ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- מהלך הסדר
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
חסידים מספרים כי פעם אחת, בעת שאיבת 'מים שלנו' בחצרו של ר' שלום מבעלז, נדחקו חסידים אל הרבי וברכו אותו בברכת "לשנה הבאה בירושלים הבנויה". השיב הרבי: "למה בשנה הבאה? אולי במים האלה שאנו שואבים נזכה לאפות מחר ערב פסח את המצות בירושלים, ונאכל אותן שם לכשיבוא משיח לגאלנו".
מדי ליל סדר אנו מברכים את עצמנו ואת כלל ישראל בברכת "לשנה הבאה בירושלים הבנויה". מדקדקי הלשון ודאי ילמדו סנגוריה על מטבע לשוני זה, ויאמרו כי המשמעות של "לשנה הבאה בירושלים הבנויה" איננה בעוד שנה מהיום, אלא שבשנה הבאה - מכאן ואילך, מיום זה והלאה - נזכה כבר לירושלים הבנויה; אולם ביקורתו של ר' שלום מבעלז במקומה עומדת.
כבר התרגלנו לברך את עצמנו בברכת "לשנה הבאה בירושלים הבנויה". התקווה לירושלים הבנויה עברה אצלנו מתקווה לירושלים הבנויה כאן ועכשיו, לתקווה המדברת על ירושלים הבנויה בשנה הבאה.
השאלה היא עד כמה ירושלים הבנויה היא מציאות ממשית, העשויה להתגשם כבר כעת, בכל רגע נתון, או שהיא תקווה אוטופית המצויה אי שם בעמקי התודעה היהודית. הרבי יודע בדיוק מה כוונתם של חסידיו כשהם מברכים אותו "לשנה הבאה בירושלים הבנויה": הם מתכוונים לשנה הבאה. לצערו הגדול, תודעת הגאולה וירושלים הבנויה אינה קיימת כרעיון ממשי במחשבתם של החסידים, וזוהי ברכה שמן השפה ולחוץ.
הרבי ממיר את הברכה המופשטת בברכה מציאותית יותר, ברכה שיש לה אחיזה במקום ובזמן. שבמים הללו שאנו שואבים כעת כאן בבעלז, נזכה ונאפה מחר את המצות בירושלים ולאחר מכן נאכל אותם כשיבוא משיח צדקנו, נעשה קרבן פסח ונקיים בו "על מצות ומרורים יאכלוהו". הרבי הופך את הברכה למציאות ממשית, המתחילה בפעולה שאנו עושים כרגע ונגמרת מחר באפיית המצות ואכילתן בירושלים, בביאת משיח צדקנו.
לאמירתו של ר' שלום מבעלז יש משמעות עמוקה על רקע המעמד שבו היא נאמרת. הדברים נאמרים בעת שאיבת המים שלנו. כל אחד יודע כי שאיבת המים שלנו היא חלק מתהליך ההכנה של אפיית המצות; כדי שניתן יהיה לאפות מצות ביום המחר, יש צורך לשאוב מים בטרם בא הלילה. המים ילונו את הלילה במקום המשומר, וישמשו מחר לאפיית המצות.
הכל מבינים את הקשר בין שאיבת המים של היום לבין אפיית המצות של המחר. ברכת "לשנה הבאה בירושלים הבנויה" הנאמרת במעמד הזה מקבלת כעת משמעות עמוקה: איש אינו מעלה על דעתו ששאיבת המים שלנו נועדה לעוד שנה. כל אחד מן החסידים במעמד השאיבה יודע כי מחר יאפו את המצות במים הללו.
לדעתו של ר' שלום מבעלז יש להתייחס אל ברכת "לשנה הבאה בירושלים הבנויה" כאל שאיבת המים שלנו - היום אנו שואבים ומחר אנו אופים. היום אנו בבעלז ומחר אנו בירושלים. הגלות הארוכה איננה אלא חלק מתהליך הכנה המגיע לסיומו מחר, וכשם שאנו מתייחסים אל ההכנה של המים שלנו כך עלינו להתייחס אל תהליך ההכנה של הגלות: לא "לשנה הבאה בירושלים". לא בשנה הבאה נאפה את המצות. כבר מחר בירושלים הבנויה נאפה את המצות, בביאת משיח צדקנו.
זאת ועוד, שאיבת המים שלנו נעשית עם הערב השמש. המים טעונים לינת לילה ויבואו לשימושם עם עלות היום הבא. המים הללו יכולים ללמד אותנו את היחס המתאים אל הגלות הארוכה שאנו שואפים לסופה: הכל רק הכנה. שאיבת המים נועדה לקראת היום הבא.
לאורך כל הגלות אנו יושבים ומצפים שנוכל כבר להשתמש במים הללו, שלנו במהלך הלילה הארוך הזה. ההבנה כי הגלות איננה אלא הכנה לקראת היום הבא תביא אותנו לכך שנפסיק לדבר על הגאולה במונחים של "לשנה הבאה", אלא נתייחס אל הגאולה כאל היום הבא. אנו צריכים להביא את הלילה אל סופו, לומר "מחר בירושלים הבנויה", להתעורר אל השחר העולה ולגשת לאפיית המצות.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך מוסרים את הנפש בימינו?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
בזכות מה השכינה שורה על עם ישראל?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה המשמעות הנחת תפילין?
הלכות שטיפת כלים בשבת
הלכות פורים ביום שישי: מתי עושים את הסעודה?
איך ללמוד אמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
