ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- נשא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עינבל בת אלון
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר ... וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם וַיְקַדֵּשׁ אֶת הָעָם" (שמות י"ט י-יד).
פרשת נזיר מופיעה בפרשתנו ופותחת בביטוי המיוחד
"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר לַה'" (במדבר ו' ב).
ביטוי זה מופיע גם בהפטרה, בהקשר לנזירות שמשון, "וּמַפְלִא לַעֲשׂוֹת" (שופטים י"ג יט).
מסביר בעל ה"שפת אמת":
"פירוש נזיר להיות נבדל מענייני העולם הזה אף כי גם הוא עושה דברי העולם אבל בכח האדם להתדבק עצמו בכח השורש של כל דבר שהוא חיות הפנימיות ונקרא פלא כדכתיב עושה נפלאות שד' יתברך נותן בחינת פלא גם בעשיה גשמית".
הפלא הוא שאדם חומרי וגשמי מסוגל להדבק בשכינה גם בחיי המעשה וזה גם פשר ההפלאה של הנזירות. דבריו של בעל ה"שפת אמת" מבוססים על דברי הרמ"א ב"דרכי משה" על הטור בהסבר ברכת "אשר יצר" והביטוי שטבעו חכמים "ומפליא לעשות" וז"ל:
"ונראה לי שמפליא לעשות קאי על הנשמה שנתן באדם וזו היא פליאה גדולה שיתקיים דבר רוחני והוא מן העליונים בדבר גשמי בגוף האדם שהוא מן התחתונים...ועל ידי זה מפליא לעשות שהנשמה נקשרת בגוף" (סימן ו אות ב).
כיצד מתחדש קשר זה שהחל במעמד הר סיני שם עליונים נשקו לתחתונים, שכינה ירדה ושרתה על אומה אנושית? כיצד ממשיכים את המאורע וכיצד מחזקים את הקשר הפלאי? התשובה לכאורה היא בהתקדשות כפי שדרש גם המעמד בהר סיני, אז ההתקדשות הייתה חד פעמית.
כיצד עושים זאת בחיי היום יום? הרמב"ן ב"איגרת הקודש" מחדש לנו חידוש גדול וז"ל:
"ופי' רבותינו ז"ל (ספרי שם, סוטה יד א) בפסוק "והלכת בדרכיו" מה הוא קדוש אף אתה היה קדוש מה הוא חנון אף אתה היה חנון. וא"כ נמצאו כל ישראל הנהגותיהם מיוחסת על יחוד השם הגדול יתברך, לפיכך מתדמין אליו בכל מעשיהן והוא יתברך אמר (ויקרא י"א, מד) והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני ד'. ומאחר שכל מעשינו כדמיון מעשה השם יתברך נמצא שכל זמן שאנו עושין הטוב והישר, שאנו מקדשין שמו הגדול כאמרו (דברים ד) ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקים, לפי שאנו מתדמים לבוראנו יתברך. וכל זמן שלא נתנהג כשורה ונעשה מעשים מקולקלים, אנו מחללין בהם שם שמים, אחר שאנו מתדמים לו והנה מעשינו מכוערים. ועל זה אמרו במסכת יומא (פו א) בזמן שאדם קורא ושונה ומשאו ומתנו באמונה עליו הכתוב אומר (ישעיה מט) ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר, אבל בזמן שאדם קורא ושונה ואין משאו ומתנו באמונה מה בני אדם אומרים עליו ראיתם פלוני כמה מקולקלין דרכיו ומעשיו ועליו הכתוב אומר (יחזקאל לו) עם ה' אלה ומארצו יצאו ונמצא שם שמים מתחלל. והטעם על כל זה שאמרנו כי מאחר שאנו מתדמין לו במעשינו הנה קדושת השם וחלולו תלוי במעשינו" (אגרת הקודש לרמב"ן פרק א ד"ה דע כי).
דבריו של הרמב"ן מופלאים, לפי דבריו, יסוד היסודות של אמונת היחיד, הדרך להתקדש, להתקרב לשכינה, היא באמצעות הליכה בדרכי הקב"ה בעיקר בשני תחומים. האחד - על ידי הגברת מידת החסד, החנינה והרחמים כלפי הזולת מבחינת חייו האישיים של הפרט ומבחינת סדרי העדיפויות של החברה. והשני - משא ומתן באמונה, יושר בהליכות ביחסי האדם עם הפרט ועם החברה. ככל שהיהודי יקדש שם שמים בהליכות חייו וככל שהחברה בישראל תשדר מסר מסוג זה - מסר של ערכים שיקבעו את סדרי העדיפות בשיג ושיח הציבורי שלה, כך נזכה למתן תורה, לחזרת הנבואה והשכינה הרבה יותר מהר. חומר למחשבה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
