זה היום עשה ה' | הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

שבת ומועדים
יום ירושלים
שיחות ליום ירושלים

קטגוריה משנית

ספריה
שאלו שלום ירושלים
יום ירושלים

8488

6 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

ר' אברהם בן דוד

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

כבוד הרבנים הגאונים היושבים בנשיאות, וציבור גדול וקדוש זה. אנחנו שמחים לקבל בתוכנו את ראש צבאות ישראל, ראש צבא הגנה לישראל, שהקב"ה עשה אותם סמוכים באותה זמן, לפני עשרים ושבע שנה, ביום הכח כ"ח באייר, שהקב"ה נתן את העוז והכח והמאמץ הגדול אשר עשינו, לשבור את החומה אשר היתה בליבה של ירושלים, להקים אותה מחדש, לאחד אותה מחדש, כאשר היתה בימי קדם, לשמור עליה עד היום.

וכבוד הרמטכ"ל, היום הזה, אנחנו מביעים את תקוותנו ואמונתנו, שתדע לשמור על שלמות העם והארץ כאשר שמרתם, כאשר הקב"ה הבטיח לנו את אבותינו להנחיל לנו את הארץ הזאת. מקבלים אנחנו בשמחה את כבודך, אנחנו מאמינים ומלאים אמונה בכח צבא הגנה לישראל שידע לשמש באמת כח הגנה לישראל, שידע לשמור על ערי ישראל, שידע לשמור על איחודה של ארץ ישראל, שידע לשמור על קדושת הארץ, שידע לשמור על כבודו של עם ישראל, עד שיבוא הגואל, ונזכה לגאולה שלימה במהרה בימינו אמן.
***
המשך הדברים לאחר יציאת הרמטכ"ל:

התפנינו, הפסקנו לרגע קל ביום זה את הדאגות, את הצער, את האכזבה שאוחזת בנו, שאנחנו פותחים יום יום לשמוע את החדשות, שאנחנו פותחים את העיתון לשמוע על המתרחש. מתרחש אולי בניגוד לאותו יום שאנחנו מעלים היום את זכרו, את ההתרגשות הגדולה, את התקוות הגדולות, את האמונה החזקה, שאפפה אותנו באותו יום, באותם ימים, של יומה של ירושלים לפני עשרים ושבע שנה, ביום ששמענו את "קול ה' בכח", בכח של חודש אייר.
יומה של ירושלים. ידענו את יום ירושלים, ידענו אלפים שנה את יום ירושלים, אבל היה לזה גוון אחר. אז דיברנו על: "זכור ה' לבני אדום את יום ירושלים..." (תהילים קלז, ז). גם אז היה יום ירושלים, אבל היה זה יום של קושי, יום של בעיות, של נסיונות. "את יום ירושלים לבני אדום האומרים ערו ערו עד היסוד בה...", שכאב להם שיש עוד איזשהו זכר, שיש עוד איזה יסוד של ירושלים עיר הקודש, שאינם יכולים למחות את זה, שעם ישראל עדיין פונה אל ירושלים. "האומרים ערו ערו עד היסוד", שלא יזכר שם ישראל לעולם. יום ירושלים ההוא, שהנה זה נגנז ועבר מן העולם, באותו זמן של יום ירושלים של כ"ח אייר, שאת הימים הללו, ימי הרוממות הללו אנחנו מעלים כיום.
התפנינו לרגע קט, התפנינו ליום אחד, לשכוח מהמצב שאופף אותנו, לשכוח - להשכיח מלבנו את האכזבה שאוכלת בנו. את הסכנות המרחפות עלינו, גם על ירושלים, גם על כל כלל ישראל. "ירושלים הרים סביב לה וה' סביב לעמו מעתה ועד עולם". אנחנו אכולים אכזבה מאלה שהיו צריכים להפגין את העוז והאמונה "כי הנצח זו ירושלים". כי זהו נצח, כי אין מושג של נצחון אלא אם כן הוא קשור עם המושג של נצח. וכשאנחנו התפנינו לרגע זה, אין זה אלא בשביל לחזק את עצמנו באותה מערכה קשה וכבדה שעם ישראל צריך לנהל נגד קטני אמונה בישראל עצמם.

