ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מצוות
"נראה שזה תכלית המצות שהם מכוונים לאברים וגידים של האדם כי הגוף הוא מלבוש הנפש והנשמה, והאדם צריך לידע כי הוא גר בעולם הזה. ובאמת הנשמה במקרה בעולם הזה ובעצם בעולם העליון (אין מקומה של הנשמה אלא בעולמות העליונים והיא נמצאת זמנית בעולם הגשמי). והגוף בעצם בעולם הזה ובמקרה בעולם העליון (מקומו של הגוף בעולם הגשמי ולא בעולמות העליונים שהם רוחניים)... וכל מצוה יש בה ב' הבחינות: להכניע הגוף, ולהאיר הנשמה והנפש. וזהו עיקר עבודת האדם לבטל ולהכניע כח הגוף אל הנשמה להיות טפל אל הנשמה"
(בראשית פרשת וישלח)
השפת אמת מחדש שיש בכל מצווה שני עניינים, האחד הוא סור מרע, הכנעת הגוף, והשני הוא עשה טוב, הארת הנשמה אצל האדם. בקיום המצוות אנו מוכיחים שהנשמה היא העיקר, והיא מולכת על הגוף הזמני.
וממשיך שם:
"וכמו שכתוב 'גר אנכי עמך', פי' כמו שקדושתו יתברך בעולם הזה אינו בקביעות, כך גר אנכי. וכשהאדם פונה עצמו מכל עסקי העולם וכל מחשבותיו רק לעסוק במלאכת שמים מאיר בו כח הנשמה, ונעשה הגוף טפל. היפוך מסדר הקבוע בעולם הזה, וזהו בחינת תושב ככל אבותי ... כי האבות זכו להיות מזוכך גם בגופם שנעשו מרכבה אל הקדוש ברוך הוא, וזכו בעבודתם גם לדורות להמשיך השכינה בעולם הזה בבית המקדש בפועל ממש. וזה דבר גדול מאוד. וזה היה עבודת האבות בארץ ישראל"
האדם בעולם הזה הוא זמני, הנשמה שהיא מהעולם העליון היא כמו גר בארץ, לא קבועה. אך האדם צריך להתעלות כך שמעשיו הרוחניים הם יהיו העיקר ואילו המעשים החומריים שלו יהיו טפלים, כך שהנשמה תהיה תושב בארץ והגוף יהיה גר. מדרגה זו היתה אצל האבות הקדושים שכל גופם היה קודש והם היו מרכבה לשכינה. החיבור של המלכת הנשמה באדם הוא החיבור של השכינה בארץ, שמתבטא בארץ ישראל ובבית המקדש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
