ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
בשובו מבית הכנסת, ראה שהנשים מסתודדות ומצביעות עליו. החיד"א שאל את המתורגמן – מה הן אומרות, והלה תרגם את דברי אחת מהן: "הרב הקדוש מירושלים אמר, שהמשיח לא יבוא השנה".
הרב נתמה על דברי האישה, והיא הסבירה לו שבכל שנה הן מכינות את הבית לבוא המשיח בתשעה באב, ואילו השנה נאסר עליהן להתכונן לבואו.
בעקבות דבריה, חזר בו החיד"א מדבריו, ואמר: "יש להודיע שחייבים לסייד גם השנה. אם נהגתן לסייד רק חדר – סיידו את כל הבית. אם השתמשתם צבע – השתמשו השנה בצבע היפה ביותר. ואולי בשל כך יבוא המשיח עוד היום". (חכמה מקדם עמ' 196).
כידוע – "משנכנס אב ממעטים בשמחה", ואילו בימים אלה – "משנכנס אדר מרבים בשמחה". ובכל זאת, מצאתי לנכון להביא לפניכם דווקא בימי אדר אלו סיפור על תשעה באב. מדוע ולמה?
ראשית – הסיפור עוסק בדמותו של הרב החיד"א, שיום ההילולא שלו חל ב- יא אדר. החיד"א היה מגדולי הפוסקים, מקובל גדול שנמנה על חבורתו של הרש"ש הגדול, וגם – היסטוריון וביבילוגרף שבספרו 'שם הגדולים' העמיד בפנינו את דמויותיהם של גדולי ישראל בכל הדורות.
שנית – לסיפור זה יש שני מסרים מרכזיים. המסר הגלוי עוסק בציפייה הממשית לגאולה הקרובה, אך גנוז בו גם מסר סמוי נוסף – חשיבותם של מנהגי ישראל. גם מנהג, שנראה לנו לעיתים תמוה, אם נחקור ונדקדק במקורו נמצא שהוא נושא בקרבו מסר חשוב מאד. (חשוב לציין, שקיימים גם 'מנהגי טעות', אך יש לדקדק הרבה בכל מנהג לפני שמחליטים שהוא מנהג טעות).
וכבר כתב על כך רבי מיימון הדיין (אבי הרמב"ם) – "אין להקל בשום מנהג ואפילו מנהג קל... וכתב רבינו נסים במגילת סתרים - כי כל מנהגי האומה באלו המנהגות כמו זה... אותם המנהגות אין לנו לבזותם ומי שהנהיגם זריז ומשתדל הוא, כי הם מעיקרים נעשים, ולא יבוזו במנהג האומה. וכבר אמר הנביא ע״ה: ואל תטוש תורת אמך, דת אומתך אל תעזוב".
פורים הוא אבי המנהגים בישראל. "קיימו וקבלו היהודים עליהם ועל זרעם". בהר סיני קיבלנו את הצו האלוקי, "כפה עליהם הר כגיגית". לעומת זאת, בפורים – החג הראשון מדברי חכמים, קיבלנו על עצמנו מרצוננו את החיבור לדבר ה', "הדר קבלוה בימי אחשוורוש". ביום זה, נולדו המנהגים, אותם מקבל העם על עצמו כדי להתקרב לדבר ה'.
ואף תקנותיהם של חכמים, המיוסדים על גדולת בית הדין שתיקן את התקנה, תלויים גם בקבלת ומנהג הציבור. גזירה, שהציבור לא מקבל אותה ונוהג על פיה – בטלה. לפיכך, פורים קיים גם מכוח תקנת גדולי דור מרדכי ואסתר, אך גם מכוח ה"'קיימו וקיבלו", המנהג שהתפשט בציבור.
ויהי רצון, שמכוח קבלת התורה מרצון בימים אלה, נזכה לגאולה שלימה במהרה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
