ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
ד"ה כי פי
לשון הקודש היא שפת ארץ כנען
רש"י פירש שיוסף מוכיח את זהותו לאחים מכך שהוא מדבר בלשון הקודש. הרמב"ן חולק על כך, ואומר שאין הוכחה לאחים בזה שדיבר יוסף בלשון הקודש כיון ששפה זו הייתה שפת כל ארץ כנען, ואין הוכחה מכך ששליט מצרים יודע אותה לכך שהוא יוסף. לכן מפרש רמב"ן שאין כאן הוכחה אלא זירוז להביא את יעקב, שאחרי שהאחים רואים את מצבו הטוב של יוסף ואת כוחו במצרים, ודאי שהוא יוכל להצילו מן הרעב.
מה, כד
ד"ה אל תרגזו
משמעות השורש רגז
יוסף אומר לאחיו "אל תרגזו בדרך". משמעות המילה רוגז היא רתת ורעד, שלרוב מתלווה אל הפחד. יוסף אומר לאחיו שלא יפחדו מליסטים כיון שהכל יודעים שהם שיירה של המושל יוסף, ולא יעזו לפגוע בהם.
מו, א
ד"ה ויזבח זבחים
הסוד שבהקרבת הזבחים לאלקי אביו יצחק
רש"י פירש על פי המדרש, שאמרה התורה שיעקב זבח 'לאלהי אביו יצחק', ולא אמרה התורה 'לאלהי אברהם', משום שחייב היה יעקב בכבוד יצחק יותר מכבודו של אברהם. הרמב"ן חולק על פירוש זה, שהרי יעקב יכול היה להקריב לשם 'ה' אלקי אבותיו', בלי לייחד את אביו; או לזבוח סתם לשם ה', כמו שכבר עשה בקרבנות אחרים. אלא שיש בזה סוד, והוא, שיעקב פחד מן הירידה למצרים, והתכוון בהקרבת השלמים, שמשימים שלום בעולם, לרכך את מידת הדין (מידתו של יצחק) שהייתה מתוחה עליהם בירידתם למצרים.
מו, א
ד"ה ויזבח זבחים
מחלוקת רמב"ם ורמב"ן בהבנת פירוש אונקלוס למעשי ה'
על הפסוק "אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה" תרגם אונקלוס "אנא איחות עמך ואנא אסקינך". ושאל עליו הרמב"ם (מו"נ א, כז): הרי בכל מקום בתרגומו מרחיק אונקלוס את הגשמות, ואומר שאין הדבר כפשוטו, ואם כן מדוע כאן תרגם אונקלוס כפשוטו? עונה הרמב"ם שכיון שהפסוק כאן הוא ציטוט ממה שנאמר ליעקב במראות הלילה, ולא תיאור מעשה ה', לא חש אונקלוס לשנותו. כי רק כשהתורה מתארת מעשי ה' שולל אונקלוס את הגשמות, אבל לא בדברים המובאים בחלום, כי ודאי אינם כפשוטם. הרמב"ן מאריך להביא ראיות כנגד דברי הרמב"ם, מקומות בהם היה ראוי לאונקלוס לפרש שלא כפשוטו, ופירש כפשוטו, ומקומות שהיה ראוי לפרש כפשוטו, ולא פירש כן. ולכן אומר הרמב"ן שהמקומות בהם שינה אונקלוס הם לא מחשש להגשמה, אלא מחמת דברים ידועים בקבלה וסודם ליודעי חן.
הרמב"ם הביא שם פירוש נוסף, שהאלהים המוזכר כאן אין זה ה' אלא מלאך. ולפי דבריו גם בפסוקים המוזכר כבוד ה' ואונקלוס תרגם כפשוטו יש לומר כן. הרמב"ן חולק גם על זה בראיות רבות ומוסיף, שחלילה לומר שהשכינה המוזכרת במקומות רבים בתורה היא דבר אחר מה' יתברך, והמתפלל לדבר אחר מה' כעובד ע"ז.
מו, ב
ד"ה ויאמר יעקב
ההבדל בין שם יעקב לשם ישראל
הרמב"ן שואל, מדוע אחרי ששינה ה' את שמו של יעקב לישראל, קורא לו הוא כאן יעקב. ומתרץ, שקרא ה' כאן לישראל יעקב לרמוז לו שעמ"י במצרים לא יהיה חזק ותקיף, כמשמעות השם ישראל, אלא יהיו תחת שיעבוד. וכן זו משמעות הכתוב לקמן "ואלה שמות בני ישראל.. יעקב ובניו", שאמנם הם עתידים להיות חזקים, כמשמעות שם ישראל, אבל בעת שעבודם במצרים לא יהיו כך.
מו, טו
ד"ה שלשים ושלש
הנסים שמזכירה התורה – נסים שמבססים את האמונה בה' ובנביאיו.
חז"ל מקשים על מניין בני לאה שבכללן נמנו שלושים ושלושה, ואילו בכתובים נמצא רק שלושים ושניים. ומתרצים חז"ל שיש למנות גם את יוכבד שנולדה בין חומות מצרים. האבן עזרא מקשה על פירוש חז"ל, שאם כך, כאשר יוכבד ילדה את משה גילה היה מאה ושלושים, ופלא מדוע לא סיפרה התורה נס זה, אחר שסיפרה התורה על שרה שילדה בגיל תשעים. הרמב"ן יוצא כנגד רבי אברהם ומגן על דברי חז"ל, ואומר, שגם לפי שיטת האבן עזרא חייב להיות נס שאינו מוזכר בכתובים. שכיון שהיא בת ללוי, אף אם נאמר שהיא נולדה לזקנותו הנה היא נולדה לו כאשר היה זקן כאברהם, ואף יותר, וגם היא תלד לגיל שבעים ושלוש, ויש בזה נס יותר גדול מאצל אברהם.
אלא אומר הרמב"ן שאין בקושיית האבן עזרא עיקר, שמנתה התורה רק ניסים שנתנבא עליהם מראש נביא, או שמלאך נגלה ואמר שיקרה כן, שבנסים אלו מוכח שיש בורא לעולם ומתחזקת אמיתת הנבואה (רמב"ן שמות יג, טז). אבל שאר הניסים לא מנתה התורה, שהרי כל ההשגחה על עמ"י היא בניסים נסתרים, ובמה חשובים יותר ניסים אלו. [בתוך דבריו רומז הרמב"ן ליסוד אחר, שכל הטובה והרעה הבאה על האדם הן ניסים נסתרים. עיין בפירושו לשמות יג, טז].
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע

החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.

עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.











