ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מצוות
הגמרא במסכת שבת מלמדת אותנו יסוד בעל משמעות גדולה מאוד:
"דאמר רב יהודה אמר שמואל: בשעה שתיקן שלמה עירובין ונטילת ידים יצתה בת קול ואמרה: "בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני" [משלי כג]. "חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר" [משלי כז].
[תלמוד בבלי מסכת שבת דף יד ע"ב]
שלמה המלך כתב את שיר השירים שעליו נאמר "אין כל העולם כולו כדאי כיום שנתנה בו שיר השירים למה שכל הכתובים קדש וזה קדש קדשים" [שיר השירים רבה, פרשה א]. שלמה המלך כתב את משלי ששהוא ניתוח הנפש הכי עמוק שהיה בהסטוריה ולא היה ניתוח יותר מוצלח ממנו מעולם; שלמה המלך כתב את קהלת, ניתוח האנושות והעולם הכי מקיף שנעשה מעולם. למרות כל אלה – דווקא בשעה שתיקן שלמה המלך עירובין ונטילת ידים , רק אז ולא בכתיבת כל הספרים האלה – אמרה בת הקול "בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני". למה?
כי בשביל להיות קדוש ולחיות בקדושה לא עוזר לדבר על הקדושה, צריך לחיות אותה, לבצע אותה בצורה הכי גשמית וחומרנית. אדם עובר בחייו חוויות רוחניות כאלה ואחרות שמשפיעות מאוד על נפשו ומזככות אותה באמת ובתמים. אם האדם לא יידע להכניס את הרוחניות שרכש לתוך החיים בצורה עקבית, חוקית, שיטתית ומסודרת – ההשפעות תתפוגגנה במהירות ולא יישאר מהן שום דבר כיוון שהחומריות הגסה מאוד שתלטנית ומושכת ללא הרף כלפי מטה. ללא קביעות מוחלטת שהאדם יציב לעצמו – לא יצליח לשמר את ההשגות הרוחניות שהגיע אליהן. העולם הזה הוא עולם של מעשה ובהתאם לכך ניתנו לנו כוחות מעשיים-טבעיים על ידי הקב"ה. מטרת הכוחות הללו היא להביע את הקדושה הרוחנית-המופשטת בתוך מערכת החוקים של העולם הגשמי-המוחשי. יש לזכור שזו מטרה אלוקית עליונה שהרי הוצבנו בעולם הזה ועם הכוחות הללו על ידי ריבונו של עולם. לכן דווקא הפרטים הדקדקניים, המסודרים, הבלתי-משתנים, המחייבים שעלולים לפעמים להיות אפילו משעממים – הם אלה שמטמיעים בתוך האדם את הקודש, מתוך ההרגל שרוכש לעצמו בעולם הגשמי וחי את הקדושה בצורה מעשית בחייו, זה הדבר שיביא אותו אל הקדושה,זה מה שירגיל אותו לחיות בצורה ישרה ושעצם חייו יהיו בתוך הטהרה.
כמובן שצריך לדעת גם בתוך החוקים הקבועים כיצד לשמור על התחדשות מתמדת ומלאת חשק והשגרה צריכה להיות משמחת ולא אפורה ויבשה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
