך נפתח לנו צוהר חדש להבנת חומרתו של חטא העגל.
הבה נתפלל כי נזכה להיות בין השואפים מעלה שעיניהם נשואות למתן תורה
וחייהם מוקדשים להתעלות רוחנית.
האם מותר לפנות למקובלים?
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
מיהו האדם הקרוב ביותר אל המלך?
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה מיוחד בעבודת יום כיפור?
איך ללמוד גמרא?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
הלכות שטיפת כלים בשבת
השלמת התמונה
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
