ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- כשרות
לפני כמעט 70 שנה זכינו לחוות את המאורע ההיסטורי של הקמת מדינת ישראל. כאשר אנו סוקרים את המדינות, הקרובות והרחוקות, אפשר לראות שחוסנה של מדינה נמדד בהתאם לאחריותה ודאגתה לאזרחיה.
מדי פעם מתפרסמות ידיעות על אנשים שמתים מרעב בהמונים, מפני שהמדינה שבה הם מתגוררים אינה דואגת לספק להם מזון בעתות מצוקה. מדינה זכאית לגבות מיסים, לחוקק חוקים ולאכוף אותם, למען טובתם ושלומם של אזרחיה.
כל נהג יודע שכאשר הוא נתקע מאחורי משאית שמשרכת דרכה באיטיות מעצבנת, קו ההפרדה הלבן הופך להיות האויב. לו רק היה מותר לעקוף בקו לבן כמה מאושר היה נהג זה, לאותו רגע כמובן, כי ברגע הבא אם חלילה היה נמחץ תחת גלגלי רכב כבד שבא ממולו, היה הופך הרגע המאושר לאסון נוראי. לכן ברור שחובתה של מדינה היא לאכוף חוקים, גם אם באותו רגע הם אינם נעימים, וזאת למען החיים והסדר.
בכל התחומים, ברור שהמדינה היא הריבון: בחוקי הרפואה והתנהלות בתי החולים וקופות החולים, במיסים וגבייה מהאזרח, בתחבורה ובכבישים, בחינוך, בניהול מכסות חקלאיות, ועוד ועוד. אותו עיקרון נכון גם לנושא הכשרות. מיליונים מאזרחיה של מדינת ישראל, ומאות אלפי תיירים בשנה, דורשים וצורכים כשרות במוצרי מזון. נכון, לא כולם, לצערנו, אבל סקרים מלמדים אותנו שרוב תושבי המדינה, דתיים ושאינם דתיים, מעוניינים ורוצים כשרות זו, ברמות שונות. זו חובתה של מדינה לתת לאזרחיה שירות זה, וזו גם זכותה להקים מערכת ממלכתית שתיתן מענה לאזרחיה.
לכל נושא במדינה יש אחראי, משרד או גוף שמטפל. כמו שבענייני בריאות או ספורט יש שר ממונה על מתן השירותים לאזרח, כך חובה לנהל את הכשרות באמצעות משרד ממונה. הרבנות הראשית לישראל הוקמה עוד טרם הקמת המדינה, וגם כיום היא בנויה כיחידת סמך של המשרד לענייני דת, זאת כדי שלא תהיה כפופה בשאלות המהותיות לדרג הפוליטי, ותוכל לקבל החלטות כמתבקש מדעת תורה.
לא לפרק את החבילה
אכן במהלך השנים התעוררו נקודות ביקורת רבות על התנהלותה של הרבנות הראשית בכלל, ומערכת הכשרות בארץ בפרט. לא בכדי קמו בד"צים למיניהם אשר באו לתת מענה לציבור שביקש יותר (ובמאמר מוסגר - לא בכל בד"ץ הוא אכן מקבל יותר).
גם מבקר המדינה בדו"חות הביקורת שלו מצא כשלים במערך הכשרות, כך שאין ספק שהמצב הנוכחי דורש תיקון, והשאלה הניצבת לפתחנו היא כיצד לבצע את התיקון. כאשר בעל ואישה לא מסתדרים ביניהם, הפתרון שנראה קל ופשוט הוא לפרק את החבילה. באותו אופן כאשר יש פגם בהתנהלות מערכת הכשרות של הרבנות, באים אנשים נמהרי לב ומציעים את ההצעה שכבר נידונה לפני שלמה המלך: "גזורו" - לנטוש את הממלכתיות ולבנות מערך כשרות פרטית. לא זו הדרך.
ארגונים פרטיים רבים אורבים בפתח, ורק ממתינים לרגע שבו יחליט מאן דהוא על הפרטת מערך הכשרות. או אז יצוצו כשרויות כפטריות אחר הגשם. כל "רב" רפורמי, או "רבה", יוכל-תוכל להקים מערך כשרות. מי ששמירת הכשרות אינה בנפשו ישמח על כך, שהרי זה קל הרבה יותר, בדיוק כפי שיש מי שקוראים להתיר סחר בסמים שונים באופן חופשי ללא ביקורת גורמי בריאות ורווחה, כי זה קל יותר, מושך וקורץ, ונראה מאוד "מתקדם". כפי שמוטלות מוגבלויות חוקיות על סחר בסמים, קל וחומר שיש להישמר מפריצת מערך הכשרות.
הכיוון צריך להיות לא להרוס, אלא לבנות מחדש. כיצד? מדינת ישראל משופעת בתלמידי חכמים העוסקים בכשרות יומם ולילה. לצדם ישנם אנשי מעשה מוכשרים, אשר ייטיבו לבנות מערך כשרות ארצי, שמור ומפוקח. המערך צריך לכלול שתיים או שלוש דרגות כשרות: כשר למהדרין, כשר, וכשר בדיעבד.
אפשר וצריך לקבוע קריטריונים הלכתיים מדויקים יחד עם נהלים מסודרים. יצרן או ספק מזון שיעמוד בתנאים מחמירים יקבל כשרות מהדרין, יצרן שאינו מעוניין להשקיע הרבה יקבל כשרות רגילה. אחרים, שרק בדיעבד אפשר להתיר את מוצריהם (ע"י ביטול ברוב וכדו') יסתפקו בכשרות בדיעבד.
במקביל, מבחינה מנהלתית חובה להפריד בין המפעל דורש הכשרות ובין המשגיח שנותן את הכשרות וגורמי הפיקוח על הכשרות. מבקר המדינה אף הוא העיר שהמצב שבו המשגיח כפוף מנהלתית לבעל המפעל, יש בו ניגודי אינטרסים. ניתן לעשות זאת, למשל, באמצעות חברה ממשלתית שתעסיק את עובדי הכשרות בכל הארץ, או באמצעות פתרונות אחרים שיוצעו על ידי מומחים למינהל ארגוני.
כל המערכת הזאת תובל על ידי הרבנות הראשית, וכך נפתור את סוגיות הכשרות בפריסה ארצית, באופן שבו הכשרות תהיה ממלכתית, המעסיקים לא יוכלו ללחוץ על המשגיחים והמפקחים, ונוהלי הכשרות יהיו אחידים וכל רב מקומי יהיה כפוף לנהלים אלה. באופן זה כולנו נאכל מזון בריא יותר, טרי יותר, זול יותר וכשר יותר.
מתוך העיתון בשבע.
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הלכות קבלת שבת מוקדמת
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה כבד לך?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
אנחנו קודש למענך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
