ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפילה
"שטעם אמירת פסוקי דזמרה קודם קריאת שמע כי קריאת שמע ואהבת הוא מחמת התבוננות בפסוקי דזמרה שהוא ספור שבחיו של מקום יוצר משרתים ואשר משרתיו"
(תורה אור פרשת ויחי)
"ועל דרך זה תקנו פסוקי דזמרה להקדים שבחו של מקום כדי שיתפעל הלב. וכן יוצר אור וענין קדושת המלאכים איך כי והאופנים ברעש גדול כו' הכל הוא בבחינת ממטה למעלה, בבחינת רינה לצאת מנרתיק הגוף ולבושי נפש הבהמית כו', ואח"כ היא עבודת השמחה בגילוי אור אין סוף ברוך הוא ממש על נפשו בקריאת שמע וכו'"
(תורה אור, פרשת מקץ)
"לדבקה בו בקיום התורה ומצוותיה מאהבה, שזהו עניין המבואר בקריאת שמע דאורייתא. וברכותיה שלפניה ולאחריה שהן מדרבנן, הן הכנה לקיום הקריאת שמע"
(תניא פרק י"ב)
העולה מקטעים אלו, שבעצם התפילה בנויה בצורה של סולם ששיאו הוא קריאת שמע שהיא המדרגה האחרונה לעלות אל העמידה מול השם ממש בתפילת שמונה עשרה.
ונבאר את התהליך ב- 4 שלבים:
1. פסוקי דזמרה : האדם ביום יום אינו נותן דעתו על גדלות הבורא, אלא על ענייניו היומיומיים. משום כך, אם באופן פתאומי יתחיל האדם לחשוב אודות מציאות הבורא, לא תוליד בו המחשבה שום התעוררות או התפעלות שכן הוא רחוק מדי מהנושא. משום כך תקנו חז"ל סולם שבו המדרגה הראשונה היא התבוננות בבריאה המהווה חלק נכבד מפסוקי דזמרה, כך הוא מתבונן בדברים פיזיים ומוחשיים – בבריאה, דברים הקרובים לעולמנו היום-יומי. כדי שיוכל לבוא לידי התפעלות מגדלות הבורא. וכלשון האדמו"ר הזקן לעיל: "לצאת מנרתיק הגוף ולבושי נפש הבהמית כו'" - היינו להתעלות מעל לעולם החולין.
2. ברכת יוצר : לאחר מכן כשהלב כבר יותר פתוח, מתעלים מגדלות הבורא כפי שהיא מתגלית בעולם הפיזי אל עבודתם העוצמתית של המלאכים - ברכת יוצר אשר בה אומרים פסוקים המתארים את האופנים וחיות הקודש.
3. כעת, כשהאדם כבר מלא יראה ואהבה נוכח עוצמתו האינסופית של השם יתברך, הוא מתמלא בהשתוקקות להתבטל אליו ולהבלע באורו, דבר המתבטא בייחוד השם בקריאת שמע המצהירה שהשם אחד בכל המציאות וכולה בטלה לאחדותו, ואף כל יהודי באופן אישי מקבל עליו למסור נפשו עבור ייחוד השם.
4. התוצאה של כל זה היא ההתייצבות מול השם בתפילת שמונה עשרה.
לסיכום: יש לשים לבנו כי ישנו צד שווה וצד שונה בין עבודת התפילה החב"דית ועבודת התפילה הברסלבית. אמנם התפילה הברסלבית היא תהליך נפשי בעיקרו והתפילה החב"דית היא תהליך שכלי שאמנם מוליד בסופו גם רגשי לב, אולם עלינו לשים לב כי אלה גם אלה נתרחקו מהתפיסה הפשוטה של תפילה כאמצעי שעיקרו להשיג מבוקש כלשהו כגון פרנסה או בריאות; שתי השיטות רואות בתפילה סוג של התקשרות להשם ולא של בקשות ממנו.
אף על פי שעלינו לנסות ולהבין לאן נעלמה ההשקפה הפשוטה (שרואים אותה היטב בתפילת שמונה עשרה) שתפילה נועדה כדי לבקש בקשות מהשם יתברך, הרי שכאשר מתבוננים מעט זה די מתבקש כאשר האדם בכל קטנותו עומד בפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, האין סוף. במידה והוא אכן מצליח להרגיש שהוא עומד בפני האינסוף, הוא אמור לכאורה לשכוח למה בכלל הוא "הגיע לכאן" ולהתמקד בחוויה המטלטלת של הפגישה עם השם יתברך.
אין זה מעניינו של לימודנו היום מדוע למרות הכל התפילה בנויה סוף כל סוף מבקשות ספציפיות מאוד, אולם בקיצור נאמר, שגישה כללית בכל תחומי היהדות היא: לעולם הרוחניות והדביקות האלוקית אינה נשארת מנותקת ומרחפת, תמיד סופו של כל תהליך רוחני חייב להתבטא גם בעולם טוב ושלם יותר.
איך לומדים גמרא?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
האם מותר לפנות למקובלים?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
החשיבות של לימוד אמונה
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה המשמעות הנחת תפילין?
למה הכל אסור בתשעה באב?!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
