ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
עַל דְּבַר הָאֶפְשָׁרוּת שֶׁל שִׁעוּרֵי הִלְכוֹת דֵּעוֹת וְכָל הַחֵלֶק הָרוּחָנִי שֶׁבַּתּוֹרָה. עַל מְדוֹכָה זוֹ יָשַׁבְתִּי* עִדָּן וְעִדָּנִים* וְתוֹדָה לָאֵל שֶׁהִנְנִי זֶה יוֹתֵר מִשְּׁנָתַיִם מַרְצֶה שִׁעוּרִים קְבוּעִים, אֵיזֶה פְּעָמִים בְּשָׁבוּעַ, אֶת הַכּוּזָרִי, בְּתוֹר סֵפֶר הַמִּתְפַּשֵּׁט בְּהֶגְיוֹנוֹתָיו עַל רֹב הַמִּקְצוֹעוֹת שֶׁל הִלְכוֹת דֵּעוֹת עַל פִּי דַּרְכּוֹ, וְשֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ כּוֹלֵל תַּמְצִיּוֹת שֶׁל שִׁטּוֹת עֲמֻקּוֹת וּרְחָבוֹת, וְאַגַּבּוֹ* הִנְנִי כַּמּוּבָן נִפְגָּשׁ בְּדֶרֶךְ הַלִּמּוּד עִם הַבֵּרוּרִים שֶׁל יֶתֶר הַשִּׁטּוֹת, וְהַפְּרָטִים הַשִּׂכְלִיִּים וְהַמּוּסָרִיִּים הָרַבִּים הַיּוֹצְאִים מֵהֵן. וּכְשֵׁם שֶׁאֵין לָחוּשׁ כְּשֶׁמַּרְצִים שִׁטּוֹת שׁוֹנוֹת בַּהֲלָכָה, וּמְפַלְפְּלִים בָּהֶן, מִפְּנֵי הַבְלֵיהֶם שֶׁל הַצְּדוֹקִים לְמִינֵיהֶם שֶׁפָּרְשׁוּ לַחוּץ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁהִנְנוּ מְבָאֲרִים וְדוֹרְשִׁים אֶת הַתּוֹרָה לַאֲמִתָּתָהּ, עַל פִּי הוֹרָאַת חֲזַ"ל הַנֶּאֱמָנִים, רִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים, כֵּן אֵין לָנוּ לָחוּשׁ מִפְּנֵי שִׁבּוּשֵי הַהֲלָכוֹת הַלָּלוּ מֵאוֹתָן שֶׁלֹּא שִׁמְּשׁוּ כָּל צָרְכָּם*, אִם רַק נַעֲסֹק בְּמִקְצֹעַ שֶׁל תּוֹרָה זֶה, בְּדֶרֶךְ שְׁקִידָה וּקְבִיעוּת, לֹא בְּדֶרֶךְ הַעֲבָרָה וְנִמְנוּם. וּכְבָר יָדַעְתָּ שֶׁלַּעֲנִיּוּת דַּעְתִּי רַק בַּהֲשָׁבָה לִתְחִיָּה אֶת תּוֹרַת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה בֶּאֱמֶת, בְּכָל הַגֹּדֶל, הָרֹחַב וְהָעֹמֶק הַיּוֹתֵר אֶפְשָׁרִיִּים, תָּלוּי תִּקּוּן עוֹלָמִים*, וְכָל הַמִּסְתַּעֵף לוֹ, לְהָאִיר עֵינֵינוּ וּלְשַׂמֵּחַ לִבֵּנוּ וּלְגַדֵּל כֹּחוֹת מִבְחֲרֵי בָּנֵינוּ בְּתִפְאֶרֶת אֱמֶת, לְגַדֵּל כְּבוֹד הַתּוֹרָה וְהוֹגֶיהָ, וּלְיַשֵּׁר דַּרְכֵי הַחַיִּים לְעַם ד' הַגּוֹי כֻּלּוֹ, בְּדַרְכֵי נֹעַם קֹדֶשׁ וְשָׁלוֹם.
(אִגְּרוֹת הָרְאִיָּה, אִגֶּרֶת תקא)
______________________
עַל מְדוֹכָה זוֹ יָשַׁבְתִּי – עסקתי בבֵרור ענין זה. עִדָּן וְעִדָּנִים – זמן רב. וְאַגַּבּוֹ – אגב העיסוק בכוזרי. שֶׁלֹּא שִׁמְּשׁוּ כָּל צָרְכָּם – תלמידים שלא הבינו את דעת רבותיהם נכונה.
