ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

תפילה- ר' נחמן מברסלב חלק ב'

דף הבית ראשי בית מדרש אמונה וחסידות לימוד יומי באמונה תפילה Bookmark and Share



גירסת הדפסה
שלח לחבר הורד דף מקורות

ה' טבת תשע"ז

תפילה- ר' נחמן מברסלב חלק ב'

ה' טבת תשע"ז



נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

אתמול עסקנו בתיאור דמותה של עבודת התפילה לפי רבי נחמן, היום ננסה להעמיק ולראות את השורשים וההשקפות שמהם נולד אופיה תפילה זו.
ב. מטרת התפילה
וודאי שרבי נחמן רואה בתפילה השתדלות ראויה ופועלת, וכך הוא אומר ב'השתפכות הנפש':

"וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא טוֹב לַכּל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב טוֹב ה' לַכּל, הַיְנוּ לְכָל הַדְּבָרִים הֵן לִרְפוּאָה הֵן לְפַרְנָסָה הֵן לְכָל הַדְּבָרִים, כְּשֶׁמַּאֲמִין כָּךְ, בְּוַדַּאי יִהְיֶה עִקַּר הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ בָּתַר קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְלא יִרְדּף אַחַר תַּחְבּוּלוֹת רַבּוֹת, כִּי רֻבָּם אֵינָם מוֹעִילִים כְּלוּם וּמְעַט דִּמְעַט הַמּוֹעִילִים אֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵהֶם וְאֵינוֹ יָכוֹל לְמָצְאָם אֲבָל לִקְרא לְהַקָּדושׁ-בָּרוּךְ-הוּא זֶה טוֹב וּמוֹעִיל לְכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם וְזֶה יָכוֹל לִמְצא תָּמִיד כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ בַּנִּמְצָא תָּמִיד"

אולם מעבר לפעולת התפילה שוודאי היא ענין מרכזי בדברי רבי נחמן, ישנה בחינה נוספת והיא פעולת התפילה על האדם והתחושות שהיא באה לפתח ולבסס בנפש האדם וכפי שכתוב משמו:

"אָמַר כִּי עִקַּר הַתְּפִלָּה הוּא דְּבֵקוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ"

כאשר כל דבר שקורה לאדם, כל מאורע שעובר עליו וכל תחושה או געגוע שהוא מרגיש, ההופך לנושא לשיחה עם השם יתברך, כפי שרבי נחמן מדריך לעשות ב"התבודדות", כל חייו של אדם הופכים לרצף של התקשרות ודביקות עם השם יתברך.
אולם יש לשוב ולהדגיש, את אופי הקשר שנוצר, הקשר הוא קשר של אב ובן, קשר של הרגשת תלות, דומה לתחושה שעולה מפרקים רבים בתהילים: "כגמל עלי אמו" (תהלים קל"א) "ואני בער וְלֹא אֵדָע בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ" (תהלים ע"ג):

{א} לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר, יְהוָה חֲקַרְתַּנִי וַתֵּדָע: {ב} אַתָּה יָדַעְתָּ שִׁבְתִּי וְקוּמִי, בַּנְתָּה לְרֵעִי מֵרָחוֹק: {ג} אָרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ, וְכָל דְּרָכַי הִסְכַּנְתָּה: {ד} כִּי אֵין מִלָּה בִּלְשׁוֹנִי, הֵן יְהוָה יָדַעְתָּ כֻלָּהּ: {ה} אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה: {ו} פְּלִיאָה דַעַת מִמֶּנִּי, נִשְׂגְּבָה לֹא אוּכַל לָהּ: {ז} אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח: {ח} אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה, וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ: {ט} אֶשָּׂא כַנְפֵי שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: {י} גַּם שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ:
(תהלים קל"ט)

לסיכום: מטרת התפילה לפי רבי נחמן, מעבר לנסיון לפעול על ידה, היא הדביקות השלימה בהשם.
אולם יכול לשאול השואל, כיצד גישה זו מסתדרת עם היסוד הגדול שהאדם הוא יצור אחראי עם בחירה שאמור לקחת אחריות על עצמו? מדוע אדם צריך לפתח כל כך את התלות שלו בהשם? לכאורה ניתן היה לומר שאדרבה - הקדוש ברוך הוא נתן לאדם בחירה חופשית על מנת שישתמש בה ועל האדם לפעול על מנת לרומם את העולם ואת עצמו!
ידוע גם שלפי הרמח"ל כל מטרת הבחירה החופשית היא כדי שתהיה לאדם התחושה שהוא פעל בעצמו את היותו טוב שאז ישמח בזה יותר?
על כך נראה אי"ה מחר בחלק השלישי שיעסוק ביסודות הפילוסופיים של שיטת רבי נחמן.





חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il