ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חנוכה
וּלְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמֶךָ.
חשבו לרגע מה היה קורה אם לא היו לבני אדם שמות. כל מיני אנשים מסתובבים להם בעולם, חסרי שם. מעניין, הא? ומה אם אתם רוצים לקרוא לחבר שלכם? "היי אתה! מה כולכם מסתובבים? התכוונתי אליך. לא, לא! אליך..." בקיצור, בלגן רציני. מזל שיש לנו שמות. השם שלנו הוא הדרך שבה אנחנו מתגלים לאחרים. ללא שם לא היו יכולים לפנות אלינו, על אף שאנחנו – מצד עצמנו – יכולנו להסתדר לא רע גם בלי שם. כך למשל, אדם טוב זוכה לשם טוב. השם שלו הוא ההתגלות של האדם הזה בעולם, למרות שהוא טוב גם בלי השם הטוב שלו.
השם של ה' הוא הדרך שבה הוא מתגלה בעולם . כשהמצב הרוחני של עם ישראל לא טוב, שמו של ה' מתחלל. לכן נהוג לומר 'חילול השם '. זה לא חילול ה', כי את ה' אי אפשר לחלל. הוא מעל לכל פגיעה של חטא שאנו עושים. אך שמו של ה' מתחלל על ידי מעשים לא טובים שלנו. התגלותו של ה' בעולם איננה שלמה . לכן, על ידי ניצחון החשמונאים על היוונים וטיהור בית המקדש מחדש, חזר שמו של ה' להיות גדול וקדוש בעולם.
הלכה- מהו הקשר בין קולנוע 'אדיסון' והדלקת הנרות?
הגמרא במסכת שבת אומרת שיש להשאיר את הנרות דולקים עד זמן שבו כלתה רגל מן השוק, כלומר, זמן שבו אין עוד אנשים המסתובבים ברחובות.
להלכה אנו פוסקים שיש להשאיר את הנרות דולקים למשך חצי שעה, שהוא הזמן שהיה עובר מהשקיעה ועד שלא היו אנשים מסתובבים עוד בשוק בימי חז"ל. יש שסברו שלכתחילה הנרות צריכים לדלוק עד סוף הזמן שבו נמצאים בפועל אנשים ברחובות. לפי זה, ישנם מקומות שיצטרכו לשים כמות של שמן שתספיק עד השעה עשר לערך, וישנם מקומות שיצטרכו אף יותר.
בירושלים היה גר הרב יצחק זאב סולובייצ'יק. הרב היה גר ברחוב ישעיהו, מול קולנוע אדיסון. בתחילה היה הרב מדליק נרות עד חצי שעה לאחר צאת הכוכבים. פעם אחת אמר הרב מרדכי אליהו לבנו של הרב סולובייצ'יק: הרי מול ביתכם ישנו קולנוע אדיסון, ושם יש מאות אנשים היוצאים מהצגות עד אחרי חצות לילה. מאז התחיל הרב סולובייצ'יק לשים בחנוכייה שמן שיספיק עד לאחר שיצאו האנשים מהצגת חצות. אולם כל זה איננו מעיקר הדין. להלכה די לשים שמן כך שידלוק חצי שעה לאחר צאת הכוכבים. ( עפ"י 'הלכה ממקורה' – הרב יוסף צבי רימון)
דברים שבלב- על הגבורות ועל התשועות
"סחתיין על המבצע המוצלח, מיקי. כל החבר'ה בפלוגה מדברים על מה שעשיתם אתמול בלילה, שמעתי שממש הובלת את הכוח בצורה מדויקת אל היעד. פעולה חלקה, באמת כל הכבוד".
"תשמע, דוגרי, זה היה ממש נס".
"אתה מתכוון נס שלא קרה שום דבר?"
"גם". "מה גם?!"
"אני מתכוון שעצם התכנון של הפעולה הזאת הוא נס מדהים. אין לי מושג מאיפה קיבלתי את האומץ הזה לקבל עליי ועל החיילים שלי את המבצע. זה כאילו איזו רוח גבורה כזאת שרתה עליי באותו רגע. קשה לי להסביר את זה. אבל האמת, עכשיו נזכרתי שקראתי על זה פעם באיזה ספר. שהנס לא חייב להתגלות כמו איזו קריעת ים סוף. גם רעיון יצירתי שצץ פתאום לאחד המפקדים הוא סוג של נס, נס שמופיע בדרך הטבע. אז מה שהרגשתי היה משהו כזה..."
***
"ועל הגבורות ועל התשועות ועל המלחמות" גבורת החשמונאים לקום ולהילחם נגד היוונים גם היא נס, נס טבעי. לפעמים נדמה לאדם שהישועה צומחת על ידי ההשתדלות שלו בלבד; על ידי חכמתו, מקצועיותו, תבונתו וכישוריו המבורכים. ואכן, מותר ויכול האדם לומר: "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה". רק חשוב שלא ישכח את המשך הפסוק: "וְזָכַרְתָּ אֶת ה' אֱ-לֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל". כך גם בכל הצלחה שלנו, בכל רעיון יצירתי שעמלנו עליו זמן רב. אפשר להסביר כל דבר באופן רציונלי, הגיוני ושכלי. אך במבט זה ממש אפשר אפילו להכחיש נס על טבעי. האמונה חושפת שגם ההצלחות הקטנות שלנו, אלה שכביכול אנו עושים בכוחות עצמנו, הן בסיוע מאת הבורא. נסים נסתרים שנשלחים אלינו מאת ריבון כל העולמים. אולי לכן דווקא בחג שבו אנו חוגגים את הניצחון על המבט האנליטי-שכלי, זה שמנתח כל דבר בכוח ההיגיון בלבד, אנו מגלים שגם הניצחון במלחמה, זה שנראה טבעי, הוא בעצם נס אלוקי נסתר.
