ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חגי תשרי
פרשת בראשית – ר' צדוק מלובלין- המשך
אתמול ראינו את שאלתו של ר' צדוק – מדוע מתחילים את התורה בחודש תשרי ולא בחודש ניסן. ר' צדוק הסביר שלפי ר' אליעזר תשרי הוא זמן המוכן לגאולה מצד תשובה, ולכן תיקנו את פרשת בראשית בחודש תשרי, כיון שבפרשת בראשית מוזכר עניינו של המשיח שעתיד לתקן את היצר הרע.
היום נראה את המשך דבריו של ר' צדוק שמפרט מדוע על ידי פרשת בראשית ניתן לזכות לגאולה. ראשית – עצם כוחה המיוחד של השבת מקרב את הגאולה. שנית, לכל שבת יש קדושה מיוחדת שהיא קדושת הפרשה שקורין באותה השבת. ובשבת בראשית קוראים על רוחו של משיח, הרמוז בפסוק 'ורוח אלקים מרחפת על פני המים'. על כן קדושתה של פרשת בראשית היא שיזכו לאורו של משיח.
אנו מתפללים, שבשבת זו, למרות ששנים רבות לא זכינו לגאולה – השבת נזכה. מכוחה של השבת מתעורר כוח של תשובה, ובה ישנה גם אפשרות גדולה יותר לזכות לתורה. המדרש אומר שבזכות תשובה יזכו למשיח, ובתיקוני זוהר מובא שבזכות התורה יזכו לגאולה. אם
ושבת מוכן לתשובה כמו שנאמר (תהלים צ"ב, ב'): "טוב להודות לה'" שכל מי שמודה ועוזב ירוחם, כמו שאמרו בפרקי דרבי אליעזר (פרק י"ט). ועל ידי שמירת שבת מיד נגאלין. וכבר אמרנו דכתיב (במדבר כ"ח, י'): "עולת שבת בשבתו" וכן ומידי" שבת בשבתו" (ישעיה ס"ו, כ"ג), שכל שבת יש לו קדושה מיוחדת לאותו שבת, והקדושה הוא קדושת הפרשה שקורין בשבת זה.
וקדושת פרשת בראשית הוא שיזכו לאור רוחו של משיח, ועל כן מתחילין בראשית בשבת אחרונה מחודש תשרי... שאף שרואין שעברו כמה יותר משמונה עשרה מאות שנה ולא זכינו להגאל עדיין. אולי בשבת זה נזכה להגאל מיד על ידי התעוררות תשובה מלעילא (מה'), וכל החודש מסוגל לזה. מה שאין כן בניסן, אחר שרואין שעבר הפסח ולא היה מכות וסדר הגאולה כיציאת מצרים אין מקום להתחיל בראשית. ואם שיהיה על ידי תשובה מצד ישראל היום אם בקולו תשמעו אין לזה זמן מיוחד כלל. ואף לר' יהושע זמן הגאולה על ידי תשובה מיוחד לתשרי שיהיה התעוררות התשובה מה' יתברך. אך לשיטתו אזיל בגמרא (סנהדרין צ"ז ב) לא בתשובה ובמעשים טובים (כמו שיתבאר במקום אחר). ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי (ר' אליעזר ור' יהושע לא חולקים, אלא ר' אליעזר דיבר על גאולה שתבוא מתוך תשובה ור' יהושע דיבר על גאולה שתבוא מצידו של ה' ללא תשובתן של ישראל).
ועל כן תיקנו שיסיימו התורה בשמחת תורה ויתחילו בשבת אחרונה מתשרי פרשת בראשית, שקדושת הפרשה שיזכו לאור רוחו של משיח, כמו שנאמר: "ורוח אלהים מרחפת על פני המים".
ובמדרש רבה (בראשית רבה ח', א'): "בזכות התשובה שנמשלה למים". ובתיקונים (תיקון ל"ו): "על פני המים ולית מים אלא אורייתא (ואין מים אלא תורה)" ושבת מסוגל לתשובה כאמור. וכן שבת הזמן לזכות לתורה, דכולי עלמא בשבת ניתנה תורה, וכן התורה שבעל פה כמו שמובא בזוהר הקדוש (ח"א מ"ז ב): "יום השביעי - דא תורה שבעל פה דאיהו יום שביעי (זו תורה שבעל פה, שהיא יום השביעי)" והיינו מלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה (המידה השביעית היא מידת המלכות, ותורה שבעל פה מבטאת את מידת המלכות). ואולי נזכה בשבת זה לרוחו של משיח בזכות התורה ובזכות התשובה:
(פרי צדיק בראשית, פרשת בראשית ה')
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.
תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.
רביבים מעלת מצוות ביקור חולים
שלוש מטרות למצוות ביקור חולים: לסייע לחולה במה שנצרך, לעודד את רוחו, ולהתעורר להתפלל עליו | מצוותם של בני המעגל הראשון והפנימי לטפל בכל צרכיו השוטפים של החולה | בני המעגל השני הם החברים והקרובים מדרגה שנייה, שעיקר מצוותם לעודד את החולה | המבקרים צריכים להיזהר מאוד שלא להכביד על החולה | מצוות ביקור חולים דורשת חוכמה ורגישות | לא קל לדעת מה יעודד את החולה ומה ידכא אותו
תולדות פרשת תולדות – ברכת אברהם
מדוע כיוון הקב"ה כך שיצחק יברך כשעיניו כהות מראות וכשהוא בכלל לא בטוח את מי הוא מברך ובכל זאת הוא מברך מכל הלב?
הלכות בין אדם לחברו בין רגש הלב לציווי האלוקי
השיעור בוחן את המניע הראוי לקיום מצוות שבין אדם לחברו, תוך הצגת המחלוקת בין הגישה של האדר"ת, הסבור שיש לפעול אך ורק מתוך ציווי ה', לבין גישת המהר"ל, הדוגל בעשייה מתוך רצון פנימי ושלמות הלב. בהמשך מובאות משנותיהם של הרב קוק והנצי"ב המשלבות בין המוסר הטבעי לציווי האלוקי, ומדגישות את חשיבות תיקון המידות והנהגות שבין אדם לחברו כחלק בלתי נפרד מעבודת השם וקידוש שמו בעולם.
תורה ומדע מהות, קיום ויצירה לפי הרב קוק
השיעור בוחן את המתח בין התפיסה האקזיסטנציאליסטית של סארטר, הגורסת כי הקיום קודם למהות והאדם בורא את עצמו, לבין התפיסה התורנית הרואה באדם מהות נשמתית מולדת. מתוך הגותו של הרב קוק מוסבר כי השיבה אל המהות הפנימית והאינסופית אינה חזרה פסיבית בלבד, אלא היא עצמה מהווה כוח יוצר שמתוכו מתחדשת בריאה חדשה.
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה
עולת ראיה – ברכות
עולת ראיה – ברכות
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
