ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
עַל דְּבַר הָאֶפְשָׁרוּת שֶׁל שִׁעוּרֵי הִלְכוֹת דֵּעוֹת וְכָל הַחֵלֶק הָרוּחָנִי שֶׁבַּתּוֹרָה. עַל מְדוֹכָה זוֹ יָשַׁבְתִּי* עִדָּן וְעִדָּנִים* וְתוֹדָה לָאֵל שֶׁהִנְנִי זֶה יוֹתֵר מִשְּׁנָתַיִם מַרְצֶה שִׁעוּרִים קְבוּעִים, אֵיזֶה פְּעָמִים בְּשָׁבוּעַ, אֶת הַכּוּזָרִי, בְּתוֹר סֵפֶר הַמִּתְפַּשֵּׁט בְּהֶגְיוֹנוֹתָיו עַל רֹב הַמִּקְצוֹעוֹת שֶׁל הִלְכוֹת דֵּעוֹת עַל פִּי דַּרְכּוֹ, וְשֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ כּוֹלֵל תַּמְצִיּוֹת שֶׁל שִׁטּוֹת עֲמֻקּוֹת וּרְחָבוֹת, וְאַגַּבּוֹ* הִנְנִי כַּמּוּבָן נִפְגָּשׁ בְּדֶרֶךְ הַלִּמּוּד עִם הַבֵּרוּרִים שֶׁל יֶתֶר הַשִּׁטּוֹת, וְהַפְּרָטִים הַשִּׂכְלִיִּים וְהַמּוּסָרִיִּים הָרַבִּים הַיּוֹצְאִים מֵהֵן. וּכְשֵׁם שֶׁאֵין לָחוּשׁ כְּשֶׁמַּרְצִים שִׁטּוֹת שׁוֹנוֹת בַּהֲלָכָה, וּמְפַלְפְּלִים בָּהֶן, מִפְּנֵי הַבְלֵיהֶם שֶׁל הַצְּדוֹקִים לְמִינֵיהֶם שֶׁפָּרְשׁוּ לַחוּץ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁהִנְנוּ מְבָאֲרִים וְדוֹרְשִׁים אֶת הַתּוֹרָה לַאֲמִתָּתָהּ, עַל פִּי הוֹרָאַת חֲזַ"ל הַנֶּאֱמָנִים, רִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים, כֵּן אֵין לָנוּ לָחוּשׁ מִפְּנֵי שִׁבּוּשֵי הַהֲלָכוֹת הַלָּלוּ מֵאוֹתָן שֶׁלֹּא שִׁמְּשׁוּ כָּל צָרְכָּם*, אִם רַק נַעֲסֹק בְּמִקְצֹעַ שֶׁל תּוֹרָה זֶה, בְּדֶרֶךְ שְׁקִידָה וּקְבִיעוּת, לֹא בְּדֶרֶךְ הַעֲבָרָה וְנִמְנוּם. וּכְבָר יָדַעְתָּ שֶׁלַּעֲנִיּוּת דַּעְתִּי רַק בַּהֲשָׁבָה לִתְחִיָּה אֶת תּוֹרַת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה בֶּאֱמֶת, בְּכָל הַגֹּדֶל, הָרֹחַב וְהָעֹמֶק הַיּוֹתֵר אֶפְשָׁרִיִּים, תָּלוּי תִּקּוּן עוֹלָמִים*, וְכָל הַמִּסְתַּעֵף לוֹ, לְהָאִיר עֵינֵינוּ וּלְשַׂמֵּחַ לִבֵּנוּ וּלְגַדֵּל כֹּחוֹת מִבְחֲרֵי בָּנֵינוּ בְּתִפְאֶרֶת אֱמֶת, לְגַדֵּל כְּבוֹד הַתּוֹרָה וְהוֹגֶיהָ, וּלְיַשֵּׁר דַּרְכֵי הַחַיִּים לְעַם ד' הַגּוֹי כֻּלּוֹ, בְּדַרְכֵי נֹעַם קֹדֶשׁ וְשָׁלוֹם.
(אִגְּרוֹת הָרְאִיָּה, אִגֶּרֶת תקא)
______________________
עַל מְדוֹכָה זוֹ יָשַׁבְתִּי – עסקתי בבֵרור ענין זה. עִדָּן וְעִדָּנִים – זמן רב. וְאַגַּבּוֹ – אגב העיסוק בכוזרי. שֶׁלֹּא שִׁמְּשׁוּ כָּל צָרְכָּם – תלמידים שלא הבינו את דעת רבותיהם נכונה.
