ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
ד"ה מחצית השקל עד 'במקומות רבים'
לשון הקודש
הרמב"ם סובר שהלשון העברית נקראת לשון הקודש בגלל נקיותה, שאין שמות בתורה לדברים הצנועים. הרמב"ן חולק על הראיות שמביא הרמב"ם, ומסביר שלשון הקודש נקראת כן כיוון שבה נכתבה התורה ונאמרו הנבואות, ובה הקב"ה מתנבא ופועל בעולם. בדומה לכך התורה קראה לשקל 'שקל הקודש' כיון שבו אספו את הכסף למשכן, וכן לערכין ולפדיון בכורות, שהם דברים של קודש. (ועיין בפירושו לבראשית מה, יב)
לא, ב
ד"ה ראה קראתי
השגחה על בצלאל בשביל שיעשה המשכן
בדרך הטבע לא היה יכול להיות בישראל בעלי אומנות אחרי השעבוד במצרים, שהרי לא עסקו ולא ראו שם עיסוק בזהב ואבנים טובות. ואפילו אם היה מי שהיה בקי, ודאי קושי העבודה בפרך הקהה את אומנותו. לכן הקב"ה אומר למשה לראות את כשרונותיו של בצלאל, שידע שהקב"ה ברא אותו בשביל בניית המשכן. וזה מה שחז"ל אמרו שהראה לו הקב"ה ספר של אדם הראשון ובו כתוב שבצלאל הותקן מאותה שעה.
לב, א
ד"ה אשר ילכו
ביאור חטא העגל
מלשון רש"י משמע שישראל בקשו לעבוד ע"ז כשראו שמשה לא חוזר. הרמב"ן אומר שלשונו לא מכוונת, וישראל לא בקשו אלהים אחרים, במקום הקב"ה, אלא רק בקשו מנהיג אחר שילך לפניהם, במקום משה.
הרמב"ן מבאר שצורת העגל נבחרה כיוון שזו אחת מארבע דמויות המרכבה, הרומזת למידת הדין השולטת במדבר. כיוון שישראל חיפשו מנהיג להליכה במדבר, בחר אהרן בסמל זה כסימן להנהגת מידת הדין.
נראה שהחטא של רוב ישראל היה במחשבה בלבד, שחשבו שצורה זו מבטאת את הדין עצמו, לא כמידה ממידותיו של הקב"ה, והוא המכונה 'קיצוץ בנטיעות', אך מעטים עבדו עבודה זרה בפועל, והם שנהרגו. (עיין בפירוש לפסוקים: ד, ה, ז, כה).
לב, יח
ד"ה וטעם קול
מנהיג צריך להבדיל בין הקולות השונים במחנה
משה ידע מפי ה' שהעם חטא, והקול הנשמע הוא לא קול מלחמה, אך בענוותנותו לא סיפר ליהושע שה' אמר לו זאת. במקום זה הוא אומר ליהושע שעליו כמנהיג להבחין בין הקולות השונים הנשמעים במחנה.
לד, ג
ד"ה ואיש לא
הבדלי המדרגות בין מעמד הר סיני לנתינת לוחות שניים במעמד הר סיני העם עמיד סביב ורק לא הורשה לנגוע בהר, ואיסור זה תקף עד אחר נתינת לוחות שניים. אך במעמד לוחות שניים צוו ישראל שלא לעמוד אפילו מול ההר. הרמב"ן מבאר שזהו לא מעמד עבור כל ישראל, אלא מעמד עבור משה ובזכות תפילתו, לכן גדול הגילוי בו כמדרגת משה, ולא כמדרגת כל ישראל, וישראל לא יוכלו לעמוד בו.
לד, ט
ד"ה וטעם כי עם
כיוון שעם קשה עורף הוא - עדיפה הנהגה של השראת השכינה
משה מבקש שלא יישלח מלאך, אלא שתשרה השכינה עם ישרא, כיוון שעם קשה עורף הוא. לכאורה זו סיבה לחוסר מוכנותם לשכינה, אך הרמב"ן מבאר שכיוון שישראל הם עם ה', הוא חפץ בטובתם ויסלח להם יותר מהמלאך, ולכן בשעת הרחמים מוטב שלא יהיה מלאך.
אך בשעת הכעס טובה יותר הנהגת מלאך, כיוון שאין ביכלתו לכלות את ישראל בזעמו.
לד, י
ד"ה ואמר נגד
השראת השכינה במשה תייקר את מעלת ישראל יותר מכל הניסים עד כה
ודאי שלא יעשו עם ישראל ניסים הגדולים מיציאת מצרים וקריעת הים, אלא שה' ישרה את שכינתו במשה יותר מכל אדם אחר, ובכך יובדלו כל ישראל משאר האומות, כבקשת משה (לג, טז)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













