ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- מחיית עמלק
- ספריה
- קבעוני לדורות
- ענינים שונים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
דקלה אלואי ז"ל
אפשר לומר, שמי שסובר ששמואל היה נזיר, סובר לעניין טומאת מת כרבי שמעון בר יוחאי 2 , ש"קברי גוים אינם מטמאים באוהֶל", (ומאן דפליג על רבי שמעון בר יוחאי סובר ששמואל לא היה נזיר).
ברם, לדעת רבינא קברי עכו"ם שאינם מטמאים, אינם מטמאים ב'טומאת אוהל', אך הם מטמאים ב'טומאת מגע ומשא'; וכששיסף שמואל את אגג, אף אם עשה זאת תחת כיפת השמיים, עדיין קיימת 'טומאת משא' 3 .
ניתן היה להציע ששמואל לא היה נזיר רגיל, אלא על פי הגדרים של: 'נזירות שמשון', ולנזיר שמשון מותר ליטמא למתים, לדעת רבי יהודה 4 .
במחשבה ראשונה, יש מקום לדעה זו; שכן חנה, אם שמואל, באה לשילה ונדרה על נזירות שמואל ביום שעלי התמנה לשופט 5 ; דהיינו כשכלל ישראל היה שרוי תחת ההלם הקשה שבשבי שמשון, ומותו תוך כדי מאבקו עם פלישתים. סברה חיצונית זו מתבססת על ההנחה שחנה רצתה שבנה ימשיך את דרכו של שמשון, ואכן עתיד גם הוא להושיע את ישראל מיד פלשתים. אם כן, שמא נדרה ב'נזירות שמשון'; אלא שמפורש ברמב"ם 6 ששמואל היה 'נזיר עולם' ולא 'נזיר שמשון'.
ניתן ללכת בדרך שונה. הגמרא הקשתה 7 למאן דאמר: 'אישה פסולה למול', כיצד לקחה ציפורה צור וכרתה את עָרְלת בנה? ותירצה הגמרא שבאמת אין כוונת הפסוק לומר שעשתה זאת במו ידיה, אלא שאמרה לאדם אחר למול והוא מל; אם כן, ייתכן לפרש גם בנידון דידן, ששמואל לא שיסף את אגג במו ידיו, אלא שאמר לאחד מתלמידיו לעשות כן.
דרך נוספת שניתן להציע, על פי מה ששמעתי ממורי ורבי, הגאון רבי חיים שמואלביץ זצ"ל, שלדעת ה'יראים' שעובד כוכבים מטמא ב'מגע ובמשא', אין זאת מדין 'מת', אלא מדין 'נבֵלה'; על פי זה ניחא, שהרי אין נזיר מוזהר על טומאת נבלה; או שניתן לומר ש'עָשֶה' של מחיית עמלק דוחה את איסור טומאת נזיר.
אף על פי שלמדנו "אין עשה דוחה לא תעשה אלא אם כן אי אפשר לקיים זה וזה" 8 , וכאן הֲלוא אפשר לקיים מחיית עמלק על ידי אדם שאינו נזיר, נראה שאין זה נחשב כדבר ש'אפשר לקיים', הואיל ואדם זה רוצה לקיים את המצווה בעצמו, ולכן זה בגדר 'אי אפשר על ידי אדם אחר'.
למרות שבמסכת שבת (שם) אמרו שאם הבן מצורע בעָרְלתו, ואבי הבן מתכוון במילתו לקוץ בהרת בנו, שזהו 'לאו דאוריתא', אף אם נמצא מוהל אחר - ימול הוא; ברם, שם המקרה שונה הואיל וביד אבי הבן לכוף את יִצְרוֹ, ולהתכוון רק לשם מצוות מילה 9 . ואף שבנזירות יש עשה ולא תעשה, ו'אין עשה דוחה את לא תעשה ועשה' כפי שמופיע ביבמות (ה ע"א), הרי גם נאמר שם שהואיל ו"נזירות איתא בשאלה" - עשה דוחה אף לא תעשה ועשה 10 ; ואף שבנזיר שנטמא עובר גם ב'בל יחל' וב'בל תאחר' (נדרים ג ע"ב, וכן ד ע"א), סוף סוף גם האיסורים הללו נמצאים במצב של 'שאלה', ומסתבר שגם הם נדחים 11 .
ובטעם הדבר נראה כמו שמפרש הרשב"ם (כתובות מ ע"א): שעשה התלוי בדעת בשר ודם קל יותר - ואין בו כוח לדחות לא תעשה; כך גם לאווים ועשה התלויים בדעת בשר ודם, שאם רוצה יכול לשאול עליהם, הם קלים יותר ונִדחים מפני מצוות עשה.
"ועלו מושעים בהר ציון לשפט את הר עשו והיתה לה' המלוכה" (עובדיה א', כא).
במהרה בימינו אמן.
^ 1 נזיר סו ע"א.
^ 2 יבמות סא ע"ב.
^ 3 לעניין 'טומאת מגע מדין חרב הרי הוא כחלל', עיין נזיר נד ע"ב, בתוספות ד"ה תא שמע.
^ 4 נזיר ד ע"ב.
^ 5 רש"י שמו"א א', ט.
^ 6 הלכות נזירות פ"ג הט"ז.
^ 7 עבודה זרה כז ע"א.
^ 8 שבת קלג ע"א.
^ 9 וכמדומני ה'שאגת אריה' בדיונו על בגדי כהונה לא נקט כדרך הזו, וצריך עיון לעניות דעתי, ואין הספר כרגע תחת ידי.
^ 10 ודנו המפרשים בדברי הרמב"ם דלכאורה לא פסק הכי.
^ 11 וב'נזיר עולם' צריך עיון אם עובר ב'בל תאחר' כשנטמא.
^ 2 יבמות סא ע"ב.
^ 3 לעניין 'טומאת מגע מדין חרב הרי הוא כחלל', עיין נזיר נד ע"ב, בתוספות ד"ה תא שמע.
^ 4 נזיר ד ע"ב.
^ 5 רש"י שמו"א א', ט.
^ 6 הלכות נזירות פ"ג הט"ז.
^ 7 עבודה זרה כז ע"א.
^ 8 שבת קלג ע"א.
^ 9 וכמדומני ה'שאגת אריה' בדיונו על בגדי כהונה לא נקט כדרך הזו, וצריך עיון לעניות דעתי, ואין הספר כרגע תחת ידי.
^ 10 ודנו המפרשים בדברי הרמב"ם דלכאורה לא פסק הכי.
^ 11 וב'נזיר עולם' צריך עיון אם עובר ב'בל תאחר' כשנטמא.

