ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
ד"ה נכתבה
הפרשה רמז לדרך המלחמה עם אדום
הפרשה נכתבה להודיע את ההצלה שעשה ה' ליעקב. וללמד אותנו לדורות את האופן בו יש להתכונן למלחמה באדום, בתפילה, דורון, ומלחמה.
לב, ח
ד"ה ויירא יעקב
עשו ניחם ליעקב כי לבו מסור לה'
יעקב פחד מאוד כיון שעשו כלל לא קיבל את השלוחים. ובאמת כוונת עשו הייתה להרע ליעקב, אבל כאשר ראה עשו את הכבוד הגדול שעשה לו יעקב - ניחם, וזה מעשה הקב"ה, שגרם ללבו להתנחם, כי הלבבות לה' המה.
לב, כא
ד"ה אכפרה
פירוש הביטוי כפרה
רש"י מפרש שיעקב אומר בלבו שאולי יבטל את רוגזו של עשו במנחה. שכפרה הוא מלשון קינוח והעברה. והרמב"ן חולק ואומר שכל כפרה משמעו פדיון, מלשון כופר. ויעקב אומר לשליחים שיאמרו שמנחה זו היא לפדיון נפשו על שזוכה לראות את עשו.
לב, ל
ד"ה למה זה
אין ליעקב תועלת בידיעת שם המלאך, כיון שרק ביכולת ה' להושיע
המלאך עונה ליעקב שאין לו תועלת בידיעת שמו, כי לא יוכל להינצל על ידי שיקרא לו, כי רק לה' הכח והיכולת. וברכת המלאך ליעקב הייתה בציווי ה'.
לג, יח
ד"ה ויבא יעקב
• יעקכ בא שלם לארץ ישראל
• יעקב חנה מחוץ לעיר כדי לקנות קרקע בארץ
הרמב"ן מסביר שמה שאמרה התורה שיעקב בא שלם הכוונה שניצל מעשו והגיע אל מקום בטוח, בגלל שאביו קרוב ונשיא אלהים, וזכות הארץ תצילהו.
ויעקב חנה בשדה מחוץ לעיר, כי את השדה יכול היה יעקב לקנות מייד, ואילו בעיר היה עליו להיות אכסנאי. וכל זה כי רצה יעקב לקנות קרקע בא"י מייד עם ביאתו לארץ. ובמעשה שמעון ולוי התקיים הרמז שנרמז באברהם (עיין לעיל יב, ו).
לג, כ
ד"ה ויקרא לו
קריאת שמות בשם ה'
אין הכוונה שקרא יעקב למזבח אלהים, אלא קראו על שם ההצלה שעשה לו ה'. וגם הקריאה לאנשים, מקומות או מלאכים בשם ה' הוא במשמעות שבח לה'.
לד, יג
ד"ה ויענו בני יעקב
מדוע הרגו את אנשי שכם ומדוע כעס יעקב
הרמב"ם סובר שמה שהרגו שמעון ולוי את אנשי שכם היה על פי דין, שנתחייבו אנשי שכם מיתה כיון שלא העמידו בתי דינים, ולא קיימו מצוות דינים משבע מצוות בני נח. הרמב"ן חולק ואומר שאע"פ שמצווה להעמיד בתי דינים אין נהרגים על ביטולה, כיון שנהרגים רק על איסורי שבע מצוות בני נח, ולא על ציווים בקום עשה.
אלא מסביר הרמב"ן שמה שהרגו שמעון ולוי את אנשי שכם זה משום שהיו רשעים (עיין בפירוש פס' ז), ודינם מיתה, ולכן נקמו בהם שמעון ולוי. ויעקב כעס עליהם מפני הסכנה ומפני שאולי התכוונו אנשי שכם לשוב בתשובה.
לה, טז
ד"ה כברת ארץ
מקום קבורת רחל ולמה נקברה בדרך
הפרשנים נחלקו בהבנת המילה 'כברת' ומתוך כך במקום קבורתה של רחל. והרמב"ן חזר בו מפירושו הראשון לאחר הגיעו לארץ. ומה שרצה יעקב לקברה בדרך ולא הכניסה לבית לחם יהודה זה כדי שתיקבר בנחלת בנימין בנה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
