ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- מהלך הסדר
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
חסידים מספרים כי פעם אחת, בעת שאיבת 'מים שלנו' בחצרו של ר' שלום מבעלז, נדחקו חסידים אל הרבי וברכו אותו בברכת "לשנה הבאה בירושלים הבנויה". השיב הרבי: "למה בשנה הבאה? אולי במים האלה שאנו שואבים נזכה לאפות מחר ערב פסח את המצות בירושלים, ונאכל אותן שם לכשיבוא משיח לגאלנו".
מדי ליל סדר אנו מברכים את עצמנו ואת כלל ישראל בברכת "לשנה הבאה בירושלים הבנויה". מדקדקי הלשון ודאי ילמדו סנגוריה על מטבע לשוני זה, ויאמרו כי המשמעות של "לשנה הבאה בירושלים הבנויה" איננה בעוד שנה מהיום, אלא שבשנה הבאה - מכאן ואילך, מיום זה והלאה - נזכה כבר לירושלים הבנויה; אולם ביקורתו של ר' שלום מבעלז במקומה עומדת.
כבר התרגלנו לברך את עצמנו בברכת "לשנה הבאה בירושלים הבנויה". התקווה לירושלים הבנויה עברה אצלנו מתקווה לירושלים הבנויה כאן ועכשיו, לתקווה המדברת על ירושלים הבנויה בשנה הבאה.
השאלה היא עד כמה ירושלים הבנויה היא מציאות ממשית, העשויה להתגשם כבר כעת, בכל רגע נתון, או שהיא תקווה אוטופית המצויה אי שם בעמקי התודעה היהודית. הרבי יודע בדיוק מה כוונתם של חסידיו כשהם מברכים אותו "לשנה הבאה בירושלים הבנויה": הם מתכוונים לשנה הבאה. לצערו הגדול, תודעת הגאולה וירושלים הבנויה אינה קיימת כרעיון ממשי במחשבתם של החסידים, וזוהי ברכה שמן השפה ולחוץ.
הרבי ממיר את הברכה המופשטת בברכה מציאותית יותר, ברכה שיש לה אחיזה במקום ובזמן. שבמים הללו שאנו שואבים כעת כאן בבעלז, נזכה ונאפה מחר את המצות בירושלים ולאחר מכן נאכל אותם כשיבוא משיח צדקנו, נעשה קרבן פסח ונקיים בו "על מצות ומרורים יאכלוהו". הרבי הופך את הברכה למציאות ממשית, המתחילה בפעולה שאנו עושים כרגע ונגמרת מחר באפיית המצות ואכילתן בירושלים, בביאת משיח צדקנו.
לאמירתו של ר' שלום מבעלז יש משמעות עמוקה על רקע המעמד שבו היא נאמרת. הדברים נאמרים בעת שאיבת המים שלנו. כל אחד יודע כי שאיבת המים שלנו היא חלק מתהליך ההכנה של אפיית המצות; כדי שניתן יהיה לאפות מצות ביום המחר, יש צורך לשאוב מים בטרם בא הלילה. המים ילונו את הלילה במקום המשומר, וישמשו מחר לאפיית המצות.
הכל מבינים את הקשר בין שאיבת המים של היום לבין אפיית המצות של המחר. ברכת "לשנה הבאה בירושלים הבנויה" הנאמרת במעמד הזה מקבלת כעת משמעות עמוקה: איש אינו מעלה על דעתו ששאיבת המים שלנו נועדה לעוד שנה. כל אחד מן החסידים במעמד השאיבה יודע כי מחר יאפו את המצות במים הללו.
לדעתו של ר' שלום מבעלז יש להתייחס אל ברכת "לשנה הבאה בירושלים הבנויה" כאל שאיבת המים שלנו - היום אנו שואבים ומחר אנו אופים. היום אנו בבעלז ומחר אנו בירושלים. הגלות הארוכה איננה אלא חלק מתהליך הכנה המגיע לסיומו מחר, וכשם שאנו מתייחסים אל ההכנה של המים שלנו כך עלינו להתייחס אל תהליך ההכנה של הגלות: לא "לשנה הבאה בירושלים". לא בשנה הבאה נאפה את המצות. כבר מחר בירושלים הבנויה נאפה את המצות, בביאת משיח צדקנו.
זאת ועוד, שאיבת המים שלנו נעשית עם הערב השמש. המים טעונים לינת לילה ויבואו לשימושם עם עלות היום הבא. המים הללו יכולים ללמד אותנו את היחס המתאים אל הגלות הארוכה שאנו שואפים לסופה: הכל רק הכנה. שאיבת המים נועדה לקראת היום הבא.
לאורך כל הגלות אנו יושבים ומצפים שנוכל כבר להשתמש במים הללו, שלנו במהלך הלילה הארוך הזה. ההבנה כי הגלות איננה אלא הכנה לקראת היום הבא תביא אותנו לכך שנפסיק לדבר על הגאולה במונחים של "לשנה הבאה", אלא נתייחס אל הגאולה כאל היום הבא. אנו צריכים להביא את הלילה אל סופו, לומר "מחר בירושלים הבנויה", להתעורר אל השחר העולה ולגשת לאפיית המצות.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
