ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
מעשה באישה אחת, שהייתה באה אליו הרבה לקבלת עצה והדרכה רוחנית. יום אחד כשבאה, הודיע לה הגבאי, שהיא לא תיכנס היום. היא המתינה מחוץ לחדר, והנה הגיע גם אביה למקום. מיד ניגשה לאביה ואמרה לו: "אבא, הגבאי דיבר אלי כך". היא הייתה מאוד שבורה.
האב, שהשתייך לחבורתו של ר' אשר, והפנים את הדרכותיו בעבודת ה', ענה לה בהתאם לדרך הייחודית של ר' אשר: "יש לך בעיה שאת מתייחסת לגבאי כאילו הוא עשה לך משהו. זה הכל בורא עולם. אם תגידי לעצמך להיפך - 'אני מעריכה את הגבאי, שהוא שליח של ה', וזה לא הדיבורים שלו בכלל'. ובמקום כעס כלפי הגבאי, תכניסי בליבך הערכה אליו, הוא יכניס אותך לר' אשר".
לבת זה היה קשה מאוד, אך האב אמר לה, שזה מה שה' רוצה ועליה להשתדל. היא עמדה מספר דקות, ועבדה על עצמה, להכניס בליבה הערכה ולבטל את השנאה.
והנה, למרבה הפלא, כעבור כמה דקות, ניגש אליה הגבאי, ואומר לה: "את רק רוצה להגיד שלום לרב?" "רק שלום?"
היא נכנסה לר' אשר, וברכת השלום התפתחה לשיחה של עשר דקות, שבה היא דיברה על כל מה שרצתה. הגבאי הסתובב סביב כמו אריה אבל לא ניגש להפסיק... (ר' אשר עמ' 89).
יש כאן כביכול יסודות פשוטים בעבודת ה', אך באמת אלו מדרגות גבוהות מאוד, שהם עבודת חיים, ומעטים זוכים להגיע אליהם, ולוואי ונזכה לאחוז במשהו ממדרגה גבוהה זו.
הבה נבחן, כיצד הדברים מופיעים בפרשת שמות. בתחילה, משה רבינו חי כנסיך בבית פרעה. והנה, גדל הנער, והוא יוצא אל אחיו ורואה בסבלותם. מהר מאוד, מתעורר בו חוש המנהיגות, והוא תופס פיקוד ומנסה להושיע את החלש והנדכא. הוא רואה איש מצרי מכה איש עברי, "ויך את המצרי ויטמנהו בחול".
למחרת, הוא רואה שני אנשים עברים ניצים, והוא מנסה להשליט סדר. ואז, פונה אליו המכה ואומר לו: "מי שמך לאיש שר ושופט עלינו"? במילים של ימינו, מטיח בו אותו אדם: מי אתה בכלל? מה אתה תופס עלינו גובה? אתה לא האחראי כאן! וכמו שרש"י מוסיף: "הרי עודך נער".
האם המילים הפוגעות הללו שרטו משהו בנפשו של משה הצעיר? האם הם פגעו ברצון ויכולת המנהיגות שלו? נראה בהמשך.
משה בורח מפרעה, ונמלט ממצריים לשנים רבות. הוא בורח כשהוא נער, וחוזר בן שמונים. לאחר עשרות רבות של שנים, מתגלה אליו ה' בסנה, ומצווה אליו ללכת בשליחותו לפרעה ולהוציא את ישראל ממצרים.
התגובה הראשונה של משה היא – "מי אנוכי, כי אלך אל פרעה?", אינני ראוי, "מה אני חשוב לדבר עם המלכים" (רש"י).
יתכן, ומשה מהדהד כאן את אותה אמירה שהטיח בו המכה לפני עשרות שנים – "מי שמך לשר ושופט עלינו?, מי אתה בכלל?
אולי משה נשא בליבו את אותה אמירה מקטינה, שבגללה נאלץ לברוח ולגלות מסביבתו במשך עשרות שנים, וכעת הוא אומר לה' – מי אני? אינני ראוי למשימה הגדולה הזו?
בימינו, אם אדם היה בא אלינו ומספר לנו, שהוא לא מרגיש שווה משהו, היינו מחזקים אותו ומסבירים לו שהוא שווה וכו', וכנראה, זה מה שצריך לעשות בדרך כלל עם כל האנשים במדרגתנו, אבל משה רבינו היה במדרגה אחרת..
ה' עונה למשה: "כי אהיה עימך", וכמו שמפרש רש"י: "לא שלך היא, כי אם משלי". ובמילים שלנו, ה' עונה לו, אתה מצד עצמך באמת לא ראוי ולא שווה, אבל אתה שליח שלי, אתה מביא את דבר ה', ושליח ה' וודאי ראוי, מצד שהוא שליח ה'.
זה בעצם מה שראינו בסיפור שבו פתחנו. לא לחפש למה אנחנו שווים, ולכעוס על מי שהטיח בנו דברים קשים ומקטינים, אלא לנסות ולהתרומם למדרגה שמבינה שהכל מאת ה', וכל כוחנו מה', וממילא גם מי שהטיח דברים קשים הוא רק שליח ה', והעניין הוא לא הוא ולא אנחנו, אלא מה שה' בא ללמד אותנו כאן.
כמובן, זה מנקודת המוצא של הנפגע. זה לא אומר שמותר לפגוע באחרים, הפוגע וודאי צריך לשוב בתשובה ולדבר יפה לאחרים, ואף אצל משה רבינו, הרי הפוגע נקראת בתורה 'רשע', אך הנפגע אם יתעלה למדרגה שיחוש שהכל מה', הרי יהיה לו יותר קל, וגם מעלתו הרוחנית תתרומם מאוד.
זו וודאי מדרגה גבוהה מאוד, וכדי להגיע אליה צריך עבודת חיים, ולהיות אנשי אמת, אך אם מסיפור זה ומדבר תורה זה נתרומם אפילו במשהו באמונה בכך שהכל מאת ה', הרי התקדמנו במשהו.
שנזכה...
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
