ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפילה
מדוע משה לא נענה
יִקְרֶה בְּעִנְיַן הַתְּפִלָּה סָפֵק גָּדוֹל* וְהוּא זֶה, כִּי מִי לָנוּ גָּדוֹל מִמֹּשֶׁה אֲדוֹן כָּל הַנְּבִיאִים, וְהוּא הִתְפַּלֵּל לַשֵּׁם עַל כְּנִיסָתוֹ לָאָרֶץ וְלֹא נַעֲנָה, אָמַר הַכָּתוּב: "וָאֶתְחַנַּן אֶל ה', אֶעְבְּרָה נָּא וגו', וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי רַב לָךְ" וגו' [דברים ג, כג-כו], וְהִנֵּה זֶה מִמַּה שֶּׁיּוֹרֶה שֶׁהַדָּבָר הַנִּגְזָר אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּבָּטֵל עַל יְדֵי הַתְּפִלָּה, וְאִם כֵּן יֹאמַר הָאוֹמֵר כִּי שָׁוְא עֲבֹד אֱלֹהִים וּמַה בֶּצַע כְּשֶׁנִּתְחַנֵּן לְפָנָיו אַחַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטֵּל הַנִּגְזָר.
תפילה לאחר גזר דין
הַתְּשׁוּבָה בָּזֶה, שֶׁהַתְּפִלָּה מוֹעִילָה לִפְנֵי גְּזַר דִּין עַל כָּל פָּנִים, וְאַף לְאַחַר גְּזַר דִּין גַּם כֵּן תּוֹעִיל אִם אֵין עִמּוֹ שְׁבוּעָה*, וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה יָפָה צְעָקָה לָאָדָם בֵּין קֹדֶם גְּזַר דִּין בֵּין לְאַחַר גְּזַר דִּין, כְּמוֹ שֶׁיֵּרָאֶה זֶה מֵחִזְקִיָּה, שֶׁאַחַר שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ: "צַו לְבֵיתֶךָ כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה", נֶאֱמַר לוֹ: "שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתֶךָ וגו' הִנְנִי יוֹסִיף עַל יָמֶיךָ" [ישעיהו לח, א-ה], וְזֶה הָיָה לְאַחַר גְּזַר דִּין כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. אֲבָל גְּזַר דִּין שֶׁל מֹשֶׁה הָיָה גְּזַר דִּין שֶׁיֵּשׁ עִמּוֹ שְׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּע, שֶׁנֶּאֱמַר: "לָכֵן לֹא תָבִיאוּ" [במדבר כ, יב], וּבֵאֲרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה [דברים רבה יא, י] כִּי "לָכֵן" לְשׁוֹן שְׁבוּעָה, וּכְמוֹ שֶׁהוֹכִיחוּ זֶה מִ"לָּכֵן נִשְׁבַּעְתִּי לְבֵית עֵלִי" [שמואל א ג, יד], וּלְפִיכָךְ לֹא הוֹעִילָה הַתְּפִלָּה שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם.
גזר דין של ציבור נקרע
וְזֶהוּ הַהֶבְדֵּל שֶׁיֵּשׁ בֵּין יָחִיד לְצִבּוּר, שֶׁהַיָּחִיד אֵין גְּזַר דִּינוֹ נִקְרָע כְּשֶׁיֵּשׁ עִמּוֹ שְׁבוּעָה, וְשֶׁל צִבּוּר הוּא נִקְרָע וּמִתְבַּטֵּל עַל יְדֵי הַתְּפִלָּה, וְזֶה יֵרָאֶה שֶׁהוּא כֵּן מִקֶּשֶׁר הַפָּרָשָׁה*.
____________________________________
סָפֵק גָּדוֹל – שאלה קשה. שְׁבוּעָה – כאשר ה' נשבע שגזרתו תתקיים. מִקֶּשֶׁר הַפָּרָשָׁה – יבואר בהמשך פרקנו.
ביאורים
בימים הקודמים למדנו על חשיבות התפילה ביחס לשאר המצוות.
אך עדיין, אמנם, קיים קושי להאמין שתפילתנו מועילה. הרי אפילו משה רבנו, גדול הנביאים, התפלל חמש מאות וחמש-עשרה תפילות כדי שייכנס לארץ [מדרש אגדה דברים ג], ותפילתו לא נענתה. אם-כן, מנין לנו שתפילתנו תתקבל ברצון לפני אדון כול?
