ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- זמן הגאולה
ואפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, כולנו זקנים, כולנו יודעים את התורה – מצווה עלינו לספר ביציאת מצרים
אם הכול מוכר, אז למה לחזור על זה שוב? לא חבל לבזבז ערב שלם על סיפורים ידועים?
במרוץ החיים האישי, אנחנו חייבים לסמן תחנות עצירה לתדלוק ומילוי מצברים. בשטף העשייה היומיומית, אנחנו זקוקים לתזכורת מאין באנו ולאן אנחנו צועדים. זו התועלת המרכזית ב'חשבון נפש' קבוע, שלא נועד רק להדגיש את החסרונות, אלא בעיקר להעצים את האישיות. סיפור יציאת מצרים, הוא לא עוד פיסת מידע במאגר הזיכרונות שלנו. הסיפור הזה הוא תשתית החיים של כולנו. זה היה מאורע מכונן, שעשה אותנו למי שאנחנו. הדרישה ההלכתית הזו הוכיחה את עצמה, ולאחר כאלפיים שנה של סיפורי יציאת מצרים, העם היהודי קם מאשפתות הגלות ונחוש להמשיך בדרכו. גם היום, אתגרים רבים ניצבים לפתחינו ושלל סוגיות כבדות משקל מעסיקות אותנו באופן קבוע. הרבה יותר קל להתנער מאחריות היסטורית ולחפש פתרונות מידיים של 'כאן ועכשיו'. אבל כדי להבטיח נאמנות לייעוד הלאומי שלנו, מקיימים 'ריענון מערכות' שנתי, בפסח. החובה הישנה לספר ביציאת מצרים, אקטואלית שבעתיים בעידן הגאולה שלנו, שמתמקד בבירור הזהות הישראלית.
הלכה- מוקצה מחמת חסרון כיס- ב
עוד בכלל מוקצה מחמת חסרון כיס: שטרות כסף, מסמכים מסחריים חשובים, תעודת זהות, כרטיס אשראי, בולים, כרטיסיה לאוטובוס, קלף של סופרים, נייר כתיבה מיוחד שמקפידים שלא להשתמש בו לצרכים אחרים.
וכן שעון קיר ותמונה יקרה שמקפידים שלא להזיז בחינם שמא ינזקו - מוקצים מחמת חסרון כיס. וכן ארון גדול שמקפידים שלא להזיז בחינם כדי שלא יתקלקל - מוקצה מחמת חסרון כיס. והאיסור הוא על הזזת כלל הארון, אבל מותר לפתוח את הדלתות והמגרות שנועדו לשימוש תדיר.
כוסות, צלחות ובגדים שנועדו לסחורה, מוקצים מחמת חסרון כיס, מפני שהסוחרים רגילים להקפיד שלא להשתמש בהם. וסוחר שאינו מקפיד על כך, אין הכלים שברשותו מוקצה. סוחרים במיני מאכלים אינם רגילים להקפיד שלא יאכלו מהסחורה שבידם, ולכן המאכלים שבחנויות ובמחסנים אינם מוקצים. (מתוך 'פניני הלכה' שבת ב' כג, ד)
דברים שבלב- נשמה חדשה
בן דודי, ג'רמי, הגיע לבקר בארץ מאמריקה הגדולה. מיד כשהוא נחת לא התאפקתי ולקחתי אותו לכותל. הוא התרגש מאוד ואפילו טמן פתק קטן בין אבני הכותל. עשינו סיור מודרך במנהרות הכותל, אשר היה מרגש לא פחות. אחר כך אכלנו ארוחת ערב קלה ברובע. לאחר יום מפרך כזה הגענו הביתה, עייפים אך מרוצים, ונרדמנו תוך שניות. בבוקר, אחרי שהתעוררנו, שאלתי את ג'רמי: "איך קמת הבוקר? אתה מרגיש אותו ג'רמי?". הוא הסתכל עליי, לא מבין מה אני רוצה ממנו. "אני רוצה להראות לך דבר מעניין", חייכתי. "רבי אברהם אזולאי היה מקובל שחי בחברון לפני כמה מאות שנים. הוא כתב דבר מדהים:
'והנה האדם כשהוא בחו"ל היתה לו נפש מעולם הָאוֹפַנִּים, וכשזכה ונכנס לארץ בא לו נפש חדשה מעולם היצירה ומתלבש בתוך הנפש הישנה שהיתה לו, ובלילה הראשונה שישן בארץ יוצאות שתי הנפשות ועולות למעלה, ובחזרה אינה חוזרת אלא החדשה בלבד '.
אני לא מבין לגמרי מה כתוב פה, אבל אני לפחות מבין שאתה אדם חדש... האוויר המיוחד של ארץ ישראל ברא לך נשמה חדשה. תתחדש!"
