ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מועדי חודש איר
הקטעים נערכו בסיוע כותבי העלון השבועי של מרכז מורשת הרמב"ם
אתמול ראינו שתי קושיות על ההבנה שלפי הרמב"ם תקופתנו אינה 'אתחלתא דגאולה'.בעקבות קושיות אלה מוכרחים לומר שגם הרמב"ם מודה שאין גאולת ישראל וביאת המשיח תלויות בתשובה. אם כן איך נסביר את דבריו בהלכות תשובה שבהם הוא מדבר על כך שאין ישראל נגאלים אלא בתשובה? התשובה לכך טמונה בפסוקים שהביא הרמב"ם מפרשת ניצבים כדי להוכיח ולבסס את דבריו:
(א) "וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ שָׁמָּה.
(ב) וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱ-לֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ.
(ג) וְשָׁב ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ שָׁמָּה.
(ד) אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ.
(ה) וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ.
(ו) וּמָל ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱ-לֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ.
(ז) וְנָתַן ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֵת כָּל הָאָלוֹת הָאֵלֶּה עַל אֹיְבֶיךָ וְעַל שֹׂנְאֶיךָ אֲשֶׁר רְדָפוּךָ.
(ח) וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' וְעָשִׂיתָ אֶת כָּל מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם.
(ט) וְהוֹתִירְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ בִּפְרִי בִטְנְךָ וּבִפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתְךָ לְטֹבָה כִּי יָשׁוּב ה' לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ לְטוֹב כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ עַל אֲבֹתֶיךָ.
(י) כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱ-לֹהֶיךָ לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה כִּי תָשׁוּב אֶלה' אֱ-לֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ".
(דברים ל, א-י)
הפסוקים מתארים תהליך של שיבה של עם ישראל. ואולם מהתבוננות בפסוקים עולה קושי גדול. מתואר שעם ישראל שב אל ה' (פסוק ב), כתוצאה מכך ה' משיב את ישראל לארצו (פסוקים ג-ה), לאחר מכן ה' מל את ערלת לבבם (פסוק ו). ואז למרבה הפלא הפסוקים מתארים ששוב ישראל שבים אל ה' (פסוק ח ופסוק י). מדוע צריך לשוב פעם נוספת אל הקב"ה לאחר שכבר שבו בתשובה?
הרב צבי יהודה הכהן קוק (לנתיבות ישראל א, "המדינה כהתקיימות חזון הגאולה") מסביר את הדברים בצורה נפלאה. אם נשים לב יש כאן שתי שיבות של עם ישראל. השיבה הראשונה מתוארת במילים "ושבת עד ה' א-להיך" (פסוק ב) ואילו השיבה השנייה מתוארת במילים "כי תשוב אל ה' א-להיך" (פסוק י). יש הבדל בין לשוב "עד" ובין לשוב "אל". לשוב "עד" זו תשובה חלקית – להגיע עד היעד, עד ולא עד בכלל. לעומת זאת לשוב "אל" זו תשובה גמורה,להשיג את היעד. התשובה הראשונה של עם ישראל היא הרצון לשוב לארץ. עם ישראל מתעורר מארבע כנפות תבל לשוב אל ארץ אבותיו. זוהי תשובה בסיסיתולא תשובה גמורה, אך גם היא תשובה. שהרי הבסיס לחזרתו של עם לעצמו הוא השיבה אל ארצו, אל האדמה שבה הוא יכול לממש את עצמיותו ועצמאותו. זו השיבה עד ה' . הקב"ה נענה לתשובתנו ועוזר לנו בשיבה לארץ. ואולם מכיוון שאנו שבים לארץ בלא תשובה גמורה אל תורת ה', נצרכת פעולה נוספת מאת ה' והיא מילת הלב. להסיר מעל לבנו את כל העברות והכישלונות, לסלק את יצר הרע ואת הנטיות המקולקלות. מילת הלב נעשית כשאנו כבר בארץ ישראל, לאחר התשובה הראשונה. אחרי השלב הזה מגיע השלב שבו עם ישראל ישוב בתשובה שלמה – יחזור לקיים תורה ומצוות. ישוב אל ה' .
אם נתבונן שוב בדברי הרמב"ם בהלכות תשובה נראה שזוהי בדיוק כוונתו:
"ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה. וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן, ומיד הן נגאלין, שנאמר 'והיה כי יבאו עליך כל הדברים... ושבת עד ה' א-להיך... ושב ה' א-להיך...'".
(הלכתו תשובה ז, ה)
אמנם אין ישראל נגאלין מגלותן אלא בתשובה, אך הרמב"ם מתכוון לתשובה הראשונה בלבד. לכן הוא מביא רק את הפסוקים הראשונים של פרשת התשובה, העוסקים ברצון הלאומי של עם ישראל לשוב לארצו. פסוקים אלו מדברים על השלב הראשון של התשובה, על השיבה עד ה' ועדיין לא על השיבה לקיום תורה ומצוות.
זהו בדיוק התהליך שבו אנו נמצאים. תהליך מופלא של שיבה לארץ מארבע כנפות תבל, התעוררות של עם ישראל כולו לשוב לארץ הקדושה. אכן הגאולה מגיעה גם אם עם ישראל אינם שבים בתשובה גמורה ואינם חוזרים לקיום תורה ומצוות, אך היא מתחילה כאשר עם ישראל שב בתשובה מהסוג הראשון, בשיבה אל הארץ.
לכן גם לפי דברי הרמב"ם אפשר וצריך לשמוח ביום העצמאות, שבו התעצמה התשובה עד ה', השיבה לארץ. ביום זה החלה הגאולה שעליה דיברה התורה.
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך מותר להכין קפה בשבת?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
האם מותר לפנות למקובלים?
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
מה מחבר שמיים וארץ?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
