ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מועדי חודש איר
בעבר, לימוד תורת הנסתר היה נחלת צדיקי עליון בלבד. הסיבה לכך היא שמצינו בדברי רבותינו הקדמונים אזהרה חמורה שלא לפרסם דברי קבלה. שרש הדברים מופיע כבר במשנה מסכת חגיגה:
"אין דורשים בעריות בשלשה, ולא במעשה בראשית בשנים ולא במרכבה ביחיד אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו"
(פרק ב' משנה א')
בלי להכנס כאן להגדרת ופרטי החילוק בין מעשה בראשית למעשה מרכבה, אנו רואים שאין חכמת הסוד דבר השייך לרבים. כמו כן מלאים ספרי הסוד בדיבורים על הגבול בין מה שהותר לגלות ובין מה שלא. וכן מצינו שדרכם של כל המקובלים הראשונים שהמפורסם שבהם הוא רבינו הרמב"ן, שעל אף שהאדיר מאוד את חכמת הקבלה ואף הביא ממנה בקצרה וברמז דברים הרבה בפירושו על התורה, הוא כותב בהקדמה שהוא אינו מביא דברים מפורשים אלא לעורר את מי שיודע כבר בקבלה מפי רבו. גם הרמ"א מביא מהרמב"ם ופוסק:
"ואין לאדם לטייל בפרד"ס רק לאחר שמילא כריסו בשר ויין והוא לידע איסור והיתר ודיני המצוות"
(בהלכות תלמוד תורה, יורה דעה סימן רמ"ו ס"ד)
והגדיל ה"חוות יאיר" שכתב שיש לרחק לימוד הקבלה כי ידיעתנו קצרה ואונס רחמנא פטריה. והש"ך (הלכות תלמוד תורה, יורה דעה סימן רמ"ו סעיף ד') הביא דעה שאין ללמוד גם אם מילא כריסו בש"ס ופוסקים, עד גיל ארבעים.
אולם כבר אמרו הרבה מחכמי הדורות האחרונים שלא נאמרו אזהרות אלו אלא לדורות קדמונים, אולם בזמנינו מותר ומצווה לגלות ברבים ענייני אלוקות. המהרצ"א כתב:
"שלפי שבדורות ראשונים נמשכו אחר לימוד החקירות והפילוסופיה, לכן יצאו אז גדולי הדורות באזהרה זו, אבל משנת השל"ה לבריאת העולם שנפתחו מעיינות החכמה, והנסתרות נעשו לנו כמו הנגלות, אזי די שיהיה לאדם כל יום שיעורים כסדרם בנגלות התורה, ואז יכול לבוא גם לחדרי פנימיות התורה"
ואף רבי חיים וויטל בהקדמה לשער ההקדמות אומר שמי שלא רואה סימן ברכה בעיון הפשט מותר לו להניחו וליכנס וללמוד בחכמת הפנימיות, אף שהסדר הפשוט הוא להקדים הפשט. וכתב המהרי"א מזידיטשוב זצ"ל, שכשם שאמרו לשלש שליש שנותיו במקרא ושליש במשנה ושליש בתלמוד, ופירשו לשלש כך כל יום ויום לשלשת חלקים אלו, כמו כן גם ביחס לפנימיות התורה: שצריך כל יום למלא כריסו ש"ס ופוסקים ואז ללמוד פנימיות התורה. שאם נפרש כפשוטו להמתין עד שיהיה תלמיד חכם "מי יודע כמה חיי". אלא ודאי הכוונה להקדים בכל יום לימוד הנגלה ללימוד הנסתר. ומובא משל ידוע מהאדמו"ר הזקן שכאשר בן המלך התעלף ואמר הרופא שרפואתו לכתוש אבן טובה שבראש כתר המלך לאבקה ולהכניס לתוך פיו ושש המלך לעשות כן אף שהרבה ממנה נאבד על הרצפה ורק מעט נכנס לפי בן המלך, שסוף כל סוף החייהו, כמו כן בדורנו דור עני של סוף הגלות אי אפשר להחיות נפשות ישראל בניו של המלך הקב"ה אלא על ידי גילוי עניינים הכי נפלאים בהתבוננות באלוקות והנהגת השי"ת ואף שמגיע גם למקומות שאינם מהוגנים, מכל מקום כדאי הדבר כדי להציל ולהחיות את רוחם של ישראל.
אך הדבר לא נובע רק מקטנות הדור, אלא גם מגדלותו. הרב קוק כותב באורות הקודש:
"כשמגיע האיש היחיד, וכן הדור, לאותו המצב שהופעתו הרוחנית (מעלתו הרוחנית) כבר קרואה היא לפעולתה, אז אי אפשר לו להיות משביע את צמאונו ההכרחי בכל תוכן מוגבל, אם לא יהיה אותו התוכן בעצמו מוסר אותו אל תוכן רחב חפשי, שבו ירגיש את השיגוב (גובה) הגדול שבשורש נטית נשמתו ממקור החיים שלה. ומתוך כך רזי עולם, רזי תורה, סוד ד', הולכים ונתבעים מן הדור"
(אורות הקודש א ה)
תיאור זה מתרחש לנגד עינינו. העיסוק בפנימיות התורה, שפעם היה עיסוק של פרושים בודדים, הופך לנחלת הרבים בדורנו. אולם ככל תופעה טבעית, אם היא נעשית מתוך הבנה לעומק היא יכולה להיעשות באופן נכון ומדויק יותר. ולכך ננסה לברר את ה"תביעה" לרזים.
וכבר הזהירו רבים מגדולי ישראל על נחיצות פנימיות התורה והסכנה שבהתעלמות מנשמת התורה בדורנו , ביניהם האריך בכך מאד הראי"ה קוק בספר אורות התורה חלק ב', והדברים ארוכים ואין כאן מקומם. בימים הקרובים נראה מעט מחשיבות לימוד פנימיות התורה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
