ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
על אף שמשה בדק שאין מי שרואה, בסופו של דבר "…וַיִּירָא מֹשֶׁה וַיֹּאמַר, אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר…." (ב, יד-טו).
ייתכן שמשה לא שם לב לכך שהיה שם מישהו, ייתכן שהוא ראה מי נמצא שם ולא חשב שילשין וייתכן אפילו שהעברי המוכה היה זה שסיפר.[1]
רש"י, בעקבות המדרש, מפרש: "וירא כי אין איש – עתיד לצאת ממנו שיתגייר". מרש"י למדנו, שניתן להבין שלא מדובר על ראייה פיזית פשוטה אלא על ראייה במשמעות אחרת.
ניתן, בעקבות רש"י, להציע פרשנות דרשנית נוספת לראייה המוזכרת בפסוקים. משה ראה מציאות מלאה ברשע, בשחיתות ובעוול. הוא התבונן כה וכה, וראה שאף אחד איננו מטפל במציאות מקולקלת זו: "וירא כִּי אֵין אִישׁ". משה הבין שעליו לפעול בעצמו כנגד הרשע והשחיתות.
ייתכן שעיקרון זה עולה גם מתוך עיון בפשטי המקראות בשלושת הסיפורים הראשונים על משה רבנו:
בסיפור הראשון – משה הורג איש מצרי, המכה איש עברי מאחיו.
ניתן היה להבין שהמניע הוא מניע על רקע לאומי – "וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם, וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו".
אבל בסיפור השני מתברר שגם בתוך עם ישראל דואג משה לבער את הרשע: "וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים, וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ" (שמות ב, יג).
עדיין היה מקום לומר, שמדובר בדאגה משפחתית בלבד. אמנם, לאחר מכן אנו פוגשים במשה בסיפור השלישי, בהצלת בנות יתרו במדין, ומתברר שהוא דואג גם לבני עם זר. מתברר, אם כן, שמשה פועל לא רק מתוך מניע לאומי או משפחתי, אלא מתוך מניע אנושי.
שלושת הסיפורים הללו באים ברצף כדי לגלות לנו כיצד מגיב משה בסיטואציה של עוול וחמס, כשאין איש שמוכן להתערב ולתקן אותה.
אין זה מקרה שבשני הסיפורים האחרונים משה מכונה ע"י הדמויות "איש". בסיפור השני, איש עברי שמכה את חברו פונה למשה ואומר: "וַיֹּאמֶר מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט". בסיפור השלישי משה נקרא "איש" גם בפיהן של בנות מדין – "וַתָּבֹאנָה אֶל רְעוּאֵל אֲבִיהֶן, וַיֹּאמֶר מַדּוּעַ מִהַרְתֶּן בֹּא הַיּוֹם. וַתֹּאמַרְןָ, אִישׁ מִצְרִי הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים וְגַם דָּלֹה דָלָה לָנוּ, וַיַּשְׁקְ אֶת הַצֹּאן" (ב, יח-יט) וגם בפיו של יתרו עצמו – "וַיֹּאמֶר אֶל בְּנֹתָיו, וְאַיּוֹ, לָמָּה זֶּה עֲזַבְתֶּן אֶת הָאִישׁ, קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם" (ב, כ).
הכינוי "איש" ביחס למשה מדגיש את ההבנה שלנו על משמעות הראייה בפסוק "וירא כי אין איש" – ראיית צורך להתערב ולעזור, להציל ולהושיע. הבנה זו של הראייה מסבירה לנו למה דווקא משה ראוי להיות מנהיגם של ישראל.
כאמור, בכל הפרשייה הזו המילה המנחה היא "איש". התורה מספרת לנו על מאבק על דמות "האיש". מי יהיה ה"איש" השולט? האיש הרב עם אחרים ומנצל את חולשתם, או איש החסד והיושר המושיט יד ומציל את החלש?
לאור זאת, ניתן להציע קריאה (דרשנית) חדשה, לפיה הפסוק: "וירא כי אין איש" משמש כפתיח לשלושת הסיפורים. משה רואה שאין אף אחד שמטפל בעוולות והולך בעצמו לפעול:
וירא כי אין איש – ויך את המצרי.
וירא כי אין איש – ויאמר לרשע למה תכה רעך.
וירא כי אין איש – ויקם משה ויושיען וישק את צאנם.
פרקי אבות, העוסקים ביסודות מוסריים, נפתחים במלים: "משה קיבל תורה מסיני". פתיחה זו מלמדת שגם יסודות המוסר ניתנו מסיני.
אמנם, לאור דברינו ייתכן ללמוד מפתיחה זו יותר מכך. ניתן להבין שהסיבה לכך שדווקא משה קיבל תורה מסיני היא אנושיותו האדירה, "פרקי אבות" שבו.
דוגמא לכך ניתן למצוא בפרשתנו, שבה משה פועל כדברי המשנה באבות (ב, ה): "ובמקום שאין אנשים, השתדל להיות איש".
[1] ומהרב יואל בן נון שמעתי בשם הרב בנדיקט, שלכן משה חשש "וירא משה ויאמר אכן נודע הדבר": אם הנרצח, הניצל, שהוא מעם ישראל, הולך ומלשין על משה, אכן המצב מדאיג (וייתכן שלא הלשין ישירות, אלא שאמר לחבריו וכך עברה השמועה).
נס חנוכה בעולם שכלי ?
הלכות שטיפת כלים בשבת
אנחנו קודש למענך
איך עושים קידוש?
מה זה אומר בחזקת בשרי?
היסוד הגדול שנלמד מרבי שמעון בר יוחאי
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך ללמוד אמונה?
מה המשמעות הנחת תפילין?
מי חייב לצום בתשעה באב נדחה?
איך ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