מה המשמעות הנחת תפילין?

להתיחס בכבוד

אי אפשר לבד!

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

"בזאת התורה" - איזו תורה?

הלכות שטיפת כלים בשבת

הלכות קבלת שבת מוקדמת

האם מותר לפנות למקובלים?

איך עושים קידוש?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א הצימאון לאלוקים
דרך הקודש ג' פסקה י - י"ב
הקדושה מתגלה בנשמתו של האדם בצימאון לאור ה', ומי שיש לו צימאון כזה צריך להכיר את תכונתו ולנהל את חייו על פייה. אסור לכבות את הצימאון הזה. אך צריך לדעת לאזן את הצימאון הזה בחיבור לשכל.

מאמר שלישי אור החיים - מדרגת החסיד האמיתי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
הרב עוסק בפירושיו המעמיקים של אור החיים הקדוש למידת יראת השמים ולמדרגתו הגבוהה של ה"חסיד", אשר אינו מסתפק בקיום מצוות מתוך חובה ופחד, אלא פועל מתוך אהבה טהורה במטרה לעשות נחת רוח לבוראו. כמו כן, מובאים בשיעור סיפורים על שקידתו העצומה בתורה והסבר עמוק על כך שנשמתו מהווה בחינה של נשמת משיח המצויה בכל דור.

