ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- גבורה ומנהיגות
"וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱ-לֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ": 'בשני יצריך, ביצר טוב וביצר הרע'
לאהוב את ה' ביצר הרע, נשמע קצת מוגזם, לא? ואיך בכלל אמורים לעשות את זה?
קודם כל, בצורה פסיבית. אתה עומד בנסיון, מתאפק, ולא מניח לרוחות זרות להוריד אותך מהפסים. כשאתה כובש את היצר, ובמקום להיגרר מגלה שליטה במצב, אתה עובד את ה' עם היצר הרע. כך מנהלים את החיים בגבורה.
אבל זה לא הכל, זו רק ההתחלה. היצר הרע הוא שותף פעיל ומלא בעבודת ה'. הוא נוטל חלק מרכזי בהתנהלות החיים של האדם המאמין. הקב"ה לא נטע בנו שום כוח לבטלה, אין שום מרכיב באישיות שלנו שהוא שלילי לחלוטין. בלי תאוות האכילה , לא היינו יכולים להתקיים אפילו יום אחד. כדי לקדם את המדע וההשכלה, לא תזיק מעט קנאת סופרים המרבה חכמה. אם אנחנו רוצים לבנות חברה מוסרית למופת, נזדקק לכמה מנות של שנאת הרשע והשחיתות.
כשכוחות החיים הללו זורמים ללא הכוונה מסודרת, הם מוליכים אותנו למחוזות לא טובים. לכן הם נקראים 'יצר הרע' . אם נשכיל להשתמש באופן מועיל ובריא בנטיות הטבעיות שלנו, אם נדע כיצד לתעל אותם לאפיקים הנכונים, אז נאהב את ה' בלב שלם, ביצר הרע.
מס' ברכות, פרק ט, משנה ה.
פי' רבינו יונה, דף מד: בדפי הרי"ף, ד"ה בכל לבבך.
הלכה- דרך אמירת הברכה וכבודה
טוב לומר את הברכה בקול רם, כי הקול מעורר את הכוונה, ועל ידי כך גם יוכלו חבריו לזכות בעניית 'אמן' ויתרבה קידוש השם בעולם. מצד הדין, צריך המברך לומר את הברכה לפחות בקול חלש, כדי שלכל הפחות הוא ישמע את עצמו מברך. בדיעבד, אם הוציא את הברכה בשפתיו בקול חלש כל כך שלא הגיע לאוזנו – יצא ידי חובה. אבל אם לא הוציא את הברכה בשפתיו אלא רק הרהר בה – לא יצא ידי חובה, ועליו לחזור ולברך.
הואיל וברכות הנהנין נקבעו כדי להודות ולשבח לה', מן הראוי לאומרן באופן מכובד . אמרו חכמים: "לא יזרוק ברכה מפיו", כלומר, לא יאמר את הברכה במהירות, כאילו הייתה עליו כמשא כבד שהוא רוצה להיפטר מחובתה.
מכבוד הברכה שלא לעשות מלאכה בעת אמירתה . אפילו מלאכה קלה אסורה, למשל, אין לסדר את הצלחות והסכו"ם בעת ברכת המזון.
מותר לומר ברכות בהליכה, ורק ברכת המזון שהיא חשובה במיוחד צריכה להיאמר בישיבה. (מתוך 'פניני הלכה' ברכות א, ז)
דברים שבלב- לא לחוץ
"נו, איפה הוא?" שאול הביט בחשש בשדה הקרב. הפלשתים מתקדמים בקצב מסחרר. יש להם עשרות אלפי מרכבות ופרשים מיומנים ומספר עצום של חיילים. "מלכנו, למה אנחנו מחכים?!" שומע שאול את היועץ הבכיר שלו. "הפלשתים כובשים עיר אחרי עיר. העם רואה שאנחנו לא עושים דבר ובורח. תראה, התחלנו עם אלפיים חיילים, ועכשיו אנחנו רק שש מאות. הצבא מתפרק".
"אבל שמואל הנביא ביקש שאחכה לו", הוא חושב. כבר שבוע אנחנו מחכים, ועדיין אין סימן לבואו. הצבא מתפורר. המוטיבציה ירדה פלאים. כל ראשי הצבא אומרים שאם נחכה עוד קצת זמן לא יהיה עם מי להלחם. אני צריך לקבל אחריות. הנביא בטח התכוון שאחרי שבעה ימים כבר לא אחכה לו. אולי קרה לו משהו בדרך והוא מתעכב. ברור שבמצב שבו אנחנו נמצאים הוא רוצה שאקריב כבר לפני ה' ואתחיל להילחם.
שאול מקריב את העולה. לפתע הוא רואה את שמואל הנביא מגיע. שאול ניגש אליו לברכו. 'שלום עליכם, נביא האלוקים'. 'שלום וברכה, מלך ישראל. למה הקרבת קרבן לה' לפני בואי?' שואל אותו שמואל. 'ראיתי שלא הגעת, והעם התחיל להתפזר, והפלשתים מתקרבים עד שכמעט הגיעו לכאן, כמעט והתחילה המלחמה בעל כורחי. לא רציתי להתחיל להילחם לפני שאני מקריב עולה לה''.
פני שמואל נפלו. 'היית צריך לחכות עוד קצת. לא להיכנע ללחצים הרבים שהיית בהם', אמר בקול שקט. 'אני מבין שזה היה קשה מאוד, ושכל הנתונים היו לרעתך. אך לעומת כל זאת עמד הציווי מאת ה' לחכות עד שאגיע', המשיך. 'לא עמדת בניסיון ובלחץ. לכן ממלכתך לא תיכון לעד. היא תימסר ביד אדם שיוכל לעמוד בניסיונות הקשים ולא לזוז כמלוא נימה מדברי ה''.
***
אחת ההתמודדויות הקשות ביותר של המנהיג היא ה עמידה על האמת למרות הלחצים הרבים שמרחפים על ראשו. מאז ימיו של שאול המלך עד ימינו אנו, מנהיגי ישראל נתונים בלחץ קשה של אומות העולם. המבחן למנהיגות אמת הוא ללכת עם דברי ה' למרות כל האיומים והלחצים, למרות כל החששות והפחדים. דווקא הרגשת הענווה כלפי רצון ה' תיתן למנהיג את הגבורה הפנימית ואת הכוח לעמוד איתן מול הרוחות הסוערות עד לגאולה גדולה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