לא על זה נשלחו שרי ממשלות ישראל!, לא על זה יפו את כוחם!. אנחנו צריכים לדעת ולהביע ולהשכיל שהשליחות שלהם, השליחות הקדושה שלהם, צריכה להשמר מתוך אמונה, מתוך אמונה בנצח ישראל, מתוך אמונה באלוקי ישראל, מתוך אמונה גם בעם ישראל, שיש בו הכח, שניתן לו הכח, שקיים וקיימת בו האמונה הנצחית הזאת בנצח ישראל, ובנצח כלל ישראל, ובנצח עם ישראל, ובנצח קדושת הארץ הזאת, אשר כל אלה אשר מנסים לזרוע את היאוש לא יצליחו בדבר הזה.

"זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו" (תהילים קיח, כד). עם כל אותו הצער, ועם כל אותו הכאב, ועם כל אותם הדאגות - "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו". יש מאמר חז"ל, המאמר הזה אולי יקבל את הביאור דוקא בתקופה זאת, בימים אלה. לא הייתי יודע, לא הבנתי את פירושו של המאמר הזה, עד שלא נתקלנו בימים אלה. '"זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו" - שואלים חז"ל ואומרים (שהש"ר א, ג): איני יודע במה אני שמח - האם אני שמח ביום? נגילה ונשמחה בו, נשמח ביום?, או נגילה ונשמחה בו - בקב"ה?, אינני יודע במה אני שמח. ולא הבנתי את השאלה, לא היתה מובנת הבעיה, האם כשאנחנו אמרנו "נשמח ביום", הרי אמרנו יחד עם זה - "זה היום עשה ה'", אם אנחנו שמחים ביום אנחנו בעצם שמחים בקב"ה שנתן את היום הזה?, ואם כן מה ההבדל בעצם?, אם אנחנו נבין שהיום אנחנו שמחים אינני יודע אם זה משמחה ביום או משמחה בקב"ה, הרי למעשה הכל אחד. מה הבעיה ומה השוני?
והתשובה שהמדרש אומר על זה, אומר כך: כיון שכתוב: "הביאני המלך חדריו, נגילה ונשמחה בך" (שה"ש א, ד), הוי אומר שהשמחה היא בקב"ה. "הביאני המלך חדריו", יש חדרים של הקב"ה, ובחדרים האלה נובעת ההכרה, שהשמחה היא של הקב"ה.

כי אכן היום בימים האלה, אנחנו מבינים יפה מאד את השאלה. אם ביום, אם השמחה היא ביום, אז נשאלת השאלה: אולי, לשמחה מה זו עושה?, אולי צריך להוריד את הדגל? ואני כשלעצמי תליתי סרט שחור על הדגל. לא הורדתי את הדגל כי זהו דגל המדינה, אבל אנחנו צריכים לדעת כי יש כאן איזה סימני אבל, יש כאן איזה סימני יאוש. ובכן, אם מצד היום, אז באותו יום שהשמחה היתה גדולה, באותו זמן שהגענו שאכן החומות נשברו, שאכן ה' צריך להראות מעתה ועד עולם, כי אז באמת היתה השמחה מלאה.
אבל אם אנחנו רואים שמשפילים את הדגל, שמבזים את עם ישראל, ששלוחי עם ישראל משפילים את עצמם בפני המון רוצחים, שמשחררים אותם, שפותחים לפניהם את כל השערים, שפותחים לפניהם את כל הנשק, שהם יוכלו לעמוד נגדנו, שהם יוכלו, ורוצים, להשמיד אותנו חס וחלילה. לא יקום ולא יהיה הדבר הזה!, אבל האם היום הזה הוא מקום של שמחה, אולי המקום הזה הוא מקום של צער, מקום אל דין וחשבון, מה השמחה הזאת?

