ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
בליל הסדר מתעוררת השאלה, מה קורה עם הקדושה של החג? מה קורה עם ההרגשה של החג? מהן הכוונות שאדם מכוון בחג הזה? כשיהודי עומד בפינה, מתעטף בטלית ומתפלל - הוא יכול לכוון כמה שהוא רוצה; לעומת זאת, בליל הסדר כשהכל רשמי ומסודר, לא כל כך פשוט לעשות את זה. זאת לא הבעיה של פסח או של חג אחר, זו בעיה של כל תפילה וכל טקס יהודי, השאלה היא איך עושים את הקשר שכתוב בתהילים: "גילו ברעדה" - זו בעיה אמיתית בכל מקום.
בתפיסה יותר פנימית של העניין: אנחנו אפופים במצוות, אין עם ולשון שיש להם מצוות יותר מאיתנו, עם פרטים ופרטי פרטים ודקדוקים על כל דבר שבעולם. היינו צריכים להיות - וככה הגויים היו חושבים שאנחנו - אנשים נוקשים, כפויים שעוסקים רק בפרטים קטנים של כל מיני דקדוקי עניות. זה דבר שקשה להסביר למישהו שנופל לתוך העולם של התורה והמצוות, הוא מגלה כמה דברים הוא צריך לעשות. פתאום הוא מגלה שיש ציציות - ויכול לחשוש ולחשוש אם הן שלמות או לא שלמות, רק מתוך זה לבד אפשר להיכנס למרה שחורה. היהודים היו עלולים להיות בריות מתות כאלו, שכל הזמן עוסקות בזה - הלכתי בסדר או לא הלכתי בסדר? האם את זה עשיתי בסדר או לא? ופה ושם אכן מוצאים יהודים כאלה. אנחנו נמצאים בחיים עם חובות והתחייבויות; כשאדם עושה את הדברים שצריך, הוא יכול להיתקע על נטילת ידיים הרבה זמן: האם רחץ עד המקום הנכון - לא יותר מדי ולא פחות מדי, האם המים היו בסדר, וכמה פעמים הוא נטל. מנהג הספרדים בנטילת ידיים - מרימים את הידיים ואומרים: "שאו ידיכם קודש" - כמה צריך להרים את הידיים, ככה או ככה? כהנים בנשיאת כפיים: איך צריך להרים את הידיים - לא גבוה מדי ולא נמוך מדי. וכיוצא באלה.
יש לנו הרי הרים של הלכות, וחומרות גדולות וחומרות יתרות. בפסח - עושים הרבה, אמנם פסח זה סך הכל שבעה־שמונה ימים, אבל במשך השנה כולה אפשר לעשות את כל החומרות. זו בעיה אמיתית, מצד אחד, אנחנו מצווים לעשות כל דבר בהקפדה, ומצד שני, אנחנו מצווים להיות גם בעלי נפש. ומה יהיה על אדם שעושה את כל הדברים שהוא צריך לעשות באופן לגמרי בסדר, אבל מרוב הדקדוקים שלו איבד את הנשמה?
הנקודה היא, שבזמן שמתייחסים ברצינות לתורה – אז הדקדוקים וההקפדות הם נכונים. בבית חרושת למחשבים, אם יעשו שגיאה קטנה – אפילו קצת אבק במקום מסוים – הלך המכשיר. פירוש הדבר, שאם אנחנו חושבים שכל דבר הוא רציני אז כל פרט קטן בעשייה צריך להיות מדויק בתכלית הדקדוק. מכר שלי קנה מכונית יפנית חדשה. בתוך המכונית היה מכתב שכתבו לו הפועלים שהרכיבו את המכונית, הם חתמו את שמותיהם וכתבו לו: "אנחנו התייגענו ועבדנו למענך שזה יהיה טוב בתכלית, ואם ישנה איזו בעיה במכונית - שלח לנו מכתב שנדע לתקן בשבילך וגם שלא נטעה להבא". מפני שאם בורג אחד במכונית לא מותקן היטב - המכונית תיכנס אחר־כך בקיר.
זה צד שקשור באמונתנו; האם אפשר להגיד לגבי המצוות "העיקר זה הכוונה", "העיקר זה הלב"? האם מהנדס שבונה גשר, יצרן מכוניות או מי שמייצר מחשב אומרים "העיקר זה הלב"?! אפילו מי שמחבר שני חוטי חשמל צריך לדעת מה יקרה אם החוט האדום ייגע בחוט הירוק, אם הוא יגיד או יחשוב שהעיקר זה הלב - הוא ימות מזה "בעגלא ובזמן קריב".
קרוב אליך (648)
הרב יהושע שפירא
325 - למה עבודת ה' נעלמת לנו?