אחי הגדול שלומד בישיבה גבוהה שמע את הדברים. הוא התקרב אלינו ואמר: 'אדם בארץ ישראל יכול לקלוט דברים עליונים יותר. האוויר כאן צלול יותר. 'אוירא דארץ ישראל מחכים'. יש לו יכולת להתחדש בעבודת ה'. גם עם ישראל שחוזר לארצו אחרי אלפיים שנות גלות קיבל נשמה חדשה. בגלות הייתה לנו נשמה אחת, וכשהתעוררנו בארץ ישראל מהשינה העמוקה של אלפי השנים, קיבלנו נשמה חדשה. הנשמה הזאת גורמת לנו להתחדשות בכל התחומים; בלימוד התורה, בתשובה, בעבודת ה', בהתייחסות לחוכמות החול וביחס לאמנות וליצירה. בארץ אנחנו חוזרים ומקימים את המדינה, ולכן אנו צריכים המון תחומים ומקצועות שלא היו לנו פעם. צריך להביט בדברים במבט של עם החוזר לארצו, ולא של עם הנמצא בגלות, מנותק מחיי החומר ועוסק רק בענייני הרוח. זו, לדעתי, אחת המשמעויות של 'הנשמה החדשה' הזאת. מבט חדש על כל עבודת ה' שלנו בארץ ישראל".
נקודה למחשבה: תן שתי דוגמאות לבקשות בתפילה שלא היו בגלות והתווספו בימינו. מה המשמעות שלהן לגביך?
סיפור- פקודה בגשם / י' מיכאל
מראה הסוללה הפרוסה לפנים היה עלוב למדי. התותחים שקועים בתוך השלולית, לידם אוהלי סיירים ספוגי מים מכוסים בקרעי ניילון. מטר דק ומטריד ירד ללא הפוגה זה היום השלישי. המכוניות חנו דבוקות לצלעי הגבעה כעדים אילמים למאמץ שהושקע יומיים לחפור את העמדות בתוך הבוץ הטובעני.
רב סמל יהודה ידע שלפני עשר דקות נתנו מפקדי האוגדה פקודה המורה "להעביר את התותחים לוואדי מקביל. כיוון כללי – דרום, ולא פחות מאלף ומאתיים מטר. זאת, מכיוון שהעמדה משבשת את מערך הכוחות".
"משבשת את המערך", "ואדי מקביל", "אלף ומאתיים מטר" – קטעי הפקודה שרצו במוחו ברורים מאוד. אלף ומאתיים מטר בסך הכול – מצחיק ממש. הרי המכוניות אינן יכולות לזוז כלל.
להן אין שרשרות. הלילה התגייסו כל החבר'ה, ודחפו את התותח של מוישה חמישה מטר במשך חצי שעה תחת גשם. יוסקה, מפקד הסוללה, רצה למעשה עוד שלושים מטר, אך זה היה כבר בלתי אפשרי, ואז הפטיר: "בסדר בחורים, נסתפק בזה – המג"ד יבין".
החבר'ה רובצים באוהלי סיירים ומנסים לתפוס מעט חמימות תחת השמיכות הלחות. סמל יהודה הרגיש ממש את החמימות הזאת. חלף במוחו הוויכוח לפנות בוקר בין גדי ובין מפקד השמירה: "אני לא קם אפילו תביא הנה את הרמטכ"ל עצמו. אל תגיד לי בית סוהר! בית סוהר זה בית הבראה – יבש ואוכל חם".
רס"ל י' חזר אל אוהל הפיקוד. מפקד הסוללה נמנם לצד מכשיר הקשר, שני קצינים אחרים לגמו נוזל כהה דמוי קפה. רס"ל י' ניער קלות את מפקד הסוללה.
"מה הבעיות?" שאל יוסקה. "אין לי לב להוציא את החבר'ה מהאוהלים, הם גם לא יקומו. תראה איך זה נראה שם בחוץ, המפקד".
"תגיד להם שזו פקודה ממפקד האוגדה, אנחנו לא אשמים", התערב אחד מהסגנים הצעירים.
"לך תגיד להם אתה, הלא בעל דרגת קצין אתה", ענה לו הרס"ל. "אתה מכיר אותם, איים עליהם בתלונה, הם יקומו כמו כלום", ניסה את כוחו הסגן השני. מפקד הסוללה הקשיב לוויכוח. אחר קם, לקח את שמיכתו ופנה אל הסגנים והרס"ל:
"בואו, אנחנו נוציא את התותחים, החבר'ה יבואו לעזור. רס"ל י', תביא ארבע טוריות וחבלים!"
שלושת הקצינים והרס"ל ניגשו אל התותח והחלו לחפור. סמל מוישה הוציא את ראשו מהאוהל ושאל בתמיהה: "הי, מה העניינים?" "תביא את החבר'ה", ענה לו הרס"ל, "צריך לעזור".
מפתחי אוהלי הסיירים הנמוכים הופיעו ראשים, אחריהם הגופות: החברה החלו להזיז את תותחי הסוללה.
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך ללמוד גמרא?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך נראית נקמה יהודית?
איך ללמוד אמונה?
נס בלב ים - הנס ויום הזיכרון שלו
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
הלכות שטיפת כלים בשבת
למה הכל אסור בתשעה באב?!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