י"ז בתמוז איך חלה תענית?
למה חייבים לקבל תענית? ולמה דווקא מבעוד יום, הרי אפשר לאכול עד עלות השחר? על הקדושה שבתענית ומשמעותה, ועל סדר התענית אצל חז"ל ובזמננו.

י"ז בתמוז כוח הראייה בחודש תמוז
שיחה כללית
הרב מנתח את הקשר העמוק בין חטא העגל לחטא המרגלים, תוך הדגשה כיצד שניהם נובעים מקלקול כוח הראייה המיוחס לחודש תמוז. בנוסף, מוסבר כי ימי בין המצרים נועדו לתיקון הפגם הזה, במטרה להשיב את החיבור האמיתי בין עם ישראל, ארץ ישראל וקבלת התורה כסם החיים.

האור החיים הקדוש משנת אור החיים הקדוש
השיעור עוסק בגישתו הרוחנית העמוקה של אור החיים הקדוש כלפי לימוד התורה, תוך פירוט שלוש ההכנות הנדרשות להשגת אורה: פרישות מהחומר, עמל עצום וחיפוש האמת, ויראת שמיים טהורה. בנוסף, מוסברת כמיהתו העזה לגאולת השכינה, שהובילה לעלייתו ההיסטורית לארץ ישראל והקמת ישיבת "כנסת ישראל" בירושלים מתוך דבקות ואהבת השם.

האור החיים הקדוש משנת אור החיים הקדוש
השיעור עוסק בגישתו הרוחנית העמוקה של אור החיים הקדוש כלפי לימוד התורה, תוך פירוט שלוש ההכנות הנדרשות להשגת אורה: פרישות מהחומר, עמל עצום וחיפוש האמת, ויראת שמיים טהורה. בנוסף, מוסברת כמיהתו העזה לגאולת השכינה, שהובילה לעלייתו ההיסטורית לארץ ישראל והקמת ישיבת "כנסת ישראל" בירושלים מתוך דבקות ואהבת השם.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת פנחס
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָבִיאוּ כַּפָּרָה עָלַי שֶׁמִּעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ. - איזה חסרון מצא הקב"ה במה שמיעט את הירח עד שנזקק לכפר על כך | וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ - לכאורה אין מקומו כאן כי אם בפרשת קֹרַח | וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה פ מה הטעם שיש כאן פרשה פתוחה והפסק אע"פ שהיא באמצע הפסוק | וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה - מדוע התורה כופלת את דבריה הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה | משה רבינו אמר לקב"ה שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח - מאין למד רבי יונתן בן עוזיאל מהפסוק שהכוונה לפנחס ועוד!

רביבים בין מלאכת החיים להלכות אבלות
מעבודתו של יעקב אבינו בחריצות רבה אצל לבן הארמי, עלינו ללמוד שיש ערך גדול לעבודה | חכמים אמרו שבזכות שעבד בחריצות, חייו של יעקב אבינו ניצלו | צריך ללמד את הילדים שחשוב מאוד שכל אדם יעבוד ויפרנס את משפחתו | החובה ללמד את הילדים אומנות שיתפרנסו ממנה היא מהתורה | תיקנו חכמים שלא להסתפר ולא לכבס בגדים בשבוע שחל בו תשעה באב | יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, ובתוכם יוצאי מרוקו וג'רבה והנוהגים על פי האר"י, נוהגים להחמיר באיסור תספורת בכל שלושת השבועות

פנחס איש אשר רוח בו
על רקע רוחות הבחירות, פרשת השבוע מזכירה לנו שמנהיגות אמיתית אינה נמדדת רק בחזון או ביכולת ביצוע, אלא בהקשבה עמוקה ובמסוגלות הייחודית "להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד"

עסקי גוג ומגוג הכנעני שהיה בבית ה'
בסיום נבואת זכריה כתוב שלא יהיה עוד כנעני בבית ה', הכוונה היא שאלו שעמלים רק בתורה יכבדו את אלו שדומים ליהושע בן נון ועמלים בתורה ובצבא, ולא יתייחסו אליהם עוד כאילו הם גויים.