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
67 - אמונה חלק ז'
68 - אמונה חלק ח'
69 - אמונה חלק ט'
טען עוד
ביאורים
איגרת זו נכתבה כמענה של הרב קוק לאחיו. מתוך דבריו אפשר להבין שזו תשובה על שאלתו מדוע הרב קוק אינו מוסר שיעורים בהלכות אמונות ודעות. הרב קוק ענה שהוא מוסר שיעור שכזה כבר שנתיים. אך זה לא שיעור על פי נושאים, אלא סביב ספר. הספר שהרב קוק בחר ללמד הוא ספר הכוזרי של רבי יהודה הלוי. מלבד המעלות הייחודיות שיש בשיטתו ובדרכו של ספר הכוזרי, הוא נבחר מפני שהוא עוסק בכל חלקי פנימיות התורה: בין במושגים בקבלה ובספר היצירה, בין בבירורים שכליים, ובין בעבודת ה' של האדם ותיקון מידותיו. דרך ספר זה נוגע הרב קוק בשיטות שונות ביהדות, מבאר אותן, ומכריע מהי המחשבה השלמה הנוצרת ממכלול הדעות השונות.
אף על פי שבדרך זו יש חשש שאם יזכיר הרב קוק דעות של הוגי דעות שלא נוהגים כמותן, יבואו אנשים ויאמרו שהרב קוק חושב כמו אותם הוגי דעות, ויוציאו עליו לעז ויבינו אותו באופן לא נכון, הרב קוק כלל לא חושש. כמו שבעולם ההלכה גם הגמרא וגם הבית יוסף הזכירו דעות של אמוראים וראשונים שלא נפסקו להלכה ופלפלו בדבריהם, ואף אחד לא מסיק מכך הלכה למעשה, כך גם בעולם האמונה: כאשר לומדים אותה בעיון ובעמקות, אין חשש שנושפע מדעות לא נכונות בתפיסת העולם היהודית.
חשש נוסף הוא שאם בנקודה מסוימת לא נלך בשיטת אותו ספר שאנו עוסקים בו, יתעורר זלזול בחשיבותו וקדושתו של הספר או של מחברו. גם לזה לא חושש הרב כיון שהלימוד הוא קבוע ורחב ונעשה בכובד ראש, והכרעה כשיטה אחת ממרחבי הקודש של היהדות לא מאיימת על שיטה אחרת.
זו הדרך היחידה להראות את הגודל של התורה לעיני כל. להחזיר את לימוד פנימיות התורה למקום הראוי לו - ללמוד אותו באופן מסודר ושיטתי. כך נְחֲיה את דור הבנים, הצמא לתפיסת עולם יהודית כוללת ומעמיקה.
הרחבות
לימוד אמונה – מביא את הגאולה
יָדַעְתָּ שֶׁלַּעֲנִיּוּת דַּעְתִּי רַק בַּהֲשָׁבָה לִתְחִיָּה אֶת תּוֹרַת אֱמֶת... תָּלוּי תִּקּוּן עוֹלָמִים. הרב קוק כותב במקומות רבים שדווקא בימי אתחלתא דגאולה, שיבת ישראל לארצו ובניין הארץ צריך להתחזק בלימוד האמונה בקביעות ובהעמקה. הדברים מובנים על פי מה שכותב הרב קוק ביחס ללימוד סתרי תורה, ומתוך זה אפשר להשליך ללימוד האמונה: "סתרי תורה מביאים את הגאולה, משיבים את ישראל לארצו, מפני שתורת אמת בעֹז הגיונה הפנימי דורשת בהרחבתה את הנשמה השלמה של האומה, והאומה מתחילה על ידה להרגיש את הכאב של הגלות, ואיך שאי אפשר כלל שצביונה יצא אל הפועל כל זמן שהיא דחופה וסחופה על אדמת נכר. אבל כל זמן שאור התורה העליונה הוא חתום ועזוק, אין התביעה הפנימית של שיבת ציון מתעוררת בעומק אמונה..." [אורות התחיה, סד; שמונה קבצים, ד, יט].
הרב קוק מסביר שהעיסוק בסגולת ישראל, באחדותה של האומה, ובחשיבות תקומתה – מביאים בצורה מעשית לגאולת ישראל. הלימוד מביא את עם ישראל להבין שיסוד חייו שונה משאר העמים, ומתוך כך נולד רצון עמוק לבנות את חיי האומה בארצה ובעצמאות משלטון זר. הרב קוק כותב שעם יסודות אלה נפגשים בלימוד סתרי תורה. כידוע, יש שלבים בלימוד התורה, ולכן רק מי שמילא כרסו בתורת הנגלה ראוי שיעסוק בסתרי תורה. אולם גם לימוד אמונה ומחשבת ישראל עוסק בבירור יסודות אלה (סגולת ישראל, ארץ ישראל, גאולה, תחיית האומה) על כן אפשר לומר שלימוד אמונה – מביא לגאולת ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
