ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מצוות התלויות בארץ
- ביכורים ומצוות נוספות
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
השמחה המתמשכת
חג הביכורים אינו מסתיים כל כך מהר כמו שנדמה לנו, הנה לימדונו חכמינו במשנה, שזמן הבאת הביכורים נמשך מעצרת ועד חג הסוכות, וכן הקריאה המלווה את ההבאה, נשמרת בכל אותה התקופה, אמנם לאחר חג הסוכות, קיימת מחלוקת בין חכמינו ביחס להמשך הקריאה:
"מן החג ועד חנוכה מביא ואינו קורא. רבי יהודה בן בתירה אומר, מביא וקורא". (ביכורים א, משנה ו)
מה קבע את גבולות זמן ההבאה והקריאה? נבחין שהקריאה והתודה קשורים ותלויים בשעת שמחה, שהיא שעת לקיטת התבואה והפרות. נאמר: "וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱ-לֹהֶיךָ", אימתי? בשעה שמתקיים גם סוף הפסוק: "וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב" (דברים כו, יא). התקופה המתאימה לכך היא מעצרת ועד חג הסוכות, בשעה שמצויים בשפע רוב פרות השדה ונמשכת לקיטתם. זהו אושר גדול לחקלאי לראות את אדמתו מלאה וגדושה בפרותיה, לאחר כל עמלו, השקעותיו וטרחותיו, עתה הריהו זוכה ביבוליה. אכן זהו סיום נאה לברכת השנה החולפת.
עם הכניסה למחזור החדש של 'הזכרת הגשמים' בתפילה, לאחר חג הסוכות, נפתחת לפנינו תקופה חדשה ועמה הציפיה לברכה בעתיד. על כן, על מפתן החורף העומד בפתח, עם התפילות החדשות שבפינו, מרופפים אנו את הקשר לשנה שעברה, ע"י חסימת פינו: "מחג הסוכות ועד החנוכה מביאין ולא קורין". לדעת ר' יהודה בן בתירה, ממשיכין לקרות עד החנוכה, כיוון שמצויים עדיין פרות השנה שעברה, הרי נמצאת וקיימת הברכה של השנה שעברה, על כן נמשכת השמחה וההודאה עליה על ידי הקריאה.
ביכורים - כנגד חטא המרגלים
הביכורים הם פרות האילן והאדמה שהבשילו תחילה, ומצווה להביאם ולהעלותם לבית ה' וליתנם לכהנים. לא כל הפרות זכו לכך, אלא רק פרות ז' המינים שבהם נשתבחה ארץ ישראל (ביכורים א, משנה ג). רק הם זכו ונתקרבו אל הקודש להיות מובאים בית ה'.
האר"י הקדוש אמר, ש"מצוות הביכורים היא תיקון לחטא המרגלים". במבט ראשון ניתן להסביר את דבריו ביחס לימי הבאת הביכורים שהם מעצרת ועד חג הסוכות. תקופה זו מקיפה וגם חופפת את תקופת הליכתם של המרגלים לארץ ישראל. הם יצאו בכ"ט בסיוון, ותרו את הארץ ארבעים יום, עד תשעה באב. עצם הדגשת הכתוב שהתקופה היא: "וְהַיָּמִים יְמֵי בִּכּוּרֵי עֲנָבִים" (במדבר יג, כ), תלמדנו שיש נגיעה בין הדברים. הזמן והתקופה שהמאיסו המרגלים את הארץ, יתוקנו על ידי הדורות הבאים המצווים לגלות ולספר באותו הזמן, את שבחה של הארץ בהבאת פרותיה לבית המקדש, ובקילוסם על ידי קריאת פרשת הביכורים, זאת, לעומת המרגלים שהביאו עימם מפרות הארץ והוציאו את דבתה רעה. מצוות הביכורים הנוהגת דוקא בז' המינים שנשתבחה בהם א"י, ולא בשאר פרות, עדות היא לחיבת הארץ.