רבי יוסף אלבו מבאר שאצל משה קבע הקב"ה בשבועה (ע"פ תרגום יונתן על הפסוק שם) שלא ייכנס לארץ, ולכן בקשתו לא התקבלה.
אך יש גם מקרים אחרים: פעמים רבות האדם מקבל עונש, אך עדיין לא נגזרה על-כך גזֵרה בשבועה, ולכן התפילה וזכויותיה יכולות לבטל את העונש. אמנם אין לדעת אם כבר נגזרה גזֵרה, ואם גם נקבעה שבועה אודותיה, אך ודאי שעדיין יש טעם להתפלל, ולקוות שהגזֵרה תשתנה.
ההבדל בין גזֵרה בשבועה לגזֵרה בלי שבועה זו עוצמת הקביעה. ישנם דברים שאותם קובע הקב"ה בעוצמה מפני שהם מוכרחים להיות דווקא כך. אפשר ללמוד מהדברים הללו על מידת הענווה מול הבורא: מצד אחד מוטל עלינו להתפלל ולבקש בכל לב שתתבטל הגזֵרה, אך אחר מעשה נקבל באהבה את רצון ה' בלי טרוניה, מפני שכך רצונו של ה'. הענווה אינה ביטול הכוחות – הרי התפללנו וביקשנו את אשר על לִבנו – הענווה היא קבלה אמִתית של רצון ה'.
לעומת זאת על תפילת ציבור נאמר [ברכות ח] "אימתי עת רצון – בשעה שהצבור מתפללין". תפילה בציבור מגלה עוצמות כל כך גבוהות של תפילה, עד שאפילו החלטות אלוהיות שהיה עליהן גזר דין 'חתום' יכולות להתבטל.
הרחבות
• שביל עוקף משפט
לְאַחַר גְּזַר דִּין גַּם כֵּן תּוֹעִיל אִם אֵין עִמּוֹ שְׁבוּעָה. היכולת לקרוע גזר דין לאחר שנחתם מלמדת על הכוח הגדול שנתון בידינו להשפיע על כל המציאות. הגמרא אומרת ששלשה ספרים נפתחים בראש השנה בהם צדיקים גמורים ורשעים גמורים נחתמים לאלתר (מיד), וביום כיפור רק בינונים עומדים לדין [ראש השנה טז:]. הרמב"ן שואל על הגמרא מדוע כולם מתפללים ביום כיפור אם הדין בו הוא רק לבינונים? תשובת רבי יוסף אלבו היא שאפילו רשע גמור יכול לקרוע גזר דין שאין עמו שבועה.
אולם מהי קריעת גזר דין בלא עמידה לדין, כיצד ייתכן לעקוף את החוק האלוהי ו'להציל' את האדם מהמשפט הראוי לו? רבי יהודה אריה לייב מגור בעל ה'שפת אמת' עונה על השאלה. הקב"ה פותח שער לדופקי בתשובה. בכוח התשובה נעשה האדם כבריה חדשה, בעזיבת דרכיו הקודמים, וכלשון הרמב"ם " אני אחר ואיני אותו האיש שעשה אותן המעשים " [הלכות תשובה ב, ד]. [שבת תשובה תרל"ה]. אם-כן, אין מדובר בעקיפת המשפט אלא במתנה אלוהית המאפשרת לאדם לשנות את מהותו לטובה.
באותו אופן ממש כתב רבי יוסף אלבו שתפילה מועילה גם לרשע לשנות את דינו מפני שבעת התפילה האדם משנה את מהותו ורצונותיו לטובה. לכן יש הצדקה שהקב"ה יעניק לו טובה שלא היה זכאי לה מקודם לכן [פרק יח]. השתנות הרצון היא פתח גדול להבנת כל מהותה ופעולתה של התפילה (עיין הרחבות יום כ"ב חשוון).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה האזינו - שבת שובה תשפז
מה הטעם שיום הכיפורים הוא דווקא בעשירי בחודש תשרי. מה הטעם שבשירת הַאֲזִינוּ שמו של משה רבינו לא נזכר בפירוש. היכן בכל אופן רמוז שמו של משה רבינו בפרשה. מה הטעם שחכמים נתנו סימן 'הַזִּיו לָךְ' להפסקות בפרשה זו יותר משאר פרשיות שבתורה.
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