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
67 - אמונה חלק ז'
68 - אמונה חלק ח'
69 - אמונה חלק ט'
טען עוד
ביאורים
איגרת זו נכתבה כמענה של הרב קוק לאחיו. מתוך דבריו אפשר להבין שזו תשובה על שאלתו מדוע הרב קוק אינו מוסר שיעורים בהלכות אמונות ודעות. הרב קוק ענה שהוא מוסר שיעור שכזה כבר שנתיים. אך זה לא שיעור על פי נושאים, אלא סביב ספר. הספר שהרב קוק בחר ללמד הוא ספר הכוזרי של רבי יהודה הלוי. מלבד המעלות הייחודיות שיש בשיטתו ובדרכו של ספר הכוזרי, הוא נבחר מפני שהוא עוסק בכל חלקי פנימיות התורה: בין במושגים בקבלה ובספר היצירה, בין בבירורים שכליים, ובין בעבודת ה' של האדם ותיקון מידותיו. דרך ספר זה נוגע הרב קוק בשיטות שונות ביהדות, מבאר אותן, ומכריע מהי המחשבה השלמה הנוצרת ממכלול הדעות השונות.
אף על פי שבדרך זו יש חשש שאם יזכיר הרב קוק דעות של הוגי דעות שלא נוהגים כמותן, יבואו אנשים ויאמרו שהרב קוק חושב כמו אותם הוגי דעות, ויוציאו עליו לעז ויבינו אותו באופן לא נכון, הרב קוק כלל לא חושש. כמו שבעולם ההלכה גם הגמרא וגם הבית יוסף הזכירו דעות של אמוראים וראשונים שלא נפסקו להלכה ופלפלו בדבריהם, ואף אחד לא מסיק מכך הלכה למעשה, כך גם בעולם האמונה: כאשר לומדים אותה בעיון ובעמקות, אין חשש שנושפע מדעות לא נכונות בתפיסת העולם היהודית.
חשש נוסף הוא שאם בנקודה מסוימת לא נלך בשיטת אותו ספר שאנו עוסקים בו, יתעורר זלזול בחשיבותו וקדושתו של הספר או של מחברו. גם לזה לא חושש הרב כיון שהלימוד הוא קבוע ורחב ונעשה בכובד ראש, והכרעה כשיטה אחת ממרחבי הקודש של היהדות לא מאיימת על שיטה אחרת.
זו הדרך היחידה להראות את הגודל של התורה לעיני כל. להחזיר את לימוד פנימיות התורה למקום הראוי לו - ללמוד אותו באופן מסודר ושיטתי. כך נְחֲיה את דור הבנים, הצמא לתפיסת עולם יהודית כוללת ומעמיקה.
הרחבות
לימוד אמונה – מביא את הגאולה
יָדַעְתָּ שֶׁלַּעֲנִיּוּת דַּעְתִּי רַק בַּהֲשָׁבָה לִתְחִיָּה אֶת תּוֹרַת אֱמֶת... תָּלוּי תִּקּוּן עוֹלָמִים. הרב קוק כותב במקומות רבים שדווקא בימי אתחלתא דגאולה, שיבת ישראל לארצו ובניין הארץ צריך להתחזק בלימוד האמונה בקביעות ובהעמקה. הדברים מובנים על פי מה שכותב הרב קוק ביחס ללימוד סתרי תורה, ומתוך זה אפשר להשליך ללימוד האמונה: "סתרי תורה מביאים את הגאולה, משיבים את ישראל לארצו, מפני שתורת אמת בעֹז הגיונה הפנימי דורשת בהרחבתה את הנשמה השלמה של האומה, והאומה מתחילה על ידה להרגיש את הכאב של הגלות, ואיך שאי אפשר כלל שצביונה יצא אל הפועל כל זמן שהיא דחופה וסחופה על אדמת נכר. אבל כל זמן שאור התורה העליונה הוא חתום ועזוק, אין התביעה הפנימית של שיבת ציון מתעוררת בעומק אמונה..." [אורות התחיה, סד; שמונה קבצים, ד, יט].
הרב קוק מסביר שהעיסוק בסגולת ישראל, באחדותה של האומה, ובחשיבות תקומתה – מביאים בצורה מעשית לגאולת ישראל. הלימוד מביא את עם ישראל להבין שיסוד חייו שונה משאר העמים, ומתוך כך נולד רצון עמוק לבנות את חיי האומה בארצה ובעצמאות משלטון זר. הרב קוק כותב שעם יסודות אלה נפגשים בלימוד סתרי תורה. כידוע, יש שלבים בלימוד התורה, ולכן רק מי שמילא כרסו בתורת הנגלה ראוי שיעסוק בסתרי תורה. אולם גם לימוד אמונה ומחשבת ישראל עוסק בבירור יסודות אלה (סגולת ישראל, ארץ ישראל, גאולה, תחיית האומה) על כן אפשר לומר שלימוד אמונה – מביא לגאולת ישראל.
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הלכות שטיפת כלים בשבת
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מהי המלכות שיש בכתר התורה?
האם מותר לפנות למקובלים?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך אדם יכול לדאוג שיאהבו אותו?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
