ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- חיוב ההודאה על נס
ננסה להבהיר מעט את הסוגיה:
הגמרא במסכת מגילה (י"ד, א) אומרת שהיה ראוי לומר הלל בפורים, בקל וחומר מיציאת מצרים: "ומה מעבדות לחירות אמרינן שירה - ממיתה לחיים לא כל שכן?". אם ביציאה משיעבוד לחירות אומרים שירה, קל וחומר שיש לומר שירה כאשר ניצלים ממוות לחיים. מסבירה הגמרא, שאין אומרים הלל בפורים משום שלוש סיבות: א. משום שאין אומרים הלל על נס שנעשה בחוץ לארץ. ב. משום שקריאת המגילה היא תחליף להלל. ג. משום שבנס פורים עדיין נשארו תחת שלטון אחשוורוש, ואי אפשר לומר "הללו עבדי ה'", שמשמעו שאנו עבדים לקב"ה בלבד ולא לשלטון זר.
מדברים אלה עולה בפשטות, שבכל נס שמתרחש לעם ישראל אמורים לומר הלל, אלא אם כן קיימות הסיבות הללו. ביום העצמאות ויום ירושלים כמובן אין הן קיימות, ואם כך יש לומר בהם הלל.
אולם עדיין ניתן לטעון שאין זה נקבע באופן אוטומטי, אלא הגמרא מסבירה את מהלך מחשבתם של חכמי הדור בזמן נס פורים, מדוע הם לא תיקנו הלל. בכל דור כשמתרחש נס צריכים חכמי הדור לשקול את הדבר ולתקן באופן מיוחד אמירת הלל. ואם כך, שוב עולה שאלת הסמכות, האם לחכמי דורנו ישנה סמכות לתקן תקנה כזו.
אך מדברי הגמרא בפסחים (קי"ז, א), עולה לא כך:
...והלל זה מי אמרו? נביאים שביניהן תקנו להן לישראל, שיהו אומרין אותו על כל פרק ופרק ועל כל צרה וצרה שלא תבא עליהן, ולכשנגאלין אומרים אותו על גאולתן.
יש כאן תקנה קבועה לכל הדורות, שכאשר מתרחשת ישועה מצרה צריך לומר את ההלל. ממילא, אין כלל צורך בתקנה מיוחדת של חכמי הדור שבו אירעה הישועה.
כך עולה מדברי רש"י שם:
...שאם חס ושלום תבוא צרה עליהן ויושעו ממנה, אומרים אותו על גאולתן, כגון חנוכה.
אף שהגמרא דיברה על תקנת הנביאים, רש"י מביא כדוגמה את ההלל של חנוכה. וכך כותב במפורש רש"י בתענית (כ"ח ב):
... הלל דחנוכה... דנביאים תיקנוהו, שיהו אומרים אותו על כל פרק ופרק ועל כל צרה שלא תבא עליהן, כשנגאלין יהו אומרין אותו על גאולתן.
לכאורה הדבר קשה – כיצד ניתן לומר שהלל של חנוכה הוא מתקנת הנביאים, והרי בזמן נס חנוכה כבר פסקה הנבואה! אלא, שהנביאים תיקנו מראש שבכל עת שיארע נס יש לומר הלל. חכמי הדור בזמן החשמונאים לא נצרכו לתקן תקנה חדשה לומר הלל, אלא רק יישמו את התקנה הקדומה למציאות הנוכחית, והכריזו שכעת יש לומר הלל מתקנת הנביאים.
ניתן דוגמה להמחשה: מקדחה חשמלית, הרי היא מוקצה בשבת. האם זו תקנה חדשה של חכמי דורנו? - ודאי שלא. חכמים בזמן המשנה קבעו את גדרי מוקצה, והיום, במציאות המתחדשת, אנו מיישמים את אותם גדרים ומתרגמים אותם הלכה למעשה למכשירים המצויים היום. זה המשך ויישום של תקנת חז"ל, למרות שהמציאות הזו לא היתה קיימת בזמנם. דוגמה קרובה יותר לענייננו: כאשר אדם פרטי ניצל מסכנה, הוא מברך "הגומל". האם זו תקנה חדשה, שבעקבות מאורע פלוני חכמים מתכנסים ומתקנים שעליו לברך? ודאי שלא, אלא יש תקנה כללית שבכל עת שמתרחשת הצלה יש לברך הגומל. וכך בענייננו: יש תקנה כללית מימי הנביאים לומר הלל בכל עת שמתרחשת ישועה לציבור, ובדורנו זכינו לישועות שבהן מתיישמת תקנה זו.