הגאון ר' מנחם זמבה הי"ד, העיר שבסדר המשנה בביכורים נאמר:
"אדם יורד לתוך שדהו ורואה תאנה שביכרה, אשכול שביכר, רימון שביכר, כורך עליו גמי ואומר הרי אלו ביכורים". (ביכורים ג, משנה א)
למה הזכירה המשנה רק שלושה משבעת המינים - אשכול, תאנה ורימון? ללמדנו שבאותם המינים עצמם שהביאו המרגלים מן הארץ, לשם הוצאת דיבתה, הבליטה המשנה את תיאור מצות הביכורים דוקא בהם, כדי לספר בשבחה לדורות הבאים.אפשר להוסיף בהסברת הקשר שבין מצות הביכורים ותיקון חטא המרגלים, בהתאם לקביעת המשנה בהבחנת מקום גבולותיה וקדושתה של הארץ, ויתרונה על פני שאר הארצות. וכך נאמר במשנה:
"ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות, ומהי קדושתה? - שמביאים ממנה העומר והביכורים ושתי הלחם, מה שאין מביאים כן מכל הארצות". (כלים א, משנה ו)
את קו הגבול של ארץ ישראל לעומת חו"ל, תוחמות המצוות הקשורות לארץ ותלויות בה. מאידך-גיסא נשים לב, שיש למצוות אלו זיקה מיוחדת הקשורה בהבאתם למקדש: "העומר והביכורים ושתי הלחם".ניתן להיאמר שישנה כאן קשירה בין שמים לארץ, בין המקומות הרחוקים שבגבולין - עד למרומי המקדש. זוהי קדושת ארץ ישראל האופיינית, המחברת את הגשמיות לרוחניות, לכן לא ציינו את הגבול בשאר המצוות התלויות בארץ כמו: חלה, תרומה ושמיטה, מפני שאין בהן ציון הקשר לבית המקדש.
נתעמק מעט במה שרמזו לנו בעלי הסוד, שמצוות הביכורים מהווה תיקון לחטא המרגלים. חטאם היה בכך שחשבו שניתן לוותר על הארץ, ולקיים את מצוות התורה גם בנכר בתלישות מן הקרקע, ושאפשר להגיע לחיי יהדות שלימים ומלאים גם בלי ארץ ישראל.
ייחודה של מצוות הביכורים - שהיא מדגישה את הקשר ואת התלות המוחלטת בקרקע, בזה היא שונה מכל המצוות התלויות בארץ. למשל בהפרשת תרומות ומעשרות יכול כל אדם מישראל לקנות פרות טבל, ולהפריש מהן מתנות כהונה אף על פי שאין לו קרקע. וכן האישה המגלגלת את העיסה, היא מתחייבת במצוות חלה, אף שלא היא גידלה את התבואה, ואין לה כל שייכות לקרקע. ואילו בהבאת הביכורים מחייבת ההלכה את הצורך בקרקע כדי להתחייב בביכורים. רק מי שבאדמתו גדלו פרותיו, ויש לו חלק ונחלה בארץ מביא ביכורים, שנאמר: "'רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ' - עד שיהיו כל הגידולין מאדמתך" (ביכורים א, משנה ב).
לא החוכר ולא האריס, וכמובן שלא הגזלן, יוכלו להביא ביכורים, מפני שהאדמה אינה שלהם. הקונה שני אילנות ואין לו קרקע וכן הנוטע בשלו והבריך לתוך של חבירו או לרשות הרבים, אינם זכאים להביא, כי יניקת הגידולים לא מאדמתם! מתברר אפוא שמצוה זו של הבאת הביכורים, מבטאת במיוחד את קישורו ותלותו של האדם אל הקרקע! כאמור, לא כן הדבר בקניית פרות טבל, יכול הקונה להפריש מתנות כהונה ותרומות ומעשרות שלא מאדמתו, ולברך על ההפרשה. וכן להפריש חלה, מתבואה שגדלה בשדה חברו. לעומת זה אין הקונה ביכורים, יכול לזכות במצות הבאת הביכורים בפרות שגדלו באדמת זולתו.
אפשר לסכם ולומר שמצוות הביכורים היא תיקון לחטא המרגלים בשלושה היבטים:
מבחינת הבלטת קדושת המקום , מאיזה מקום אפשר להביא ביכורים,
בבחירת סוגי הפרות - מז' המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל,
וכן מבחינת הזמן, המקביל לזמן ולתקופה שהמרגלים שוטטו בארץ.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








