ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
לאחר שעבר את גוש עציון, ראה שעל הבתים מונפים דגלים לבנים. לא נראה אף דגל ירדני. הרב גורן ידע שהם נכנסים לחברון כמנצחים.
לפתע אמר הנהג: "הנה בחלחול יש דגל ירדני על אחד הבתים בקומה השלישית, והם עוד עלולים להילחם".
"תן לי את העוזי", אמר הרב, "ותן לי חיפוי. אני עולה למעלה להוריד את הדגל".
"אבל עלולים להרוג אותך?! אני אעלה", אמר הנהג.
"אתה עוד צעיר", אמר הרב גורן, "אתה צריך לבנות לך בית ומשפחה. אני את החיים שלי כבר עשיתי. אני אעלה למעלה ומה שיקרה - יקרה!".
אחד הנהגים התלווה לרב גורן עד לקומה השנייה, ומשם עלה לקומה השלישית. הרב גורן טיפס והוריד את הדגל. לאחר מכן אמר לדיירים "סלאם עלייכום", ולקח את הדגל מבלי שיפצו את פיהם.
הכוח התקדם לחברון. כשנכנסו לתוך העיר ראו שכל הבתים ליד הכביש הראשי מלאים סדינים לבנים שתלויים על כל המרפסות. עיריית חברון והכוחות הצבאיים בחברון החליטו על עוצר עצמי, וציוו שאיש לא יצא מהבית. הרב גורן רצה להודיע להם שצה"ל כבר כבש את חברון, למרות שבשלב הנוכחי היה שם רק הג'יפ שבו נסע...
באמצע העיר ניצב פודיום, שעליו נהג לעמוד השוטר שמכוון את התנועה. הרב גורן לקח את העוזי וירה באוויר מחסנית שלמה של כדורים כדי להודיע לתושבי העיר שצבא הגנה לישראל נמצא בתוך העיר וכבש אותה.
מטרתו של הרב גורן הייתה להגיע ראשון למערת המכפלה. הוא נזכר בביקורו בחברון לפני קום המדינה כשהיה מאורס עם הרבנית צפיה, על הגעתו למקום ועל התגובה הערבית הנזעמת להגעתם ועל השוטר הבריטי שהגיע כמו אליהו הנביא להצילם ברגע האחרון.
באחד החלונות ניצב נער ערבי כבן שש עשרה. הרב גורן קרא לו שיבוא ושאל: "איפה הקבר של אברהם אבינו?", כפי שקראו הערבים למערת המכפלה.
"יש עוצר ואני מפחד לבוא איתכם כי לא אוכל לחזור".
"הנהג שלנו יחזיר אותך", הבטיח הרב והנער הסכים.
הנער הראה להם את המקום והם התחילו לעלות עד השערים שהיו משני צדי המערה, בשני גרמי מדרגות. הרב המשיך לעלות עד השער הצפוני שבו כולם התפללו, וכאשר ראה שהשערים נעולים צעק: "אפתח אל-באב!" (פתחו את השערים).
קולות מבפנים צעקו: "מפיש מפתוח" (אין לנו מפתח).
אם אין להם מפתח, איך הם בפנים? חשב.
הוא ידע שיש שם אנשים, ושהשערים סגורים מבפנים עם בריחים. היו להם שלושים ושישה מפתחות שהחזיקו בידיהם. הרב גורן החל לירות מאות כדורים על השערים, אך הם לא נפתחו.
במשך כשלוש שעות ניסו לפרוץ ולפתוח את השערים ולא יכלו להפילם, עד ששמעו קול של טנק שמתקרב למערה. היה זה הטנק הראשון שנכנס לחברון. על הטנק היה סדין שהחיילים ציירו עליו בדיו כחול את סמל מגן דוד כדגל ישראל, דגל שהורידו ממגדל דוד בירושלים.
על השער הראשי לפני מערת המכפלה היה תורן קטן. הם התקרבו עם הטנק עד לקיר שליד השער, משם עלה הרב גורן על הצריח ותלה את הדגל על מערת המכפלה.
הרב גורן רצה כעת לפרוץ את השער שסגר על המערה ומצא בטנק מוט ברזל. הוא והנהג שמו את המוט בתוך השערים עד שהצירים יצאו מהם, וכך השערים נפלו על הרצפה והמערה נפתחה לפניהם.
אז נראו שני ערבים רועדים מפחד כמו לולבים, כשאחד מהם מחזיק עשרות מפתחות של המערה, אף שצעקו שאין להם מפתחות. הנהג ניגש אליו ולקח ממנו את המפתחות. הרב והחיילים נכנסו למערה והרב גורן תקע בשופר.
הוא לקח את ספר התורה וקרא את פרשת חיי שרה, שם מסופר איך אברהם אבינו קנה את המערה מבני חת. השעה הייתה שעת בוקר מוקדמת והרב גורן זכה להתפלל שם עם החיילים. זו הייתה הפעם הראשונה אחרי אלפי שנים שבה יהודי נכנס לתוך מערת המכפלה.
על פי הספר 'בעוז ובתעצומות' על חיי הרב גורן זצ"ל
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
