ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חגי תשרי
בקטע שלפנינו מתוך ספרו 'בת עין', מעמיק רבי אברהם דוב מאווריטש (סוף ימיו עברו עליו בעיר הקודש צפת, בשנת ה'תר"א פרצה מגפה בצפת אשר הפילה חללים רבים. הרבי מאוורוטשחלה, והבטיח כי הוא יהיה הקרבן האחרון בה. ביום י"ב בכסלו נפטר והמגפה פסקה), וחושף את השורש של התאוות והעצבות, ומקשר אותו באמצעות רמזים וגימטריאות למצוות ניסוך המים המיוחדת לחג הסוכות ולמצוות ארבעת המינים. יסוד רוע זה הוא מדת הגאווה ותיקונה הוא כמובן השפלות והענווה.
"הנה ניסוך המים היה בשני בששי ובשביעי ואיתא (וכתוב) בזוהר הקדוש שהסימן הוא "בוז יבוזו לו" היינו שלא יחשב בעיניו כל תאוות עולם הזהנגד ההשתוקקות לבורא עולם ברוך הוא.וזה אין יכול להיות רק כשהוא בבחינת'בוז', היינו שהוא "נבזה בעיניו נמאס"(תהילים ט"ו). שיש לו בחינת שפלות וענוה באמת לאמיתו והוא בעצמו אינו נחשב בעיניו כלל, ואז ממילא כל התאוות גם כן אינם נחשבים בעיניו כלל, ואינו משתוקק רק לאהבתהשם יתברך".
נקודה זו צריכה ביאור רב ועמוק. אפשר לומר, שכל התאוות באות בסופו של דבר או מן האגו, או על מנת להגדיל את האגו. כאשר אדם מייחס לעצמו ולגופו חשיבות רבה, הוא רגיש מאוד לכל מה שקורה לו, והוא שואף מאוד להיטיב את תנאיו. אולם כאשר אדם אינו שם את עצמו במרכז הוא מתעסק יותר בדברים הנוגעים לאחרים ולכלל ולא לשירות גופו או נפשו, ולא להגדלת הגאווה והחשיבות שלו.
"ואז הקב"ה משרה שכינתו עליו, שהבורא ברוך הוא אינו בוחר רק בנמוכי רוח. ועל זה היה מרמז נסוך המים שיורדים ממקום גבוה למקום נמוך"
טבע המים שהם מגיעים בקלות אל הנקודה הנמוכה ביותר. חלק המים בעולם - האוקיינוסים והימים - הם החלק הנמוך בעולם, ועל כן המים הם סמל לענווה ושפלות. אך מקורם של המים הם ממקום גבוה תמיד, מן הגשמים, ועל כן הם מהווים גם סמל לחסד האלוקי שיורד מלמעלה דווקא אל הנמוכים והשפלים
מצאנו אם כן את שורשי התאוות, שהן על פי הבחנתנו, השורש של העצבות. השורש של התאוות הוא האגו והגאווה המייחסת משמעות מנופחת למציאות החומרית של האדם. את השורש הרע זה אנו באים לעקור בחג הסוכות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
