ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
בבואנו להתבונן בפרשיית מעשה שכם ניכר ויכוח נוקב בין יעקב לשמעון ולוי. אחר שבני יעקב מסכמים עם שכם וחמור שאם ייאותו, הם ובני עירם, לעשות ברית מילה יסכימו לכרות עימם ברית שלום, קמים שמעון ולוי ומחליטים להשמיד כל זכר מאנשי שכם ולבזוז את העיר.
יעקב לשמע הדברים כועס עליהם ואומר להם (בראשית פרק לד, ל): "עֲכַרְתֶּם אֹתִי לְהַבְאִישֵׁנִי בְּיֹשֵׁב הָאָרֶץ בַּכְּנַעֲנִי וּבַפְּרִזִּי וַאֲנִי מְתֵי מִסְפָּר וְנֶאֶסְפוּ עָלַי וְהִכּוּנִי וְנִשְׁמַדְתִּי אֲנִי וּבֵיתִי". ושמעון ולוי עונים לו (בראשית פרק לד, לא): "וַיֹּאמְרוּ: הַכְזוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת אֲחוֹתֵנוּ?!".
הביקורת של יעקב כלפי בניו באה פעם נוספת בברכתו את בניו לפני מותו (בראשית פרק מט, ה-ז): "בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר: אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל". וכפי שביאר רש"י שם: "כי באפם הרגו איש - אלו חמור ואנשי שכם".
תמיהות על פרשייה זו
על פרשייה זו עולות מספר שאלות:
א. האם מעשיהם של שמעון ולוי היה מעשה נכון? האם מוסרי כך להתנהג, להשמיד כל זכר בעיר שכם, אחר שהוחלט על הסכם שלום?
ב. "וְנֶאֶסְפוּ עָלַי וְהִכּוּנִי" על מה כעס יעקב? על כך ששמעון ולוי עשו מעשה לא מוסרי או משום שהוא פחד מיושבי הארץ?
ג. מהי משמעות התשובה שעונים שמעון ולוי ליעקב: "הַכְזוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת אֲחוֹתֵנוּ?!" - וכי בגלל ששכם התנהג בצורה שאינה מוסרית הם רשאים לסכן את אביהם וכל משפחתו?
ד. אם יעקב כועס עליהם ומעשיהם אכן מעשה שלילי, כיצד זוכה לוי שמהשבט שלו יוצאים כתר תורה וכתר כהונה (משה רבנו ואהרון הכהן)?
ה. מדוע יעקב גוער בהם באחרית ימיו, הרי נראה שה' הצדיק את שמעון ולוי, שחששו של יעקב מתבדה כשהגויים לא מעיזים לפגוע בו, כפי שכתוב (בראשית פרק לה, ה): "וַיִּסָּעוּ וַיְהִי חִתַּת אֱלֹהִים עַל הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם וְלֹא רָדְפוּ אַחֲרֵי בְּנֵי יַעֲקֹב"?
ניסיון לענות
נראה לענ"ד ליישב, שהרוח הלוחמנית שהייתה בשמעון ולוי הייתה חיובית, ואכן היו צריכים לפעול באופן אסרטיבי נגד אנשי שכם שעמדו לפניהם. גישה דיפלומטית היא חיובית אך עד גבול מסוים, כשיש חילול ה' יש מקום לנקמה ולמעשה חד משמעי, אך חטאם היה בכעס ובאיבוד השליטה. וכדברי המדרש (בראשית רבה ויחי פרשה צט): "לא קלל אלא אפם".
יעקב אבינו לא עונה לטענת שמעון ולוי: "הַכְזוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת אֲחוֹתֵנוּ?!" הוא מתבונן בתשובתם, האם באמת מעשיהם היו לשם שמים. לקראת סוף ימיו יעקב מגלה את אשר על ליבו: אצל שמעון ולוי הייתה הדרדרות מוסרית. הכעס ורצון הנקמה מוצדק, אך הוא השחית את נפשם, ומתוך מעשה זה הם הגיעו להידרדרות מוסרית בפגיעתם הנוספת ביוסף אחיהם.
יעקב מסביר להם שיש צורך לעדן ולפזר את כוח הנקמה (בראשית פרק מט פסוק ז): "אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל". הרצונות חיוביים אך חייבים להתעדן.
ההבדל בין זמרי לפינחס
נראה שאכן, שבט לוי הפנים את המסר ולמד לעדן את כוח הנקמה, וזכה ויצא ממנו כתר תורה וכתר כהונה, מתוך שזיכך את תכונת שמירת הקנאות למקום המתאים. אך שבט שמעון לא הצליח לעדן באופן חיובי את תכונותיו.
ראייה לכך, ניתן לראות במעשה זמרי בן סלוא (נשיא שבט שמעון) שעשה מעשה של השחתה פומבית, ואיבוד הרסן האנושי. בשעה שמתחיל אקשן הוא קם ושוב שובר את הכללים ופועל מתוך אימפולסיביות חסרת מעצורים, ובא על כזבי בת צור בפומבי.
באותו אירוע בדיוק קם פינחס (משבט לוי) ועושה מעשה קנאות והורג ומשחית את הקנאות של זמרי. באופן זה מבטא פינחס את הגילוי מהי קנאות חיובית. אם היא מכוונת כל כולה לשם שמים יש לה מקום, אך אם היא חלילה חוסר שליטה על יצרים ורסנים היא מובילה להשחתה מוסרית.
אולי זו הסיבה ששמעון לא זוכה לנחלה בארץ ישראל כפי שכתוב בספר יהושע (פרק יט, ט): "כִּי הָיָה חֵלֶק בְּנֵי יְהוּדָה רַב מֵהֶם וַיִּנְחֲלוּ בְנֵי שִׁמְעוֹן בְּתוֹךְ נַחֲלָתָם". מי שלא מצליח לשלוט על עצמו לא ראוי לקבל נחלה בארץ.
לסיום
למושג נקמה יש בהחלט מקום ביהדות, אך היא חייבת להיות נקייה מכל רבב ומכוונת לשם שמים. כל עוד שאיננו מסוגלים להיות מכוונים כלפי שמיא אסור לנו לנקום, משום שהיא מסוגלת לנבוע ממקומות לא טהורים ולהוביל לאיבוד שליטה.
בתפילה שנזכה לפעול עם אויבנו כראוי , וה' יראנו את נקמתו (תהלים צד, א): "אֵל נְקָמוֹת ה' אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ" במהרה בימינו.
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
ל"ג בעומר: סוד כוחו של רשב"י
אנחנו קודש למענך
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מהו פרוזבול וכיצד הוא שומר לנו על הכסף?
חידוש כוחות העולם
איך ללמוד אמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