326 - רגע אחד של רטט
327 - על טעויות מכַפּרים
טען עוד
זה שיש יותר דקדוקים ויותר הידורים זה טבעי - העולם משתכלל, וכיוון שהעולם משתכלל צריך לשים לב לדברים יותר דקים. בסופו של דבר, הטכנולוגיה כיום היא לאין ערוך יותר מדוקדקת מהטכנולוגיה של העבר. גלגל של עגלה - מדויק הרבה פחות מגלגל של אוטובוס. בעבר, אדם יכל לומר - זה בערך בסדר. כשמתעסקים עם דברים יותר ויותר דקים אז צריך לבדוק היטב - האם זה היה בסדר או לא.
תהליך דומה קורה גם בעולם ההלכה, דברים נעשים מקצועיים יותר ויותר. תפילין מרובעות זה הלכה למשה מסיני - מרובעות זה לא כמו שילד בן ארבע מצייר ריבוע, צריך שיהיה ריבוע, ויש אנשים שמודדים את הריבוע של התפילין כל יום, לוקחים מיקרומטר ומודדים שהאורך והרוחב שווים. יש מצווה לאכול מצות, ובכל פעם שאופים מצות מנסים לעשות אותן לפי רוב החומרות שיש.
כל הצד הזה הוא נכון ואמיתי, והמקצועיות חשובה בתוך הדברים האלה, עם כל זה, מה יהיה על נשמת האדם? מה קורה עם הנשמה? זה קשור בכל יום ויום ובכל תפילה ותפילה. אדם קם בבוקר ועושה מה שעושה ואחרי כל הדברים האלה, איפה החלק של הנשמה? החלק הנוגע לנשמה כולו התחייבויות ממין אחר, וההתחייבויות האלה לא תמיד הולכות עם ההתחייבויות האחרות.
התורה אומרת: "ואהבת את ה' אלוקיך - בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך". כשעומדים מול זה, זו דרישה מאוד גדולה. הבעיה הזו, היא בעיית חיינו כיהודים - עם זאת שהעשייה היא חשובה ויש לנו אזהרות על עשייה ועל פרטים - כמה הולך לנשמה וכמה הולך לעשייה.
פסח הוא חג שאם חושבים על מה שקורה בו - הוא יכול לעורר יראת רוממות. מעל שלושת אלפים שנים עושים את החג הזה. כמה שנים ילדים יהודיים אומרים "מה נשתנה" - זה לא מנהג מאתמול, ממזיבוז' או מעיירה פלונית מפולניה - "מה נשתנה" כתוב כבר במשנה ואת השאלות שאלו עוד בזמן בית המקדש. בליל הסדר אנחנו עומדים בפני טקס שלא התחיל לפני כמה שנים, השאלות הללו יותר ישנות מהעמים של צרפת, גרמניה ורוסיה - הם, גאונם והווייתם, כולם באו לעולם אחרי ה"מה נשתנה". זה צד של הדרת הכבוד, של הרגשת הגדולה של הסדר.
והשאלה היא, מה קורה עם הנשמה? מי שבלע את המצה כהלכתה ויצא ידי חובתו, השאלה היא, מי היה האיש שעשה את זה? מה קרה אצלו? בעצם העניין, אדם שאוכל את הכזית מצה - כמה היה צריך לשמוח, איזו התרוממות הנפש היתה צריכה להיות לו, יכול להיות שאין לו שום התרוממות הנפש כי הוא בכלל שכח שיש דבר כזה.
בחג הפסח יש דברים רבים שאנו צריכים להיות ערים להם: מה צריך להתכוון, מה צריך לחשוב ובמה צריך להיזכר - על העבר, ההווה והעתיד. בליל הסדר, מצד אחד - אנו אומרים "נשמת", ומצד שני - יושבים ואוכלים. על האכילה של פסח יש הרבה פחות שאלות, על הכוונה של הפסח יש הרבה יותר שאלות. הדברים האלה הם בעיה בכל פסח, ובעיה בכל תפילה. כל הדברים הללו הם דברים של אמת וצריך לדבר עליהם תמיד, כל הזמן. לא תמיד מועיל שמדברים על זה, אבל לפעמים לאדם יש הרהורי תשובה, משהו מציק לו, צובט אותו, ובגלל שצובט אותו אז משהו מתעורר.
בהגדה שאומרים בליל הסדר מופיע עניין אחד שכדאי לחשוב עליו: "עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים"; "ובמורא גדול - זה גילוי שכינה". גם אדם פשוט יכול לעצור לרגע ולנסות לחשוב - מה זה ה"מורא גדול"? מה זאת אומרת ש"נגלה עליהם מלך מלכי המלכים"?
ליל הסדר צריך להיות מעין אותם הדברים שעליהם מספרים. כל אותם עניינים חוזרים ומתרחשים, וזה כולל לא רק את הדם, הצפרדע והכינים, אלא גם את גילוי השכינה, הגילוי של "אני ולא מלאך". ליל הסדר צריך להיות זמן של מורא גדול. אדם צריך לחשוב, לרגע אחד, באמצע ליל הסדר: עכשיו, בלילה הזה, קרה עוד משהו, מעבר לכך שהמצרים מתו; ממש עכשיו זה "במורא גדול - זה גילוי שכינה"!
