ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
מדין זה למד הרא"ש (א, כב) כי אף שיש מקרים שהתירו דברים לאדם שמצא כסף בשבת, מכל מקום אין היתר להרים ארנק בשבת על מנת לזכות בכסף שבו, שהרי הכסף והארנק הם מוקצים. (אף שיש שלמדו מרש"י ד"ה 'אין דרכן' - משום צניעות, שמותר להגביה ארנק בשבת - נשמת אדם נד, ג).
מהו הדין בחפץ הפקר שאינו מוקצה?
רבי עקיבא איגר (על שולחן ערוך אורח חיים סימן שלט) הסתפק בשאלה זו, שהרי בשבת אסרו מקח וממכר, ובזכייה מההפקר לא נעשית שום פעולת מקח וממכר, וגם אין חשש שמא יכתוב, שהרי אין אדם שעומד מולו בעסקה. הוא מוכיח משולחן ערוך במקום אחר בהלכות שבת (שעא, ה) שניתן לקנות מכסי גר שנפטר ללא יורשים בשבת.
ערוך השלחן (שלט, כב) הביא ראייה שמותר לזכות בחפץ של הפקר שאינו מוקצה מדברי הגמרא, שהרי אם היה אסור לזכות בכל חפץ של הפקר, לא הייתה הגמרא צריכה לומר שאין דרך לזכות בארנק מההפקר שהרי אין דרך לקנות שום דבר בשבת.
בשו"ת הרד"ל (סימן ה) דחה ראייה זו, וכתב שיתכן שהגמרא התכוונה גם לאיסור זכייה מההפקר ולא רק לאיסור מוקצה.
אך הוא מוכיח מהגמרא בשבת (קכ), שם מבואר שמהדין אנשים שמצילים חפצים מבית שנשרף יכולים לזכות בחפצים עבור עצמם, ומשמע שזהו הדין, ומותר לזכות מההפקר בשבת.
בשו"ת שבט סופר (חושן משפט ט) תמה על רעק"א מדוע לא הביא משו"ת עבודת הגרשוני (כה) שהתיר לזכות מההפקר? והסביר שיש שני סוגי הפקר, האחד שאדם מפקיר את נכסיו, ומישהו אחר בא וזוכה בהם, וזה דומה למקח וממכר, (כמו שרש"י כתב לגבי זרק ארנקי בגמרא ב"מ דף יב שהפקר נחשב לדעת אחרת מקנה) ובזה רעק"א הסתפק, אך באופן שאבד דבר למישהו והוא התייאש ומרימים מההפקר, או גר שמת בשבת, שלא צריך דעת מקנה, בזה לפי כולם מותר לזכות מההפקר בשבת.
סיכום: בגמרא נאמר שחל איסור להגביה ארנק בשבת, אולם לא נאמר שחל איסור להרים חפץ מופקר ולזכות בו, ונחלקו האחרונים בשאלה זו, היו שחילקו בין חפצים המופקרים ללא דעת הבעלים, לבין חפצים המופקרים מדעת הבעלים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