"הביאני המלך חדריו" (שה"ש א, ד). "המלך חדריו", מה הם החדרים של הקב"ה? אומרת הגמרא (חגיגה ה, ב): כתיב "עוז וחדוה במקומו" - הקב"ה יש לו שמחה. אבל "במסתרים תבכה נפשי מפני גיוה". במסתרים - מקום יש לקב"ה ומסתרים שמו ושם הוא בוכה. "במסתרים תבכה נפשי מפני גיוה". מאי "מפני גיוה"? - מפני גאותם של ישראל שנטלה מהם ונתנה לאומות העולם הקב"ה בוכה. הקב"ה אינו מראה כלפי חוץ כי "עוז וחדוה במקומו". כלפי חוץ יש כאן עוז וחדוה. הקב"ה - עולמו נוהג כמנהגו. המדינות נוהגות כמנהגן.
אבל במסתרים... באותו מעמד מביש שאנחנו שמענו וראינו בשבוע שעבר כיצד ראש ממשלה השפיל עצמו. כיצד ביזה את עצמו ואת כנסת ישראל, ואת עם ישראל.

"אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני" (תהילים קלז, ה). אם מישהו נותן את היד וחותם על דבר שכזה של שכחת ירושלים, כי ירושלים איננה רק העיר, ירושלים זה מושג, זה מושג גדול ביותר, זה עם ישראל, כי עם ישראל הוא נצח, וירושלים היא הנצח. שני הדברים האלה כרוכים יחד. אם מישהו איננו זוכר ונותן את ימינו, מה שהיתה השבועה "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני", האם לא זכר את השבועה הזאת?, האם לא ידע מהשבועה הזאת?, האם לא הינו כולנו עדים מהבזיון הגדול שהיה.
"מקום יש לקב"ה ומסתרים שמו ושם הוא בוכה". הקב"ה כביכול בוכה על גאותם של ישראל. "מפני גיווה" - מפני גאוותם של ישראל שנטלה מהם וניתנה לאומות העולם. הגוי הזה, המרצח הזה, איך שעמד בחוצפה כזאת, בעזות כזאת, ולא נכנע. לא היו צריכים להכנע לו.
"על גאוותם של ישראל" - שאין לנו הגאווה הזאת, הגאווה שהקב"ה מנהל את עמו ישראל, הגאווה והבטחון והאמונה שאנחנו נשמרים על ידי שומר ישראל, כשם ש"ירושלים הרים סביב לה", "כך ה' סביב לעמו". שיש שמירה נצחית, שיש אמונה, יש קול אלוקי שהוא מפריח, הוא מעודד, הוא עוזר אותנו, כלל ישראל לדעת "שלא ינום ולא ישן שומר ישראל", שיש לנו היסוד הזה של "יבחר לנו את נחלתנו את גאון יעקב אשר אהב סלה". גאון יעקב, הגאון הישראלי, שיבחר לנו את נחלתנו, שהקב"ה בחר בנחלה הזאת, מי הוא שיהין לבטל את הדברים האלה.

"ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו" (תהילים קכב, ג). ירושלים הבנויה אשר היתה חצויה, והתחילה להתפתח, והתחילה להתגשר האחד עם השני. כפי שראינו, כפי שזכינו בזמן הזה. אבל אנחנו צריכים לזכור יפה מאד ש"ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו", זה לא רק ירושלים במובן הגשמי, אלא ירושלים גם כנגד ירושלים של מעלה. אם יודעים את זה ומאמינים בזה, וממשיכים בזה, ואם מגשימים את הענין הזה של הרעיון של האמונה הנצחית הזאת, אז ירושלים נשארת נצחית, ירושלים כזאת שאיננה יכולה להחלק.
אבל אם מאבדים את האמונה הזאת, אם אינם יודעים שירושלים של מטה בנויה כנגד ירושלים של מעלה, אם אינם יודעים שמדינת ישראל צריכה להיות מדינת התורה, אם אינם מבינים שבמדינת ישראל צריכה להיות אמונה בבורא עולם, אם אינם יודעים את המטרה העיקרית של הקב"ה שמנחיל לעמו את הארץ הזאת, בשביל להראות את הדוגמא בעולם כולו, בשביל להשריש את האמונה, כי יש בורא עולם, כי יש מנהיג לבירה, כי אין העולם הפקר, כי יש דין ויש דיין, התפקיד של כנסת ישראל, התפקיד של אמונת ישראל. אם הדבר הזה נשכח, כי אז "במסתרים תבכה נפשי מפני גיווה" - גאוותן של ישראל, שניטלה מהם וניתנה לאומות העולם.