אור החיים על הפרשה בני יהודה בתור משל לחורבן הבית והגאולה העתידה
אור החיים על פרשת פנחס חלק א'
האור החיים מפרש את הפסוק על בני יהודה בתור משל לעם ישראל בשני זמני חורבנות בתי המקדש ובזמן הגאולה העתידה.

נדרים מצוות לאו להנות נתנו
נדרים דף ט"ז:
השיעור מעמיק בכלל "מצוות לאו ליהנות ניתנו", ובוחן את גדרי ההנאה ממצוות דרך סוגיות הגמרא ומחלוקות הראשונים, כדוגמת הרשב"א והר"ן. כמו כן, הדיון מבחין באופן מהותי בין פעולת קיום המצווה עצמה שאינה נחשבת להנאה גשמית אסורה, לבין הנאות צדדיות ונלוות (כגון שכר כספי או תועלת פיזית גרידא) אשר נידונות תחת כללים הלכתיים אחרים.

יסודות התורה והאמונה סגולת ישראל
למדנו תחילה על מרכזיותו וחשיבותו של יסוד הבחירה בישראל וסגולתם כקותב התורה ממש, וביארנו את מקומו גם בתוך עיקרי האמונה של הרמב''ם. אחר, למדנו על שתי דעות במהות הסגולה ובסדר התגלות הבחירה בישראל, שייצגו אותן הכוזרי והרמב''ם, ומצאנו להן יסודות בחז''ל והרחבה אצל חכמים נוספים. חתמנו בהשלכות של ההסברות השונות, ובהדגשת ההסכמה הרחבה על היסוד העיקרי המוסכם, ובגישה כיום ליסוד הסגולה לאור הקושי לקבלו ע''י חוגים שונים.

לנתיבות ישראל שלבי הגאולה ותהליך התשובה
לנתיבות ישראל א' , מאמר 'המדינה וחזון הגאולה'
השיעור עוסק בקשר העמוק שבין תהליך הגאולה הלאומי לבין מצוות התשובה, ומסביר מתוך מגוון מקורות תורניים ודברי חז"ל כיצד ההתעוררות הפיזית ויישוב הארץ מקדימים לעיתים את ההתעוררות הרוחנית. בנוסף, מובהר כי הגאולה היא תהליך הדרגתי המובטח לעם ישראל, אשר אינו מותנה לחלוטין בתשובה מוקדמת ומושלמת של כלל הציבור, אלא שזור בה לאורכו ומוביל בסופו לקרבה שלמה לבורא.

חקת מבלעם הרשע ועד שלבי הגאולה
שיחת מוצ"ש פרשת בלק
השיעור עוסק במידותיו של בלעם הרשע שהטעה את עצמו לחשוב שהוא פועל לשם שמיים, תוך פירוט המדרגות השונות של לומדי התורה והשלבים השונים בתהליך הגאולה של עם ישראל. בנוסף, מוסבר כי השורש של חטא בעל פעור והעבודה הזרה נובע משאיפה לפריקת עול מוחלטת, והתגברות על משברים רוחניים אלו מהווה שלב הכרחי ובונה בדרך אל הגאולה השלמה.

חקת מקללת בלעם לברכה נצחית
הרב בוחן את ההבדל המהותי בין נבואת משה לנבואת בלעם, תוך הדגשת קדושתו הפנימית והנצחית של עם ישראל מול כוחות אומות העולם. בנוסף, מוסבר כיצד ניסיונות הקללה וההכשלה הופכים בסופו של דבר לברכות מוחלטות, מהלך המרמז על הגאולה העתידית והפיכת ימי בין המצרים לימי ששון ושמחה.
















