ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישב
- מדורים
- קרוב אליך
כידוע, מלחמת היוונים בבני ישראל הייתה מלחמה רוחנית, אך מאבקם לא היה על עצם לימוד התורה וקיום המצוות. אדרבה, הם הסכימו כי כשם שליוונים יש את חכמת יוון ותרבות יוונית, כך ליהודים יש תורה ומצוות. הפריעה להם העובדה שהתורה של היהודים לא באה להנחיל פילוסופיה והגות כמו חכמת יוון, ושהמצוות לא נועדו לחנך למוסר וערכים טובים כמו תרבות יוון. הפריע להם שהתורה היא תורת ה' והמצוות הן רצון ה', ושיהודי הלומד תורה ומקיים מצוות מבטל את עצמו לקדוש ברוך הוא, קשור ודבוק בו לעד.
היוונים רצו, כלשון תפילת "ועל הניסים", "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך", הם לא רצו להשכיח את התורה ולהעביר מקיום המצוות, הם בקשו להשכיחם תורתך – תורת ה', ולכן עיקר מאבקם היה באלוקות שבתורה; וכן רצו "להעבירם מחוקי רצונך" – לפגוע בקיום המצוות מפני שזהו רצון ה' בלבד.
בעומק יותר: היוונים הסכימו אפילו שלימוד התורה וקיום מצוות יהיו מפני שהם רצון ה', אך לא כרצון ה' נטו, אלא מתוך הבנה כי גם קיום רצון ה' הוא דבר הגיוני. כשם שאדם הצועד אחרי מורה־דרך, למרות שהוא עצמו לא יודע את הכיוון והמטרה, הוא סומך על המורה שמוליך אותו בדרך הנכונה. כך לא הפריע ליוונים שיהודים ילכו בדרך התורה והמצוות, מתוך אמונה כי דרך ה' מובילה ליעדים רצויים וטובים, אבל הפריע להם הקיום של "חוקי רצונך" – העובדה שיהודים מקיימים את רצון ה' – כי זהו רצון ה' נטו, בלי כל סיבה, באופן של "חוקה חקקתי וגזרה גזרתי".
היוונים לא נאבקו בחיצוניות ובהשכלה של התורה, לא הפריע להם שיהודים לומדים תורה ומבינים אותה. לא הפריע להם גם שיהודים מקיימים מצוות כדי להגיע למידות טובות. המאבק שלהם היה נגד הפנימיות והנשמה שבתורה, היא האמונה הטהורה בקדוש ברוך הוא.
לכן עיקר מאבקם היה דווקא ב'פך שמן':
יין דומה לכוח הבינה. ליין יש טעם והוא משמח לבב אנוש, וכך לכוח הבינה המסייע לאדם להבין רעיונות שכליים לאורכם ולרוחבם, לאשורם ועל בוריים, יש בבינה טעם רב הגורם שמחה גדולה.
מים רומזים לחיצוניות החכמה: המים פשוטים, חסרי טעם או צבע. לכן השותה מים סתם לא מתוך צמאון – אינו נהנה בשתייתם, ואינו מברך עליהם. כך חיצוניות החכמה, היא 'ברק המבריק' – נקודה ראשונית של רעיון, שאין בה הבנה, ומאחר ואין בה טעם היא איננה מביאה שמחה.
ואולם כאשר מערבים מים עם חומרים אחרים, הם משתנים, מקבלים טעם ומעוררים שמחה. זה ענינה של חיצוניות החכמה. אמנם בפני עצמה היא פשוטה וחסרת טעם, אך כאשר מערבים אותה עם כוח הבינה ומשלבים בה ביאורים וסברות נוספות – היא מקבלת טעם.
השמן משול לפנימיות החכמה: כשם שהשמן אינו מתערב בשום דבר ותמיד נותר למעלה וכשמערבים אותו במים הוא צף על פני המים, כך פנימיות החכמה, בה נמצאת האהבה הטבעית לקדוש ברוך הוא, נשארת במהותה ואיננה מתקלקלת ולא מקבלת טעם אחר. ולכן, אפילו בנשמתו של פושע ישראל חבויה אהבה טבעית לה' בשלמות, אהבה שלא מתערבת ולא נפגמת משום דבר, אלא תמיד צפה מעל כל כיסוי והעלם ונשארת בטהרתה.
לכן הניצחון על היוונים לא היה על־ידי מים (חיצוניות החכמה) או יין (בינה המתפתחת מהחכמה) והוא לא הושג על־ידי תוספת התבוננות בגדולת ה' כדי להגיע לאהבת ה'. גישה כזו לא יכולה לבטל את גזירת וקליפת יוון. אדרבה, נגד זה אומרים היוונים גם אנחנו חכמים, גם לנו יש יין ומים.
כדי לנצח ולבטל לחלוטין את קליפת יוון נדרש שמן, פנימיות החכמה שלמעלה מהשכל, שם אין מקום לקליפת יוון שלא נותנת מקום למה שלמעלה מהשכל. וכאשר מגלים את האמונה שלמעלה מהשכל ומכוחה מוסרים את הנפש – מבטלים את קליפת יוון.
ואכן, בשעה שהחשמונאים צעקו "מי לה' אלי" ועוררו בעם ישראל את האהבה הטבעית שבפנימיות החכמה, הם גילו את כוח מסירות הנפש ובזכות זה נצחו את היוונים, מצאו את פך השמן הטהור והדליקו בו את נרות המנורה, אותם אנו ממשיכים ומדליקים בחנוכייה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
