ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
ד"ה כי פי
לשון הקודש היא שפת ארץ כנען
רש"י פירש שיוסף מוכיח את זהותו לאחים מכך שהוא מדבר בלשון הקודש. הרמב"ן חולק על כך, ואומר שאין הוכחה לאחים בזה שדיבר יוסף בלשון הקודש כיון ששפה זו הייתה שפת כל ארץ כנען, ואין הוכחה מכך ששליט מצרים יודע אותה לכך שהוא יוסף. לכן מפרש רמב"ן שאין כאן הוכחה אלא זירוז להביא את יעקב, שאחרי שהאחים רואים את מצבו הטוב של יוסף ואת כוחו במצרים, ודאי שהוא יוכל להצילו מן הרעב.
מה, כד
ד"ה אל תרגזו
משמעות השורש רגז
יוסף אומר לאחיו "אל תרגזו בדרך". משמעות המילה רוגז היא רתת ורעד, שלרוב מתלווה אל הפחד. יוסף אומר לאחיו שלא יפחדו מליסטים כיון שהכל יודעים שהם שיירה של המושל יוסף, ולא יעזו לפגוע בהם.
מו, א
ד"ה ויזבח זבחים
הסוד שבהקרבת הזבחים לאלקי אביו יצחק
רש"י פירש על פי המדרש, שאמרה התורה שיעקב זבח 'לאלהי אביו יצחק', ולא אמרה התורה 'לאלהי אברהם', משום שחייב היה יעקב בכבוד יצחק יותר מכבודו של אברהם. הרמב"ן חולק על פירוש זה, שהרי יעקב יכול היה להקריב לשם 'ה' אלקי אבותיו', בלי לייחד את אביו; או לזבוח סתם לשם ה', כמו שכבר עשה בקרבנות אחרים. אלא שיש בזה סוד, והוא, שיעקב פחד מן הירידה למצרים, והתכוון בהקרבת השלמים, שמשימים שלום בעולם, לרכך את מידת הדין (מידתו של יצחק) שהייתה מתוחה עליהם בירידתם למצרים.
מו, א
ד"ה ויזבח זבחים
מחלוקת רמב"ם ורמב"ן בהבנת פירוש אונקלוס למעשי ה'
על הפסוק "אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה" תרגם אונקלוס "אנא איחות עמך ואנא אסקינך". ושאל עליו הרמב"ם (מו"נ א, כז): הרי בכל מקום בתרגומו מרחיק אונקלוס את הגשמות, ואומר שאין הדבר כפשוטו, ואם כן מדוע כאן תרגם אונקלוס כפשוטו? עונה הרמב"ם שכיון שהפסוק כאן הוא ציטוט ממה שנאמר ליעקב במראות הלילה, ולא תיאור מעשה ה', לא חש אונקלוס לשנותו. כי רק כשהתורה מתארת מעשי ה' שולל אונקלוס את הגשמות, אבל לא בדברים המובאים בחלום, כי ודאי אינם כפשוטם. הרמב"ן מאריך להביא ראיות כנגד דברי הרמב"ם, מקומות בהם היה ראוי לאונקלוס לפרש שלא כפשוטו, ופירש כפשוטו, ומקומות שהיה ראוי לפרש כפשוטו, ולא פירש כן. ולכן אומר הרמב"ן שהמקומות בהם שינה אונקלוס הם לא מחשש להגשמה, אלא מחמת דברים ידועים בקבלה וסודם ליודעי חן.
הרמב"ם הביא שם פירוש נוסף, שהאלהים המוזכר כאן אין זה ה' אלא מלאך. ולפי דבריו גם בפסוקים המוזכר כבוד ה' ואונקלוס תרגם כפשוטו יש לומר כן. הרמב"ן חולק גם על זה בראיות רבות ומוסיף, שחלילה לומר שהשכינה המוזכרת במקומות רבים בתורה היא דבר אחר מה' יתברך, והמתפלל לדבר אחר מה' כעובד ע"ז.
מו, ב
ד"ה ויאמר יעקב
ההבדל בין שם יעקב לשם ישראל
הרמב"ן שואל, מדוע אחרי ששינה ה' את שמו של יעקב לישראל, קורא לו הוא כאן יעקב. ומתרץ, שקרא ה' כאן לישראל יעקב לרמוז לו שעמ"י במצרים לא יהיה חזק ותקיף, כמשמעות השם ישראל, אלא יהיו תחת שיעבוד. וכן זו משמעות הכתוב לקמן "ואלה שמות בני ישראל.. יעקב ובניו", שאמנם הם עתידים להיות חזקים, כמשמעות שם ישראל, אבל בעת שעבודם במצרים לא יהיו כך.
מו, טו
ד"ה שלשים ושלש
הנסים שמזכירה התורה – נסים שמבססים את האמונה בה' ובנביאיו.
חז"ל מקשים על מניין בני לאה שבכללן נמנו שלושים ושלושה, ואילו בכתובים נמצא רק שלושים ושניים. ומתרצים חז"ל שיש למנות גם את יוכבד שנולדה בין חומות מצרים. האבן עזרא מקשה על פירוש חז"ל, שאם כך, כאשר יוכבד ילדה את משה גילה היה מאה ושלושים, ופלא מדוע לא סיפרה התורה נס זה, אחר שסיפרה התורה על שרה שילדה בגיל תשעים. הרמב"ן יוצא כנגד רבי אברהם ומגן על דברי חז"ל, ואומר, שגם לפי שיטת האבן עזרא חייב להיות נס שאינו מוזכר בכתובים. שכיון שהיא בת ללוי, אף אם נאמר שהיא נולדה לזקנותו הנה היא נולדה לו כאשר היה זקן כאברהם, ואף יותר, וגם היא תלד לגיל שבעים ושלוש, ויש בזה נס יותר גדול מאצל אברהם.
אלא אומר הרמב"ן שאין בקושיית האבן עזרא עיקר, שמנתה התורה רק ניסים שנתנבא עליהם מראש נביא, או שמלאך נגלה ואמר שיקרה כן, שבנסים אלו מוכח שיש בורא לעולם ומתחזקת אמיתת הנבואה (רמב"ן שמות יג, טז). אבל שאר הניסים לא מנתה התורה, שהרי כל ההשגחה על עמ"י היא בניסים נסתרים, ובמה חשובים יותר ניסים אלו. [בתוך דבריו רומז הרמב"ן ליסוד אחר, שכל הטובה והרעה הבאה על האדם הן ניסים נסתרים. עיין בפירושו לשמות יג, טז].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