וביום זה, יומה של ירושלים, ביום שאנחנו עמדנו על הנצחון הגדול, והגענו להישגים הגדולים של ירושלים משוחררת, של ארץ יש"ע משוחררת, של עם ישראל בגבולותיו, כפי שקבעה התורה בפרשת "מסעי". זכינו לאותו זמן. אנחנו באמונה ובתקוה ובהסתערות של אמונה, ובעיקשות של אמונה, נחזק את עצמנו, ותדע הממשלה את אשר עליה לעשות, ותדע את החובה אשר עליה לעשות. לא למעול בתפקיד הגדול והקדוש הזה שיש לנו, שהנחיל לנו הקב"ה על ידי "קול ה' בכח". נתעורר ונתחזק, נשנן באמונה בקול רם, ש"ה' עמנו", "יבחר לנו את נחלתנו, את גאון יעקב אשר אהב סלה".

הקב"ה יחזק אותנו, יאמץ את כוחנו, ויאמץ לבבנו, ובאותה הבחינה הזאת יעורר בנו את האמונה הזאת, ומכח הזה נעשה חיל, והקב"ה ישמור על עמו ישראל, ויחזיר לנו את הגאווה האמיתית הנכונה. "חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלוקינו" (שמואל ב י, יב). בחיזוק ממש, באמונה של אמת, בנצח ישראל, בנצח ישראל ובמציאות ישראל, ובאמונה לדורי עולם השומר על עמו ישראל, ונחזיק מעמד, ולא יעזבנו ולא יטשנו. להרים קרן ישראל, להרים גאוותן של ישראל, כראוי לנו, כמובטח לנו מדורי דורות. עד יאיר אור חדש על ציון, ונזכה כולנו במהרה לאורו, אמן ואמן.

הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל

ראש ישיבת "מרכז - הרב", ראש כולל "ארץ-חמדה" וחבר ביה"ד הגדול בירושלים.

שיחות ליום העצמאות
"התיצבו וראו"
שיר השירים
שיר השירים
לשבת חול המועד פסח, תשי"ז
משעבוד לגאולה
לי ולכם היא הגאולה
שבת הגדול תש"ח
התבוננות אמונית
מלחמת חרמה ביצר הרע
ניסן תשי"ח

שיחות ליום ירושלים

55 דק'
שיחות ליום ירושלים
מעליית הרב קוק למלחמת ששת הימים
שיחה ליום ירושלים
הרה"ג חיים שטיינר | כ"ה אייר תשפ"א
12 דק'
שיחות ליום ירושלים
ציון וירושלים - הכמיהה והלב
הרב יצחק בן יוסף | כ"ג אייר תשפ"ב
50 דק'
יום ירושלים תש"ע
שידור חוזר מאירוע יום ירושלים בישיבת מרכז הרב - חלק 1
תש"ע
רבנים שונים | כ"ז אייר תש"ע
שיחות ליום ירושלים
מלחמת ששת הימים ויהדות ברית המועצות
הרב יצחק בן יוסף | איר תשפ"ד

שיחות ליום ירושלים

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

דיני כשרות
הלכות טבילת כלים
הרב אליעזר מלמד | כח אדר א תשס"ח
חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד
42 דק'
חקת
פרשת חוקת – פיתולים אלוקיים
הרב יצחק חי זאגא | תמוז תשפ"ו
הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

לא טרגדיה, צמיחה
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יוסף צבי רימון
הרב יהושע שפירא
הרב דוד דודקביץ'
הרב אליהו ברין
הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל
הרה"ג שלמה פישר זצ"ל
הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל
הרב ש. יוסף וייצן
הרה"ג חיים שטיינר

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו