ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- מחיית עמלק
- ספריה
- קבעוני לדורות
- ענינים שונים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
דקלה אלואי ז"ל
אפשר לומר, שמי שסובר ששמואל היה נזיר, סובר לעניין טומאת מת כרבי שמעון בר יוחאי 2 , ש"קברי גוים אינם מטמאים באוהֶל", (ומאן דפליג על רבי שמעון בר יוחאי סובר ששמואל לא היה נזיר).
ברם, לדעת רבינא קברי עכו"ם שאינם מטמאים, אינם מטמאים ב'טומאת אוהל', אך הם מטמאים ב'טומאת מגע ומשא'; וכששיסף שמואל את אגג, אף אם עשה זאת תחת כיפת השמיים, עדיין קיימת 'טומאת משא' 3 .
ניתן היה להציע ששמואל לא היה נזיר רגיל, אלא על פי הגדרים של: 'נזירות שמשון', ולנזיר שמשון מותר ליטמא למתים, לדעת רבי יהודה 4 .
במחשבה ראשונה, יש מקום לדעה זו; שכן חנה, אם שמואל, באה לשילה ונדרה על נזירות שמואל ביום שעלי התמנה לשופט 5 ; דהיינו כשכלל ישראל היה שרוי תחת ההלם הקשה שבשבי שמשון, ומותו תוך כדי מאבקו עם פלישתים. סברה חיצונית זו מתבססת על ההנחה שחנה רצתה שבנה ימשיך את דרכו של שמשון, ואכן עתיד גם הוא להושיע את ישראל מיד פלשתים. אם כן, שמא נדרה ב'נזירות שמשון'; אלא שמפורש ברמב"ם 6 ששמואל היה 'נזיר עולם' ולא 'נזיר שמשון'.
ניתן ללכת בדרך שונה. הגמרא הקשתה 7 למאן דאמר: 'אישה פסולה למול', כיצד לקחה ציפורה צור וכרתה את עָרְלת בנה? ותירצה הגמרא שבאמת אין כוונת הפסוק לומר שעשתה זאת במו ידיה, אלא שאמרה לאדם אחר למול והוא מל; אם כן, ייתכן לפרש גם בנידון דידן, ששמואל לא שיסף את אגג במו ידיו, אלא שאמר לאחד מתלמידיו לעשות כן.
דרך נוספת שניתן להציע, על פי מה ששמעתי ממורי ורבי, הגאון רבי חיים שמואלביץ זצ"ל, שלדעת ה'יראים' שעובד כוכבים מטמא ב'מגע ובמשא', אין זאת מדין 'מת', אלא מדין 'נבֵלה'; על פי זה ניחא, שהרי אין נזיר מוזהר על טומאת נבלה; או שניתן לומר ש'עָשֶה' של מחיית עמלק דוחה את איסור טומאת נזיר.
אף על פי שלמדנו "אין עשה דוחה לא תעשה אלא אם כן אי אפשר לקיים זה וזה" 8 , וכאן הֲלוא אפשר לקיים מחיית עמלק על ידי אדם שאינו נזיר, נראה שאין זה נחשב כדבר ש'אפשר לקיים', הואיל ואדם זה רוצה לקיים את המצווה בעצמו, ולכן זה בגדר 'אי אפשר על ידי אדם אחר'.
למרות שבמסכת שבת (שם) אמרו שאם הבן מצורע בעָרְלתו, ואבי הבן מתכוון במילתו לקוץ בהרת בנו, שזהו 'לאו דאוריתא', אף אם נמצא מוהל אחר - ימול הוא; ברם, שם המקרה שונה הואיל וביד אבי הבן לכוף את יִצְרוֹ, ולהתכוון רק לשם מצוות מילה 9 . ואף שבנזירות יש עשה ולא תעשה, ו'אין עשה דוחה את לא תעשה ועשה' כפי שמופיע ביבמות (ה ע"א), הרי גם נאמר שם שהואיל ו"נזירות איתא בשאלה" - עשה דוחה אף לא תעשה ועשה 10 ; ואף שבנזיר שנטמא עובר גם ב'בל יחל' וב'בל תאחר' (נדרים ג ע"ב, וכן ד ע"א), סוף סוף גם האיסורים הללו נמצאים במצב של 'שאלה', ומסתבר שגם הם נדחים 11 .
ובטעם הדבר נראה כמו שמפרש הרשב"ם (כתובות מ ע"א): שעשה התלוי בדעת בשר ודם קל יותר - ואין בו כוח לדחות לא תעשה; כך גם לאווים ועשה התלויים בדעת בשר ודם, שאם רוצה יכול לשאול עליהם, הם קלים יותר ונִדחים מפני מצוות עשה.
"ועלו מושעים בהר ציון לשפט את הר עשו והיתה לה' המלוכה" (עובדיה א', כא).
במהרה בימינו אמן.
^ 1 נזיר סו ע"א.
^ 2 יבמות סא ע"ב.
^ 3 לעניין 'טומאת מגע מדין חרב הרי הוא כחלל', עיין נזיר נד ע"ב, בתוספות ד"ה תא שמע.
^ 4 נזיר ד ע"ב.
^ 5 רש"י שמו"א א', ט.
^ 6 הלכות נזירות פ"ג הט"ז.
^ 7 עבודה זרה כז ע"א.
^ 8 שבת קלג ע"א.
^ 9 וכמדומני ה'שאגת אריה' בדיונו על בגדי כהונה לא נקט כדרך הזו, וצריך עיון לעניות דעתי, ואין הספר כרגע תחת ידי.
^ 10 ודנו המפרשים בדברי הרמב"ם דלכאורה לא פסק הכי.
^ 11 וב'נזיר עולם' צריך עיון אם עובר ב'בל תאחר' כשנטמא.
^ 2 יבמות סא ע"ב.
^ 3 לעניין 'טומאת מגע מדין חרב הרי הוא כחלל', עיין נזיר נד ע"ב, בתוספות ד"ה תא שמע.
^ 4 נזיר ד ע"ב.
^ 5 רש"י שמו"א א', ט.
^ 6 הלכות נזירות פ"ג הט"ז.
^ 7 עבודה זרה כז ע"א.
^ 8 שבת קלג ע"א.
^ 9 וכמדומני ה'שאגת אריה' בדיונו על בגדי כהונה לא נקט כדרך הזו, וצריך עיון לעניות דעתי, ואין הספר כרגע תחת ידי.
^ 10 ודנו המפרשים בדברי הרמב"ם דלכאורה לא פסק הכי.
^ 11 וב'נזיר עולם' צריך עיון אם עובר ב'בל תאחר' כשנטמא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
יסודות הש"ס פתיחה למסכת יומא
מרכזיותו של סדר העבודה ביוה"כ, ומשמעותו כדרך ההקרבה לה' או כדרך הקירבה אליו. הכפרה ביום הכיפורים, על החטאים ועל מקדש וקודשיו, ובמה נתייחד חטא זה. התענית ביוה"כ כהקרבה עצמית לעומת הקרבת קרבנות. מעלתו של הפרק השמיני במסכת העוסק בתענית ביחס לשאר הפרקים העוסקים במקדש וקודשיו.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א הציבור, היחיד ומקור האנטישמיות
אורות התחיה -פסקה ב'
הרב עוסק בהבדל בין היחיד הפועל מבחירה ושכל לבין הציבור המונע מאינסטינקטים וחושים טבעיים, ומסביר כיצד שורשי האנטישמיות נובעים מתחושה פנימית ולא משיקול דעת. במקביל, מובהר הצורך הייחודי של עם ישראל ב"מזון רוחני" מקורי לצד היכולת לשלב תרבות ומדע כלליים מתוך עוצמה תורנית.
רביבים השליחות הגדולה של מורי ישראל
לימוד התורה שעל ידו עולם הרוח מתקיים נעשה על ידי תלמידי החכמים וכל ישראל שקובעים עיתים לתורה | מעלת המורות שמלמדות בנות ובנים תורה ודרך ארץ, כמעלת המורים שמלמדים את הבנים | לימוד הילדים הוא התשתית של קיום התורה בעולם | אין מבטלים תינוקות של בית רבן אפילו לבניין בית המקדש | מצווה לבחור מורים יראי שמיים, מוכשרים בלימודם שיודעים ללמד תורה באיזון ובדייקנות | על כולנו מוטלת האחריות להעלות את החינוך והלימוד לראש סדר היום
אור החיים על הפרשה סוד יפת התואר במלחמה
אור החיים על פרשת כי תצא חלק א'
השיעור מבאר את תנאי ההיתר המיוחד של פרשת "אשת יפת תואר" על פי פירוש האור החיים הקדוש. דרך פנימיות התורה מוסבר כי הלוחם הדבוק בשכינה אינו נמשך ליופי הגשמי, אלא מזהה ומחלץ ניצוץ של נשמה קדושה שנשבתה בין האומות.
סליחות ימי הסליחות
השיעור עוסק בשורשם של ימי הרחמים והסליחות, מבריאת העולם וארבעים הימים של משה רבנו ועד למנהגי העדות השונות. כמו כן, מובהר מעמדם הייחודי של סדרי הסליחות ו-י"ג מידות כדבר שבקדושה וכעבודת ציבור המעוררת את רחמי הבורא.
מאמר שלישי עבודת השם מתוך שמחה וחיבור
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור מדגיש את חשיבות קיום המצוות מתוך שמחה, כוונה והכרת הטוב, ולא רק מתוך כניעה, יראה או חובה. דרך מקורות שונים מובהר כי השמחה במצווה יוצרת חיבור ודבקות ישירה בבורא, ומעלה את האדם לדרגות רוחניות גבוהות אפילו יותר מסיגופים ותעניות.
אורות התשובה - הרב הראל כהן קדושת האמצעים
אורות התשובה פרק ו פסקה ו' -ז'
מה היחס בין הנשמה לפעולות שלנו? כיצד זדונות נהפכות לזכויות? ומה הכוונה שלעתיד לבוא יהיה טעם העץ כטעם הפרי?
כי תצא פרשת כי תצא – סבלנות אחי
משה ומרים דוד המלך וגם אור החיים הקדוש ניסו להאיץ תהליכי גאולה וגילו לכולנו את עקרון היסוד של שילוב חריצות עם סבלנות
יומא חמשת העינויים ביום הכיפורים
הרב מביא את מקורם ההלכתי של חמשת העינויים ביום הכיפורים ודן במחלוקת הראשונים האם תוקפם הוא מדאורייתא או מדרבנן. דרך ניתוח הסוגיות מתבאר כי מהות העינוי אינה גרימת סבל פיזי, אלא שביתה מתענוגות הגוף והתעלות רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת כי תצא
בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה לֹא הָיָה וְלֹא עָתִיד לִהְיוֹת, וְלָמָּה נִכְתַּב? דְּרוֹשׁ וְקַבֵּל שָׂכָר. מדוע אם כן לא נכתבו עוד עשרות דינים והלכות למטרה זו. שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ. לכאורה די היה לכתוב וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח, מדוע נכתב תִּקַּח לָךְ ? מה הטעם שלא נזכרה אריכות ימים בכל התורה כי אם בשני מצוות אלו, כיבוד אב ואם ושילוח הקן. מה הטעם שאסרה תורה ללבוש שעטנז צמר ופשתן.
אורות התשובה - הרב ש. יוסף וייצן התעלות ההכרה והתשובה המעשית
פרק י"ג פסקה ו'
הרב מבאר את הפער שבין הארת התשובה הפנימית וההתעלות הרוחנית לבין קצב התיקון המעשי בחיי היום-יום. הרב מדגיש את הצורך להתקדם בהדרגה ובסבלנות במישור המעשי, כדי למנוע ייאוש ותסכול הנובעים מציפייה לשינוי מיידי ומוחלט.
לימוד תנ"ך מגמת לימוד התנ"ך ועולמות האמונה
השיעור עוסק בבירור היחס הנכון ללימוד התנ"ך, מתוך הדגשה כי העיסוק בו דורש בסיס תורני עמוק של לימוד הלכה ועיון תלמודי כפי שמבאר הנצי"ב מוולוז'ין. בנוסף, מוסבר כי התנ"ך הוא ספר אמונה והדרכה לדורות שנועד לעצב את מבטנו על המציאות, ולכן יש לגשת אל פשוטו ועומק מדרשיו מתוך קומתם של חז"ל.
