ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
בספר במדבר אנו מוצאים סיום דומה: "אלה המצות והמשפטים אשר צוה ה' ביד משה אל בני ישראל בערבות מואב על ירדן ירחו".
לכאורה, מדובר בפסוקים בעלי תוכן דומה, אולם מו"ר הרב ליכטנשטיין זצ"ל, הסביר שיש הבדל גדול בין המקרים:
המסגרת של ספר ויקרא היא מקומה של השכינה, כלומר: ב"אהל מועד" או ב"הר סיני".
לעומת זאת, המסגרת של ספר במדבר היא "ערבות מואב", מקומם של בני ישראל.
נראה שהבדל זה אינו מקרי, אלא הוא משקף שוני גדול בין שני חומשים אלה.
כאשר זוג מתחתן, ישנם דברים בסיסיים שכל אחד אמור לקיים. אולם, פרט לכך, ישנם דברים שיילמדו במהלך השנים. ברית הנישואין יוצרת התמודדויות שונות בחיים, הדורשות תגובות מתאימות ונכונות.
הנביא ירמיהו (ב, ב) מתאר את ראשית תקופת המדבר, כחתונה:
"כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה".
כנסת ישראל התחתנה עם הקב"ה וכרתה עמו ברית. כיוון שכך, בתחילת הדרך, בספר ויקרא, מובאות המצוות הבסיסיות שאינן תלויות במציאות זו או אחרת. אלו הן מצוות של "אוהל מועד" או של "הר סיני", כלומר מצוות הנובעות מעצם הברית שבין כנסת ישראל והקב"ה. המצוות של ספר ויקרא אינן תלויות בגורמים משתנים, וכיוון שכך, בספר זה ישנה התעלמות מממדי הזמן והמקום.
לעומת זאת, בספר במדבר, רוב המצוות הן תגובה למציאות. בדומה לכך, כותב הרמב"ן (בהקדמה לספר במדבר) שהמצוות שבספר הן בדרך כלל צרכי שעה.
עיון בספר במדבר יגלה שחלק משמעותי מהמצוות המופיעות בו מגיע בעקבות אירועים שונים, מתוך התמודדות עם האתגרים המתגלים במהלך תקופת הנישואין:
הציווי על פסח שני מגיע בעקבות אנשים שהיו טמאים בפסח ראשון ובאים אל משה: "וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה אֵלָיו אֲנַחְנוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם לָמָּה נִגָּרַע לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת קָרְבַּן ה' בְּמֹעֲדוֹ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (במדבר ט, ז)"; השליו ניתן בעקבות המתאוננים; יסודות בהלכות צרעת ובדיני קל וחומר נלמדים בעקבות דיבורה של מרים הנביאה; באופן דומה באות מצוות מתנות כהונה כתגובה למחלוקת קרח ועדתו; מצוות הירושה ניתנת כתגובה לפרשת בנות צלפחד ועוד.
נדמה שהבדל מהותי זה בין ספר ויקרא לספר במדבר משתקף בהבדל נוסף הקיים בין הפסוק האחרון בספר ויקרא לפסוק האחרון בספר במדבר. בויקרא מדובר רק על "מצוות", לעומת זאת בבמדבר מדובר גם על "משפטים". משפטים הם דברים המתפתחים בהתאם למציאות.
בספר ויקרא, כאמור, נמצאים דברים בסיסיים הפותחים את חתונתם של עם ישראל והקב"ה. בחתונה, מנסים לשכוח מכל הבעיות העשויות להתפתח, מכל הקשיים שעשויים להיות במהלך החיים. מאוחר יותר, בספר במדבר, תהיה ההתמודדות עם מצבי החיים השונים.
חז"ל במדרש רבה (ויקרא, צו ז, ג) אומרים שנוהגים ללמד ילדים קטנים תחילה בספר ויקרא "אמר רבי אסי מפני מה מתחילין תינוקות בתורת-כהנים ואין מתחילין בבראשית? אלא שהתינוקות טהורין והקרבנות טהורין יבואו טהורים ויתעסקו בטהורים".
מו"ר הסביר, שהילדים הולכים בדרך שבה הלכה כנסת ישראל. תחילה יוצרים קשר עם הקב"ה וכורתים ברית, מבלי לחשוב על הקשיים והבעיות העשויים להתפתח. כיוון שכך פותחים בספר ויקרא המנותק מממדי הזמן והמקום ועסוק כולו בחיבור לקב"ה.
לאחר שיתבגרו, ילמדו כיצד להתמודד עם האתגרים השונים, כיצד לשלב את הברית המיוחדת שבין הקב"ה לכנסת ישראל בחיים הדינמיים של כל אחד ואחד בעם ישראל, ושל כנסת ישראל כולה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים תנו כבוד לתורה
מצוות תלמוד תורה שקולה כנגד כל שאר המצוות | שכרה של מצוות תלמוד תורה שקול כנגד שכרן של כל המצוות | כל אדם מישראל שעוסק בתורה מקיים את העולם | גם הדעות החולקות שלא נפסקו להלכה מבטאות צד אמיתי בתורה | ריבוי הדעות מביא לשלום, שכן ישנן בתורה ובעולם פנים שונות וממילא דעות שונות | חידושי תורה, שנולדים מתוך התעמקות בתורה או מתוך שאלות שעולות מהחיים בארץ, מפתחים ומקדמים את העולם

סוכות סוכות – ובגוים לא יתחשב
החשבון הנוגע למעשי ישראל אינו פשטני שטחי וחיצוני כמו באשר לאומות העולם וזהו העומק העצום שמסתתר בסיפורו של יונה הנביא

מאמרים אקטואליים מינוי נוכרים במדינת היהודים
מה עמדת התורה באשר למינוי גר תושב לתפקיד של שררה שלטונית במדינה היהודית? כיצד מתמודדים עם זה במדינה שעדיין לא אימצה את חוקי התורה?

מידות הראי"ה מקומה של הביקורת בעולם האמונה
אמונה כ"ו -כ"ח
השיעור עוסק בתפקידה של הביקורת ושל הכפירה כמנגנון שנועד לזקק את עולם האמונה משיבושים ומהגשמה שגויה. מתוך כך מוסבר כיצד הבירור הביקורתי עשוי לחשוף את הפנימיות והאמת העמוקה של האמונה, במקום להישאר רק בביטויים החיצוניים שלה.

הלכות יום הכיפורים עבודת יום הכיפורים וכוח הכפרה
דרשת שובה ושיחת מוצ"ש פרשת האזינו
השיעור עוסק במהותו של יום הכיפורים כיום כפרה וסליחה, תוך בירור מחלוקות חז"ל והרמב"ם לגבי התנאים הנדרשים לכפרת היום ושעיר המשתלח – עם תשובה או בלעדיה. בנוסף, מודגשת החשיבות של עבודת השם מתוך שמחה ואהבה, לצד הדרכים הנכונות לביצוע וידוי כנה, מחילה ופיוס בין אדם לחברו.

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.


















