ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מועדי חודש איר
הקטעים נערכו בסיוע כותבי העלון השבועי של מרכז מורשת הרמב"ם
השבוע אנו חוגגים את יום שחרורה של ירושלים. ביום זה זכינו לשוב ולהתרפק על אבני הכותל. ביום זה חשנו את פעמי המשיח המעוררים אותנו להתדפק על חצרות בית ה' ולהכין עצמנו להשלמת תהליך הגאולה. במאמר זה ננסה לעמוד על ייחודה של ירושלים ועל היחס שבינה למלכות בית דוד מתוך עיון בכתבי הרמב"ם והעוסקים במשנתו.
ירושלים מאגדת בתוכה שני עניינים שלכאורה אינם קשורים זה לזה באופן ישיר: מחד היא עיר הקודש והמקדש , ומאידך היא עיר המלכות . ואולם הרב אברהם שפירא זצ"ל למד מדברי הרמב"ם שיש קשר אדוק והכרחי בין שני ההיבטים:
"ירושלים השלימה והבנויה היא הגמר של מלכות בית דוד. בנין המקדש הינו חלק ממלכות ישראל, שכן הרמב"ם מונה את מצוות בנין בית הבחירה בשני אופנים, וכל אחד מפסוק אחר. בהלכות בית הבחירה כותב הרמב"ם: 'מצות עשה לעשות בית לה' שנאמר: ועשו לי מקדש' , ובהלכות מלכים (כתב שיש מצוות עשה) 'לבנות בית הבחירה, שנאמר: לשכנו תדרשו ובאתה שמה', והיינו כי חלק ממלכות ישראל היא בהקמת בית המקדש. כמו כן, מן העבר השני, חלק מבניין המקדש מושלם דווקא על ידי מלכות ישראל"
(חוברת "שאלו שלום ירושלים", ישיבת מרכז הרב, תשס"ט, עמ' ט)
הרב שפירא למד מדברי הרמב"ם שישנם שני היבטים לבניין בית הבחירה: האחד נוגע לעצם קדושתו של הבית – בית לה', כפי שביאר הרמב"ם בהלכות בית הבחירה. השני מצד עם ישראל –מלכות ישראל מושלמת באמצעות בית המקדש, כפי שביאר הרמב"ם בהלכות מלכים.
נראה לבאר את ההשלמה שבית המקדש נותן למלכות לפי דברי הרמב"ם בעניין מלך המשיח:
"המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות בית דוד לישנה הממשלה הראשונה ובונה מקדש ומקבץ נדחי ישראל. וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם. מקריבין קורבנות ועושין שמִטין ויובלות, ככל מצותן האמורה בתורה".
(הלכות מלכים יא, א)
האומה בתחייתה שבה לבית חייה וזוכה לחדש את ימיה כקדם בקיום כל המצוות כולן. בניין בית המקדש הוא החותם וההשלמה לתהליך המהותי והיסודי של תחיית הקודש של האומה. משום כך מתפקידיו של המלך האידאלי מבית דוד, הוא המלך המשיח, לבנות את בית המקדש.
היבט נוסף עולה מהגמרא במסכת ברכות:
"תניא, רבי אליעזר אומר: כל שלא אמר ארץ חמדה טובה ורחבה, בברכת הארץ ומלכות בית דוד בבונה ירושלים – לא יצא ידי חובתו".
(ברכות מח, ב)
והסביר זאת הרמב"ם בהלכות ברכות:
"ברכה שלישית פותח בה: רחם ה' אלהינו על ישראל עמך ועל ירושלם עירך, או: נחמינו ה' אלהינו בירושלם עירך וחותם בה בונה ירושלם, או מנחם עמו בבניין ירושלם, ולפיכך נקראת ברכה זו נחמה. וכל מי שלא אמר מלכות בית דוד בברכה זו לא יצא ידי חובתו, מפני שהיא עניין הברכה שאין נחמה גמורה אלא בחזרת מלכות בית דוד"
(הלכות ברכות ב, ד)
כתב על כך הרב יצחק זאב סולוביי'ציק, הרב מבריסק:
"הרי דחזרת מלכות בית דוד הוא מעניין בניין ירושלים, ואין ירושלים גמורה אלא בחזרת מלכות בית דוד"
(חידושי מרן רי"ז הלוי על התורה, תהילים ל, א)
בדברי הרמב"ם האלו מתבאר שמלכות בית דוד היא השלמה לבניינה של ירושלים. בניינה של ירושלים, והנחמה שיש בכך לעם ישראל אינה מושלמת אלא על ידי כוננות מלכות בית דוד.
אם כן למדנו שישנה זיקה הדדית בין מלכות בית דוד לירושלים, שאף אחת מהן אינה מושלמת אלא בהשלמתה של האחרת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
