ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- שיעורים נוספים
היה זה לילה שבו התכוננו בני ישראל ליציאה. המצות נאפו, הקורבן הוקרב וכעת ייאכל עם מצה ומרור, בני ישראל מסבים סביב שולחנות כשהחפצים ארוזים בצדם והבן שואל את אביו "מה נשתנה?". מה נשתנה הלילה הזה, שאחרי שנה של מכות בהן היכה ה' את מצרים, אנו יושבים בדרך חירות, בלי פחד מהנוגש המצרי, מה אירע? האב עונה ואומר: הלילה אנחנו יוצאים ממצרים, עוזבים את הגולה ויוצאים בדרך לארץ אבותינו.
אבל בדרך נעצור במקום שבו תהא ליציאתנו משמעות. כדי שמדינתנו העתידית לא תהיה רק מדינה שבה נהיה בני חורין מפרעה, ממצרים, אלא גם תהיה בה משמעות לחיינו (שהרי חירות בלי ערכים מובילה לאנרכיה), שתהיה זו מדינה יהודית על כל המשתמע מכך, נקבל את הספר שהוא מהות חיינו – התורה.
הכוס שלפניה לא מפסיקים
האב לגם עם בנו ארבע כוסות והדגיש: כל כוס שאנו שותים היא כנגד לשון גאולה שאמר האלוקים למשה רבנו, ואנו שותים את הכוסות הללו כבני חורין בניחותא. בין הכוס הראשונה לשנייה נוכל להפסיק ולשתות, גם בין השנייה לשלישית, אבל לא בין השלישית לרביעית. מדוע? כי שלוש הכוסות הראשונות הן כנגד שלוש לשונות גאולה: והוצאתי אתכם מתחת צבאות מצרים, והצלתי אתכם מעבודתם, וגאלתי אתכם בזרוע נטויה. אבל הרביעית היא כנגד הבטחה נוספת: ולקחתי אתכם לי לעם.
אומרים חז"ל, בין כוס ראשונה לשנייה אפשר להפסיק, בין שנייה לשלישית אפשר להפסיק, בין שלישית לרביעית לא יפסיק. למה? כי שלוש הראשונות מבטאות ביטויי גאולה. הוצאתי, הצלתי, גאלתי. שלוש הראשונות הולכות באותו קו. גאולה, יציאה ממצרים. הרביעית היא העיקר: ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלוקים. אתם יודעים למה הוצאתי אתכם, למה הצלתי אתכם, למה גאלתי אתכם? בגלל "ולקחתי אתכם לי לעם". אי אפשר להפריד בין השלישית לרביעית. אתה רוצה "ולקחתי אתכם לי לעם"? תבין שתזכה למימוש המטרה של היציאה. תעבדון את האלוקים על ההר הזה.
שנה חלפה. במדבר מציינים את היום המיוחד הזה, אבל הפעם סביב משכן השראת שכינה בישראל. מקריבים קורבן פסח, הבן שואל את אביו, והאב עונה תוך אזכור החוויות שצברו במצרים, הן חוויית הקושי והשעבוד, הן חוויית הגאולה.
שנים חולפות. את אותן שאלות שואל הילד שלמה את אביו דוד המלך בירושלים עיר הקודש. את אותן שאלות שואלים הבנים של רבי יהודה הנשיא את אביהם. את אותן שאלות שאלו ילדים את הוריהם לאורך כל שנות ההיסטוריה. גם בגלות, גם בקשיים, וגם בשוב הבנים לארצם. כולם זוכים לשמוע את אותן התשובות: היה קשה, היה סבל רב, זכו אבותינו לראות את היד הגדולה, ויצאנו ממצרים במטרה לקבל תורה ולהיות עם ה'.
דורנו הוא דור שזוכה לראות את עצם קיומו של העם היהודי, ששורד את כל הקשיים שעברו עליו, מתנער מעפר ומאפר, שב לארצו ומקים בה מדינה שתשקף את ערכיו, ערכים שעליהם שמר במשך אלפיים שנות גלות בכל קצווי תבל, למרות שרדפו אותו, נלחמו בו וניסו להשמידו. זהו נס גלוי, חריג בכל קנה מידה. קשה שלא לראות בכך את יד ה'. יד שמכוונת את העם ומביאה אותו לנחלת אבותיו.
אולם עלינו לזכור: לא שאפנו להגיע לאוגנדה. בודדים הלכו בעקבות הברון הירש לארגנטינה. מעטים הקימו קולחוזים באוטונומיה יהודית בבירוביג'אן. עם ישראל רצה לחזור דווקא אל אדמתו, לא למקום זר. ומה שקושר אותו לאדמתו זהו המסר האלוקי שבא לידי ביטוי בארבע לשונות הגאולה, הנחתמות בביטוי גאולה חמישי: "והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאברהם ליצחק וליעקב, ונתתי אותה לכם מורשה אני ה'". אי אפשר לנתק בין הביטויים. היציאה ממצרים, הולדת העם וקבלת התורה הם יחידה אחת שבאה לידי ביטוי דווקא בארץ אבותיו, בה יממש את מהותו.
התשובה לתוקפי הרבנות
התקופה האחרונה לא פשוטה היא. ישנו מאבק בלתי פוסק על דמותה של המדינה. האם תהיה זו מדינה יהודית – כחלום הדורות, כציווי האלוקי, כשאיפת מייסדיה (שבאה לידי ביטוי במגילת העצמאות) – או מדינת יהודים בלבד, עם סממנים חיצוניים ותו לא, או שמא מדינת כל אזרחיה. זו השאלה שנמצאת במוקד חיכוכים רבים בין קבוצות באוכלוסיית ישראל. אל מדורת הוויכוח מוטלים ערכים נעלים כצדק, שוויון, כבוד האדם וחירותו, כאילו יש סתירה בין ערכי התורה לערכים אלו.
דרישות שונות מופנות אל הרבנות הראשית לישראל, עם ביטוי שחוזר על עצמו בווריאציות שונות: "לו הייתם כמו הרב קוק". להם אשיב בלב שלם: הרבנות הראשית נאמנה לדרכו של הרב קוק, הרבה יותר ממי שנושאים את שמו לשווא. דגל התורה מול עינינו. עם ישראל יקר לנו וארץ ישראל היא המקום שהועיד לנו בורא עולם. הרבנות מחברת את שלושת הקדקודים הללו לחיבור משולש אחד, מתוך ביטחון בצור ישראל וגואלו כי החוט המשולש לא במהרה יינתק.
נחוג יחדיו את חג הפסח הבא עלינו לטובה, נזכור את הערכים המופלאים הגלומים במהות הנקראת עם ישראל ונצעד לאורם.
מתוך העיתון בשבע.

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

הלכות קבלת שבת מוקדמת

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

איך מותר להכין קפה בשבת?

המדריך המלא לבדיקת פירות ט"ו בשבט

האם מותר לטייל במקום בלי מניין?

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

איך להתכונן לחגים?

איך עושים קידוש?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















