ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת האנציקלופדיה התלמודית
פרי שעלול להתקלקל אם חותכים אותו לפני שבת, או אדם שמתארח בשבת אצל חבר החשוד על המעשרות - האם יש דרך שיוכל להפריש תרומות ומעשרות בשבת?
מצות הפרשת תרומות ומעשרות. מצות עשה להפריש ראשית מגידולי ארץ ישראל לכהן, והוא הנקרא תרומה גדולה, שנאמר: רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וגו' תִּתֶּן לּוֹ (דברים יח ד. רמב"ם תרומות פ"ב ה"א).
ואחר שהפריש תרומה גדולה, מצות עשה להפריש אחד מעשרה מהנשאר ללוי, והוא הנקרא מעשר ראשון, שנאמר: כִּי אֶת מַעְשַׂר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַה' תְּרוּמָה נָתַתִּי לַלְוִיִּם לְנַחֲלָה (במדבר יח כד. רמב"ם מעשר פ"א ה"א; טור ושולחן ערוך יורה דעה שלא יט).
חמדת האנציקלופדיה התלמודית (84)
רבנים שונים
28 - הפרשה באנציקלופדיה התלמודית- פרשת במדבר
29 - הפרשת תרומות ומעשרות
30 - הפרשה באנציקלופדיה התלמודית מטות מסעי
טען עוד
ובשנה שאין מעשר שני נוהג, מפריש אחר מעשר ראשון מעשר אחר לעניים, והוא הנקרא מעשר עני, שנאמר: מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים תּוֹצִיא אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַהִוא וְהִנַּחְתָּ בִּשְׁעָרֶיךָ, וּבָא הַלֵּוִי וגו' וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וְאָכְלוּ וְשָׂבֵעוּ (דברים יד כח-כט).
ומעשר ראשון שלקח הלוי, מצות עשה להפריש ממנו אחד מעשרה לכהן, והוא הנקרא תרומת מעשר, שנאמר: וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמַּעֲשֵׂר וגו' וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה' מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר (במדבר יח כו. רמב"ם תרומות פ"ג הי"ב; טוש"ע שם כ).
הפרשת תרומה ומעשרות - כתבו רש"י (גיטין מז ב ד"ה מדאורייתא) ורבי אברהם בן הרמב"ם (ברכת אברהם סי' יד) בדעת הרמב"ם (שבת פכ"ד ה"י) והמגן אברהם (סי' ח ס"ק ב) שאינה מצוה חיובית המוטלת עליו. לכן, אין אדם חייב לעשר פירותיו אלא אם כן אוכלם, או מוכרם שנהנה מהם; אבל אם ירצה להניח פירותיו טבולים כל הימים ויאכל מפירות אחרים, הרשות בידו, ואינו מבטל מצוה. והרי זו כמצות שחיטה, שאם אינו רוצה לאכול בשר אין כאן מצוה לשחוט (עי' מג"א שם וחי' חתם סופר גיטין שם בדעת רש"י).
אבל דעת הט"ז (יו"ד סי' א ס"ק יז), בעל תורת הארץ (קונטרס אחרון לפ"ג אות ו בדעת התוס' גיטין ל ב ד"נ אין) והבאר משה (יו"ד סי' א) שמצות הפרשת תרומות ומעשרות חובה היא אפילו אם אינו רוצה לאכול מן התבואה עדיין, והרי זו מצוה כשאר המצוות (ועי' אמרי בינה דיני תרומות ומעשרות סי' ג).
בשבת ויום טוב. אין מגביהים - מפרישים - תרומות ומעשרות בשבת ויום טוב (משנה ביצה לו ב; רמב"ם שבת פכ"ג ה"ט והי"ד ויום טוב פ"ד הכ"ו; טוש"ע אורח חיים שלט ד ותקכד א). שאף על פי שהיא מצוה, גזרו עליה משום שבות (משנה שם וגמרא לז א), מפני שנראה כמתקן בשבת דבר שלא היה מתוקן (רמב"ם שבת שם). ועוד, מפני שזה דומה למקדיש הפירות שהפריש, ואין מקדישים בשבת מפני שהוא דומה למקח וממכר (רמב"ם שם הי"ד; מאירי שבת קמח ב; מחזור ויטרי עמ' 144).
הקונה יין - בערב שבת, ושכח להפריש תרומות ומעשרות (תוספתא דמאי פ"ח) - אומר: שני לוגים שאני עתיד להפריש, הרי הם תרומה; ועשרה - מעשר ראשון; ותשעה - מעשר שני; ושותה מיד (דמאי פ"ז מ"ד ותספתא שם). שכשיפריש, חלים המעשרות למפרע מעכשיו מדין ברירה, לסוברים יש ברירה.
מותר לומר בערב שבת: מה שאני עתיד להפריש למחר הרי הוא תרומה, ולמחר בשבת הוא מפריש. שכן שנינו: היו לו תאנים של טבל בתוך ביתו, והוא בבית המדרש או בשדה - וירא שמא תחשך, ואינו יכול לעשר בשבת (פירוש המשניות לרמב"ם ור"ש, ורמב"ם מעשר פ"ט ה"ח) – אומר: שתי תאנים שאני עתיד להפריש - הרי הן תרומה; ועשר - מעשר ראשון; ותשע - מעשר שני, ומחולל על המעות (דמאי פ"ז מ"ד).
וכן הדין במי שמוזמן לאכול אצל חברו והוא אינו מאמינו על המעשרות, שעושה כמו בדמאי (דמאי שם מ"א).
ואף בטבל ודאי הדברים אמורים - שמתנה בערב שבת על מה שיפריש למחר, בשבת, ותנאי זה מועיל להתיר אחר כך ההפרשה בשבת. אלא שבדמאי מועיל אפילו על מה שביד חברו. ובטבל ודאי אינו מועיל אלא על מה שברשותו (ירושלמי דמאי פ"ז ה"א). וכן פסקו ראשונים להלכה (רמב"ם מעשר פ"ט ה"ז וכן כתבו בתוס' סוכה כג ב ד"ה שני ובר"ש פ"ד מ"ד).
וכתב הרמב"ם (בפירוש המשניות דמאי פ"ז מ"ה) שלסוברים יש ברירה, יכול הוא להפריש התרומה בשבת לאחר אכילתו, ותחול התרומה למפרע. אבל לסוברים אין ברירה - והלכה כמותם בטבל של תורה -אין לו תקנה, אלא אם כן הוציא אלו המתנות קודם אכילתו. וזה מותר בשבת, בגלל התנאי שהקדים מערב שבת. והסביר החזון איש (דמאי סי' ט ס"ק י-יג) שחלות התנאי של ברירה היא מערב שבת, ואין צריך בשבת אלא לייחד שזהו שהתנה עליו. אבל תנאי להתיר הפרשה בשבת - אין אמירתו מערב שבת מועילה כלום לענין חלות התרומה והמעשר, ולא באה אלא לסלק האיסור של הפרשה בשבת, ועשיית התרומה היא בשבת.
תהיו חמים!
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה מיוחד בעבודת יום כיפור?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
למה ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