משימה: בפעם הבאה שתרגישו שהצלחתם במשהו, מיד הודו לה' בתפילה או בנתינת צדקה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
שיעורים בספר יהושע חזק ואמץ: שליחות המרגלים ביריחו
יהושע פרקים א' - ב'
הביטוי "חזק ואמץ" נאמר ליהושוע שלוש פעמים בפרק א' ופעמיים בספר דברים, בעוד שבשאר התנ"ך הביטוי הזה כמעט ולא מצוי! למה נאמר ביטוי זה ליהושוע כל כך הרבה פעמים? למה יהושוע שולח מרגלים? הוא לא יודע שבימיו זה לא הלך? ואם המרגלים ששלח יהושוע היו צדיקים, למה הם הולכים לבית אשה זונה? ובמה הם מסרו את נפשם בשליחותם?
מצוות ישוב הארץ האם מברכים "מציב גבול אלמנה" בימינו?
הלכה למעשה
שיעור הלכתי מרתק ומרחיב דעת מפי הרב משה בר ציון שליט"א, העוסק בסוגיית ברכת הראייה "ברוך מציב גבול אלמנה" על בתי ישראל ביישובם. האם הברכה מיועדת לבתי כנסת, האם היא תלויה בזמן בית המקדש, ומהו להלכה למעשה ביישובים החדשים בארץ ישראל? צפו בשיעור המלא והעמיקו בשיטות הראשונים והאחרונים (הרי"ף, רש"י, הבית יוסף, השולחן ערוך, המשנה ברורה ופסיקות גדולי הדורות).
בראשית התורה כשורש המציאות והאדם
שיחת מוצ"ש פרשת בראשית
השיעור עוסק במעמדה של התורה כמקור וכסדר הבריאה כולה, וביכולתה הייחודית של חוכמת הקודש לרומם ולשנות את האדם העוסק בה. מתוך כך, מודגשת חשיבות הנאמנות לעצמיות הפנימית והטהורה של האדם, מבלי להיגרר אחר השפעות זרות ומחטיאות.
כינוסי אברכים כינוס אברכים - ראש חודש חשוון תשפ"ז
שיח פוליטי ענייני וכף זכות | פעילות בחירות מול ביטול תורה | שלילת פילוגים ושאיפה לאחדות המחנה | שילוב קומת המעשה וקומת הרוח | יחס למחלוקת עם הציבור החרדי | אי-הבעת תמיכה במפלגה מסוימת | תכונות מנהיג ציבור ואידיאליזם | ביטחון עצמי בעבודת השם | משמעות הצבעת האצבע בשיר | מצוות תוכחה ואהבת ביקורת | חשיבות לימוד תורה ברציפות.
רביבים חובת לימוד התורה לגברים
שני חלקים במצוות תלמוד תורה | האחד לדעת את הוראת התורה להדרכת החיים | בחלק זה גברים ונשים חייבים כאחד | החלק השני הוא להקיף את התורה כולה, בין מצוות שקשורות לחייו של הלומד ובין שאינן קשורות, ולהמשיך לעיין ולדקדק בתורה | בחלק זה גברים חייבים בלבד | ליסודות התורה יש גבול, ואותם נצטוו ההורים ללמד את הבנים, ואותם חייבים כל הגברים לדעת | הספרות התורנית העומדת לפנינו מרובה פי אלף ויותר מהספרות שהייתה בתקופת הראשונים | האתגר להקיף את כל יסודות התורה נעשה קשה יותר ויותר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת בראשית - שבת מברכין וערב ר"ח תשפז
איך ידעה חוה לדבר בלשון הנחש. איך ידע הנחש לדבר בלשון חוה. וַיָּשֶׂם יְ-הֹוָה לְקַיִן אוֹת מהו האות שחקק לו ה' במצחו כדי להצילו. מה הטעם שחז"ל קראו לתורה 'תַּבְלִין'. וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד - ארז"ל וְהִנֵּה טוֹב זה יצר טוב מְאֹד זה יצר הרע. מה הטעם שהיצר הרע נקרא טוב מאוד.
בראשית פרשת בראשית – ארבעה נהרות
מדוע בתיאור תשתית העולם מתארת התורה את ארבע הנהרות ורומזת גם לגלויות? מהו אותו עדן ומי הוא הנהר ועל איזה גן מדובר?
ליל הושענא רבא תשפ"ז ״אנא ה׳ הושיעה נא״: גאולה וישועה בחג הסוכות
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. הרב שלמה יוסף וייצן, ר״מ בישיבת בית אל ורב היישוב פסגות, פותח ב״חזקה״ של שלוש שנים שבהן הקדוש ברוך הוא מחבק את עם ישראל דווקא בימי סוכות: לפני שנתיים סינוואר, בשנה שעברה חזרת השבויים בליל הושענא רבה, והשנה — הצלת המטוס יום קודם. בכולן התקיים גם ״אנא ה׳ הושיעה נא״ וגם ״אנא ה׳ הצליחה נא״, ובכולן ברור שלא תכנון אנושי הוביל לישועה. משם לשיעור ארוך ועשיר על ההבדל בין גאולה לישועה: למה הסוכה היא דירת עראי ומה מלמד הנצי״ב על ״ויהי בשלם סוכו״, ניסן מול תשרי, ראש השנה של יראה ויום כיפור של חיבוק, דברי הרב קוק בעולת ראי״ה והמהר״ל על שלושת הרגלים — והחלוקה של ההלל לשני חלקיו. ובסוף, תפילה לשנה שבה הקדוש ברוך הוא גם ישלים את תהליכי הגאולה וגם יפתיע אותנו בישועות.
