ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
קולמוסים רבים נשתברו בניסיון להסביר פסוק זה ובמיוחד את סופו הסתום. מצד אחד, ברור שאין נסתר בפני הקב"ה ואין ידיעה מחוץ לידיעתו ומצד שני, לא ברור על איזו ידיעה מיוחדת מכריז הכתוב, ידיעה שתוצאותיה היא גאולה לישראל.
רש"י פירש שלפני שליחותו של משה, היתה תקופה של הסתר פנים (בדורנו אין צורך להכביר במילים כדי להסביר את משמעות העניין וחומרתו). וז"ל: "נתן עליהם לב ולא העלים עיניו".
ראב"ע פירש בכיוון אחר: "וירא החמס, שהיו המצרים עושים בגלוי. וידע העשוי בסתר".
לדבריו, הנושא הוא: העוולות שעשו המצרים לבני ישראל והכתוב הכריז כי הכל היה גלוי ביחס לקב"ה, אפילו העינויים שנעשו בהסתר. (גם בנושא זה של מחנות מוות מוסתרים היטב אין צורך להכביר במילים).
האברבנאל ביאר בדרך הבאה: "וזה פירוש 'וַיַּרְא אלקים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּדַע אלקים', ר"ל שמצד אחד שמע נאקתם וזכר את בריתו ומצד אחר ראה את בני ישראל שהיו עושים כמעשה ארץ מצרים בע"ז שלהם ועם כל זה הכריע כף הזכות וידע השם אותם ורחם עליהם לגאלם".
פירושו של האברבנאל מבוסס כנראה על המדרש הבא: "'וַיַּרְא אלקים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּדַע אלקים', אמר ריש לקיש שראה שהן עתידין להמרות על ים סוף דכתיב 'וימרו על ים בים סוף' (כשרצו לחזור מצרימה), וידע אלקים, ידע שהן עתידין לומר 'זה אלי' (בשירת הים), ריב"ל אמר ראה שעתידין לומר 'אלה אלהיך ישראל' (בחטא העגל), וידע אלקים, שעתידים להקדים נעשה לנשמע (במתן תורה)" (שמות רבה (וילנא) פרשת שמות פרשה א).
המדרש מנסה להתמודד עם מצב שבו העם מצד אחד, מצליח להתעלות לפסגות גבוהות מבחינה רוחנית ומצד שני, נופל לבורות לא פחות עמוקים מבחינת שמירת המצוות ויראת השמים.
בפסוק זה, ששימש הקדמה לבשורת הגאולה יש בשורה אדירה גם לדורנו. אם ברצוננו להבין מדוע ההכרעה היא לכף זכות, יש לעיין בדעה הבאה במדרש: "ורבנן אמרי וירא אלקים שעשו תשובה הבינונים וגם הרשעים הרהרו לעשות תשובה דכתיב 'התאנה חנטה פגיה', וידע אלקים, שאפילו אחד בחבירו לא היה יודע אלא הקדוש ברוך הוא לבדו, וזה מכוון את לבו וזה מכוון לבו ועושין תשובה" (שם).
לדעת רבנן הכתוב מכריז בפסוקנו, כי עמוק בתוך הלב, במקום שבני אדם אינם מסוגלים לראות, רק הקב"ה יודע שקיימים הרהורי תשובה. זה לא רק שיש צדיקים הנושאים על גביהם את כלל הציבור, גם הבינונים והרשעים בעם ישראל הם צדיקים.
בשנים האחרונות ניתן לזהות (למרות נפילה לתהומות בחלק מן התחומים) רגשי קודש נסתרים, שצצים ועולים מבין השיטין בחלקים נרחבים של החברה הישראלית. תופעה זו רחבה הרבה יותר מתנועת התשובה וההתחזקות הגלויה. זה מצטרף לכך שהחברה בישראל הגיעה בשנים האחרונות להישגים רבים בתחומים רבים.
גם אם הדרך עדיין ארוכה, נשתדל להפנים את המסר העולה מפרשת שמות. נחפש את אותם הרהורי תשובה, חברתיים, מוסריים וערכיים ונטפח אותם. שמירת המצוות בגלוי תופיע בסוף הדרך. כל ניסיון לדחוק את הקץ עלול רק לדחותו ח"ו. גם אם בעיניים אנושיות אי אפשר לראות זאת, יש כאן הכרזה - וַיֵּדַע אֱלֹקים! רבותי, סבלנות!
אנחנו קודש למענך
איך ללמוד גמרא?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
דיני פלסטר בשבת
ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ
מסירות או התמסרות?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