האם אפשר לבקש מאדם מישראל - גם אם הוא לא יושב ורועד לאורך כל הסדר מחמת גילוי שכינה – האם אפשר לבקש ממנו רק רגע אחד של רטט??
בשיתוף תלמידי ישיבת תקוע
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך ללמוד אמונה?
תהיו חמים!
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בצורת ד'?
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך עושים קידוש?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך ללמוד גמרא?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מהי המצווה "והלכת בדרכיו"?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
מסכת נדרים מצוות לאו ליהנות נתנו
שיעור כללי
השיעור בוחן את שיטתו הייחודית של הרשב"א בסוגיית "מצוות לאו ליהנות ניתנו" והחלתה על נדרי הנאה בין בני זוג, תוך השוואתה לגישתו של הר"ן. דרך קושיותיהם של ה"שער המלך" וה"אבני מילואים", הדיון מעמיק במקרים של ייבום, ציצית ואונס נערה, ומברר את גדרי הכלל "עשה דוחה לא תעשה" כאשר האדם אינו מעוניין או אינו יכול לקיים את המצווה.
חקת פרשת חוקת – פיתולים אלוקיים
מה ראה הקב"ה לתת לנו את מצוות פרה אדומה הבלתי מובנת? מה הקשר בין החוקה לבין הכפרה? ואיך זה קשור לעגל?
נדרים מי מתחייב ב"בל יחל" הנודר או המודר ?
נדרים דף ט"ו.
השיעור מנתח את מחלוקת הרמב"ם והר"ן (במסכת נדרים דף ט"ו) בשאלה על מי חל איסור "בל יחל" כאשר אדם מדיר את אשתו והיא בכל זאת נהנית מנכסיו. דרך בירור קושיות הראשונים ותירוצי האחרונים (כדוגמת הסטייפלר), השיעור מעמיק בגדרי מהות איסור הנדר ובוחן האם מדובר בחובה המוטלת על הנהנה עצמו, או בחובה גבראית המוטלת על הנודר לשמור שדברו לא יתחלל.
קרח קורח - מחלוקת, קדושה והיררכיה
הרב מדבר על שורש המחלוקת בפרשת קורח, ומסביר כי דרישתו לשוויון רוחני מוחלט נבעה מהבנה שגויה של ההיררכיה האלוקית ותפקידם הייחודי של הכוהנים. דרך בחינת גישות שונות לקדושה ולמצוות, מודגש כי בניין רוחני שלם דורש הכרה בהבדלי המדרגות בעם ישראל והתחברות נכונה למערכת הקודש על פי ההדרכה האלוקית.
אורות ישראל ותחייתו הקריאה להופעת רוחות האומה
פסקה ל' - ל"א
האומה צריכה להופיע בשלמות בכל כוחותיה | השמירה על היהדות | שימוש בכל הכוחות בשאיפה לקודש | דמותו של מרן הרב זצ"ל | היהדות היא דת לאומית בניגוד שלאר הדתות |אין אפשרות להפריד בין דת ללאום.
יסודות התורה והאמונה שני מהלכי הגמול בתחילת המתים והעוה''ב
הרחבנו לבאר את דעות הרמב''ם והרמב''ן בעניין השארות הנפש, תחיית המתים והעוה''ב. הראינו שלשניהם שני מהלכים שלמים ויסודיים בכלל מהלך המציאות והגמול, ודנו בחשיבות הכרת הדברים ובהשלכותיהם.
תורה והלכות ציבור אל תעש עצמך כערכי הדיינים
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
משנה אבות | עיוות הדין | מתעבר על ריב לו לא | מטה משפט | השבת אבידה | מציל עשוק מיד עשקו | פתח פיך לאילם
מלכים - הרב עידו יעקובי סיום הספרים מלכים ודברי הימים
מלכים ב' פרק כ"ה פסוקים כ"ב - ל'
למה ספר מלכים מסתיים בסיפור פרטי של יהויכין? ומהו עניין סיפורו של גדליה בן אחיקם? ספר דברי הימים לא מזכיר סיפורים אלו, והוא מסתיים בהצהרת כורש לבניין המקדש - דבר שהרבה יותר מאפיין סיום תקופה של חורבן הבית. אם כן - מהו המבט בו מתמקד ספר מלכים? ומהו המבט של ספר דברי הימים?
לנתיבות ישראל תורה שבעל פה וירושלים
לנתיבות ישראל א' , ל"ח - ל"ט
השיעור עוסק בקדושת ארץ ישראל ובביטויה הייחודי בירושלים, העיר המגלמת את מהותה של הארץ וקדושתה. השגת נחמה ייחודית זו מושגת דרך חיבור עמוק לתורה, אשר משפיע על עם ישראל ועל הארץ כולה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן פלא התשובה, תשובת ישראל והעולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
התשובה היא פלא. תשובת העולם כולו תתגלה ע"י תשובת ישראל- הלב באומות- שהיא התחיה הרוחנית, וכשיתגלה פלא תשובה בעולם הוא יהיה מעניין יותר מהכל.
