ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
ד"ה נכתבה
הפרשה רמז לדרך המלחמה עם אדום
הפרשה נכתבה להודיע את ההצלה שעשה ה' ליעקב. וללמד אותנו לדורות את האופן בו יש להתכונן למלחמה באדום, בתפילה, דורון, ומלחמה.
לב, ח
ד"ה ויירא יעקב
עשו ניחם ליעקב כי לבו מסור לה'
יעקב פחד מאוד כיון שעשו כלל לא קיבל את השלוחים. ובאמת כוונת עשו הייתה להרע ליעקב, אבל כאשר ראה עשו את הכבוד הגדול שעשה לו יעקב - ניחם, וזה מעשה הקב"ה, שגרם ללבו להתנחם, כי הלבבות לה' המה.
לב, כא
ד"ה אכפרה
פירוש הביטוי כפרה
רש"י מפרש שיעקב אומר בלבו שאולי יבטל את רוגזו של עשו במנחה. שכפרה הוא מלשון קינוח והעברה. והרמב"ן חולק ואומר שכל כפרה משמעו פדיון, מלשון כופר. ויעקב אומר לשליחים שיאמרו שמנחה זו היא לפדיון נפשו על שזוכה לראות את עשו.
לב, ל
ד"ה למה זה
אין ליעקב תועלת בידיעת שם המלאך, כיון שרק ביכולת ה' להושיע
המלאך עונה ליעקב שאין לו תועלת בידיעת שמו, כי לא יוכל להינצל על ידי שיקרא לו, כי רק לה' הכח והיכולת. וברכת המלאך ליעקב הייתה בציווי ה'.
לג, יח
ד"ה ויבא יעקב
• יעקכ בא שלם לארץ ישראל
• יעקב חנה מחוץ לעיר כדי לקנות קרקע בארץ
הרמב"ן מסביר שמה שאמרה התורה שיעקב בא שלם הכוונה שניצל מעשו והגיע אל מקום בטוח, בגלל שאביו קרוב ונשיא אלהים, וזכות הארץ תצילהו.
ויעקב חנה בשדה מחוץ לעיר, כי את השדה יכול היה יעקב לקנות מייד, ואילו בעיר היה עליו להיות אכסנאי. וכל זה כי רצה יעקב לקנות קרקע בא"י מייד עם ביאתו לארץ. ובמעשה שמעון ולוי התקיים הרמז שנרמז באברהם (עיין לעיל יב, ו).
לג, כ
ד"ה ויקרא לו
קריאת שמות בשם ה'
אין הכוונה שקרא יעקב למזבח אלהים, אלא קראו על שם ההצלה שעשה לו ה'. וגם הקריאה לאנשים, מקומות או מלאכים בשם ה' הוא במשמעות שבח לה'.
לד, יג
ד"ה ויענו בני יעקב
מדוע הרגו את אנשי שכם ומדוע כעס יעקב
הרמב"ם סובר שמה שהרגו שמעון ולוי את אנשי שכם היה על פי דין, שנתחייבו אנשי שכם מיתה כיון שלא העמידו בתי דינים, ולא קיימו מצוות דינים משבע מצוות בני נח. הרמב"ן חולק ואומר שאע"פ שמצווה להעמיד בתי דינים אין נהרגים על ביטולה, כיון שנהרגים רק על איסורי שבע מצוות בני נח, ולא על ציווים בקום עשה.
אלא מסביר הרמב"ן שמה שהרגו שמעון ולוי את אנשי שכם זה משום שהיו רשעים (עיין בפירוש פס' ז), ודינם מיתה, ולכן נקמו בהם שמעון ולוי. ויעקב כעס עליהם מפני הסכנה ומפני שאולי התכוונו אנשי שכם לשוב בתשובה.
לה, טז
ד"ה כברת ארץ
מקום קבורת רחל ולמה נקברה בדרך
הפרשנים נחלקו בהבנת המילה 'כברת' ומתוך כך במקום קבורתה של רחל. והרמב"ן חזר בו מפירושו הראשון לאחר הגיעו לארץ. ומה שרצה יעקב לקברה בדרך ולא הכניסה לבית לחם יהודה זה כדי שתיקבר בנחלת בנימין בנה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