מקור נוסף לדבר ניתן להביא מדברי הגמרא בתענית כ"ח ב, המונה את הימים שבהם אומרים הלל, ומתבטאת שאלו הימים ש"יחיד גומר בהן את ההלל". הראשונים פירשו באופנים שונים, מדוע נקטה הגמרא "יחיד". אחד הפירושים הוא של הבה"ג, האומר:
...והאי דקא מפיק להון בלשון "יחיד", משום דכד כניפין (- כאשר נאספים) כלהון ישראל ובעי למימר הלל כל יומא על כל צרה שנגאלין ממנה, אמרי...
דהיינו, שהיחיד אומר הלל רק בימים אלה המנויים בגמרא, אבל כאשר מתרחשת ישועה לכל ישראל, הרי הם אומרים הלל גם בימים נוספים. וכך כותב הרא"ש (ברכות ב', ה), המביא פירוש זה וקושר אותו עם תקנת הנביאים שהבאנו, שכאשר מתרחשת ישועה לכלל ישראל יש לומר הלל.
וכך כותב החיד"א, בשו"ת "חיים שאל" (חלק ב', סימן י"א):
...היה נראה דשפיר נאה לתקן לומר הלל כשנעשה נס לקהל ישראל בעירם, ונביאים הראשונים כך תקנו...
ועלה על לבי לומר... דתקנת נביאים היתה כשנעשה הנס לכל ישראל דוקא...
דהיינו שיש תקנה קבועה לומר הלל בכל ישועה, אולם דוקא כאשר הישועה מתרחשת לכלל ישראל, ולא לעיר אחת.
כאן אנו נכנסים לאחד הדיונים המהותיים בעניין זה. יש הטוענים, שאמנם הקמת המדינה ושחרור ירושלים היו מאורעות גדולים, אך אין זה נס שנעשה לכל ישראל, שהרי רק מיעוט מעם ישראל היה בארץ ישראל באותו זמן. טענה זו מתבססת על תפישה שרואה את הצורך בהודאה רק מצד הצלת יושבי הארץ מידי אויבינו שקמו עלינו לכלותנו. אולם כאשר מתייחסים לא רק להצלה מן הסכנה אלא לעצם הקמת המדינה או שחרור חבלי א"י וירושלים ומקום המקדש, הרי זה ודאי אירוע משמעותי לכל ישראל, שכל יהודי קשור אליו באופן זה או אחר, בין מי שחי בארץ ובין מי שחי בחו"ל.
כך למשל לגבי נס חנוכה - הרי גם אז חלק גדול מעם ישראל ישב בחו"ל, בבבל ובמצרים ועוד, ואף על פי כן תיקנו לומר הלל, משום שאירוע זה של חידוש עבודת המקדש וחזרת המלכות לישראל לא נגע רק ליושבים בארץ אלא היה משמעותי לכלל היהודים בכל מקומות מושבותיהם.
לעיתים נשמעות טענות אחרות, כגון שמלחמת השחרור ומלחמת ששת הימים התנהלו בדרך הטבע ולא אירע כאן נס, או שאין זו עדיין הגאולה השלמה. אך במקורות שהבאנו לא נאמר שהנביאים תיקנו לומר הלל רק בנס החורג מדרכי הטבע או רק בגאולה השלמה. על כל צרה שכלל ישראל נגאל ממנה יש לומר הלל, ללא חילוק. וכך רואים בדברי רש"י שהבאנו, שתקנה זו חלה בחנוכה, אף שלא היתה זו גאולה שלמה וגם ההצלה היתה בדרך הטבע (מדברי רש"י שם מוכח שההלל בחנוכה אינו נאמר על נס פך השמן אלא על ההצלה מן היוונים). וכך אומרת הגמרא, שבאופן עקרוני היה מקום לומר הלל גם בפורים, אלמלא הסיבות דלעיל, וזאת אף שנס פורים היה בדרך הטבע.
נתפלל ונקווה, שבזכות היכולת לומר שירה גם על הישועות החלקיות שזכינו להן עד כה, נזכה לישועה שלמה בקרוב!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
