ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
ד"ה ותלך לדרוש
פירוש המושג דרישת ה'
רש"י פירש שרבקה הולכת לדרוש מה יהיה בעתיד, והרמב"ן אומר שלא מצא פועל זה אלא במשמעות תפילה.
כה, לד
ד"ה ויבז עשו
מחלוקת רמב"ן ואבן עזרא בסיבת ביזוי הבכורה
האבן עזרא פירש שיצחק איבד את הממון שירש מאברהם ולכן לא היה לעשו צורך בבכורה.
הרמב"ן חולק ומוכיח שיצחק היה עשיר ככל האבות, ואומר שכל מי שה' ברכו לא יחזור ויעני. לכן מסביר הרמב"ן שעשו הוא מן הכסילים הרוצים באכילה ובשתיה ולא יחושו ליום המחר.
כו, א
ד"ה מלבד הרעב
גלותו של יצחק לגרר כסימן לגלות בבל
הרמב"ן לומד מכך שיצחק לא ירד למצרים, אלא לגרר, עיר בה גר אברהם ימים רבים, שגלותו לשם רומזת לכך שבני ישראל יגלו למקום שהוא מקום אבותם, הלא היא בבל, מקום אור כשדים.
כו, ג
ד"ה והקימותי
כל אחד מהאבות ראוי לברית בפני עצמו
הקב"ה כורת ברית ושבועה עם יצחק ועם יעקב אע"פ שכבר כרת ברית עם אברהם לו ולזרעו, להודיע שגם יצחק ויעקב ראויים בפני עצמם לברית.
פירוש נוסף, תוספת השבועה שנשבע הקב"ה ליצחק ויעקב היא שיהיו הם עצמם ברכה בעמים, כמו שנשבע לאברהם. ואין זאת השבועה על זרעם, שכבר מבורך מעת השבועה לאברהם.
כו, ה
ד"ה וישמור
האבות קיימו התורה
חז"ל למדו מפסוק זה שהאבות קיימו את התורה, והרמב"ן מקשה שחלק ממעשי האבות אינם תואמים זאת. ומבאר ששמירת התורה על ידם היתה בארץ בלבד, מלבד יוסף ששמר את השבת במצרים מפני חשיבות מצווה זו, שהיא אות לחידוש העולם, בניגוד לאמונות מצרים.
הרמב"ן מביא שני פירושים נוספים לפסוק: או שפירושו סייגים לשבע מצוות בני נח, או שמדובר בציוויים פרטיים ששמר אברהם.
כו, כ
ד"ה ויקרא שם הבאר
עניין הבארות כסימן לבנים
שלשת הבארות רומזות לשלשת בתי המקדש. הראשונה נקראה עשק, רמז למקדש ראשון שחרב על ידי מלחמות. השנייה נקראה שטנה, מילה חמורה יותר, רמז לבית שני שכל ימיו מעת בנייתו היתה שטנה של הגויים נגדו עד שהחריבוהו. השלישית נקראה רחובות על שם שירחיב ה' גבולנו בימי בית שלישי שייבנה בלא ריב ומצה. [ובפסוק לב מבאר הרמב"ן שהבאר שחפרו בבאר שבע רומזת למשכן שילה].
כז, לג
ד"ה בטרם אבוא
מדוע יצחק מברך את גונב הברכה?
בהסבר הראשון מסביר הרמב"ן שיצחק מתאר את המציאות: 'מי הוא שהצליחה ברכתי לחול עליו, ועתה הוא ברוך?', כי ראה יצחק ברוח קדשו שהברכה אכן חלה עליו.
הסבר נוסף: מי הוא זה שבֵּרָכְתי, וכעת בגללו אין אני יכול לברך אותך, כי חלה הברכה עליו. ההבדל בין הפירושים הוא שלפירוש הראשון יצחק רק מתאר מציאות, ולהסבר השני יש בזה הסבר לעשו מדוע אין יצחק יכול לברכו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.














