ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
השנים היו שנות הצנע, והעולים נשלחו לעבודות דחק יזומות. גם את הרב שלחו לעבוד בנטיעת עצים במסגרת הקרן הקיימת לישראל. אך אחד ממכריו הבחין בדבר, ודאג שימנוהו כדיין בבית הדין הרבני. גאון גדול בתורה היה הרב, ולימים הפך לדיין בבית הדין הגדול.
מספרים, שכשרצו למנותו כדיין בבית הדין, דרשו מהרב להיבחן. הרב הגיע למבחן, וכמובן ידע להשיב היטיב, אך כששאלוהו לדעת הקצות והנתיבות בעניין נאלם דום. הקצות והנתיבות הם שני נושאי כלים חשובים בהלכות חושן משפט, שחיו בארצות אשכנז. אלו מפרשים עמוקים מאד, שבני הישיבות עמלים רבות להבינם. בעירק, ככל הנראה, הם היו פחות נפוצים, והרב לא הכירם. כיוון שכך, הוחלט שלא למנות את הרב למשרת הדיינות.
לאחר הבחינה, פגש הרב עודי את הרב מרדכי אליהו, שהיה תלמיד חכם צעיר באותם ימים. סיפר הרב עבודי לרב אליהו, ששאלוהו לדעת הקצות והנתיבות, אותם אינו מכיר.
פרש הרב אליהו בפני הרב עבודי את דעת הקצות ודעת הנתיבות בעניין המדובר. אמר לו הרב עבודי – אם כך, מבין אני מהי שיטת הקצות ומהי שיטת הנתיבות.
חזר הרב עבודי לבוחניו, ואמר להם, שהוא מוכן שיבחנוהו גם על שיטות הקצות והנתיבות. אמרו הבוחנים – נבחן אותך על דעת הקצות והנתיבות בעניין אחר. הסכים הרב עבודי להיבחן בדעת הקצות והנתיבות בכל מקום. ואכן, ידע לענות על שיטת הקצות והנתיבות בכל מקום... ויהי לפלא!
זהו סיפור חריף מאד, המבטא נקודה חשובה בהבנת מקומם של גדולי ישראל ביצירת התורה שבעל פה. גדול בישראל, שמחדש בתורה, יש לו דרך חשיבה שיטתית. שיטת הקצות, למשל, אינה חידוש נקודתי, שבכל מקום נובע מסיבה שונה. שיטת הקצות היא דרך חשיבה מסודרת ושיטתית, שעל פיה הקצות אומר בכל מקום את נקודת המבט הייחודית שלו. הרב עבודי בעוצם גדלותו ובקיאותו, הצליח ממקום אחד לתפוס את דרך החשיבה הייחודית הזו, וממילא להבין מה יגיד כל אחד בכל מקום.
(כיוצא בדבר, סיפר לי פעם תלמיד חכם 'רגיל' אחד, שתקופה מסויימת היה לומד את דברי הפני יהושע בקביעות. בשלב מסויים, הוא כבר ידע מה הפני יהושע ישאל, ומה יתרץ. הוא הצליח לקלוט את דרך החשיבה של הפני יהושע).
התובנה הזו, שחידושי התורה שבעל פה שלנו, בנויים על צורת החשיבה של גדולי ישראל, מלמדת אותנו על חשיבותם העצומה של גדולי ישראל. התורה אינה ספר, 'שכל הרוצה ליטול יבוא ויטול', ויעשה בו כרצונו. התורה ופסיקת ההלכה בנויה על גדולי ישראל. הגדולים מפליטים משהו ממהותם הפנימית ודרך חשיבתם לתוך השתלשלות התורה שלנו. לפיכך, הם חייבים להיות מכוונים לשמיעה לדבר ה', שאם לא כן הרי תורתנו תפסיק להיות, חלילה, תורת ה' ותהפוך לתורת האדם.
לכן, יש חשיבות עצומה לדמותו הרוחנית ומידותיו של אותו גדול. אדם שאינו במדרגה רוחנית זו, גם אם יהיה 'פרופסור' גדול לתורה ותלמוד, אין לחידושיו התורניים כל ערך, שהרי תורתו היא תורת האדם ולא תורת ה'.
בטוחים אנו גם בכך, שה' שהבטיח לנו שתורתו לא תסור בישראל, משגיח על כך שלהלכה לדורות יתקלו דברי אלו, שצורת חשיבתם מתבטלת ומכוונת לדבריו. וודאי שהשגחת ה' זו, לא פוטרת אותנו מלהיות אנשים, שמחפשים להקשיב לדבר ה'. כלומר – אנשים שיודעים שהתורה אינה רק תורה שבכתב, אלא גם תורה שבעל פה המונחלת בידי גדולי חכמי ישראל, ולא כל הרוצה לבוא לפרש ולפסוק, כוחו ליטול את ה'.
רמז לכך אפשר למצוא בפרשתינו. לאחר מעמד הר סיני, עת עם ישראל קיבל תורה שבכתב, וראה את השגחת ה', טועה העם לחשוב שמשה נעלם. טעות זו גורמת לו לעשות עגל זהב. כבר עמדו המפרשים על כך, שהעם שראה את גילוי ה' המוציאו ממצריים, וודאי לא יטעה לחשוב שהעגל הוציאו ממצריים. העגל נועד רק להחליף את משה, כ'מתווך' בין העם לה'. עבודה זרה בשיתוף.
וזו בדיוק הטעות עליה כתבנו. המחשבה, להחליף את חכמי ישראל, 'המתווכים' את התורה שבכתב אלינו, תחליפים אחרים היא עשיית עגל. העגל וכל הפסלים הם דוממים, שאין בכוחם ליצור ולחדש. היכולת להמשיך ליצור ולהביא את דבר ה' אל המציאות המתחדשת בכל דור, תלויה במציאותם של גדולי ישראל, ה'משה' שבדור.
שנזכה להקשיב למנגינתה של תורה שכתב ושבעל פה, ולהמשך גילויי תורת אמת בדורינו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
